VULC ¹ Et factus est sermo Domini ad me, dicens :

WLC ¹ וַיְהִ֥י דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

VULC ² Fili hominis, pone faciem tuam contra filios Ammon, et prophetabis de eis.

WLC ² בֶּן־ אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽם׃

VULC ³ Et dices filiis Ammon : [Audite verbum Domini Dei.
Hæc dicit Dominus Deus :
Pro eo quod dixisti : Euge, euge,
super sanctuarium meum, quia pollutum est ;
et super terram Israël, quoniam desolata est ;
et super domum Juda, quoniam ducti sunt in captivitatem :

WLC ³ וְאָֽמַרְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן שִׁמְע֖וּ דְּבַר־ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּה־ אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה יַעַן֩ אָמְרֵ֨ךְ הֶאָ֜ח אֶל־ מִקְדָּשִׁ֣י כִֽי־ נִחָ֗ל וְאֶל־ אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ כִּ֣י נָשַׁ֔מָּה וְאֶל־ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה כִּ֥י הָלְכ֖וּ בַּגּוֹלָֽה׃

VULC ⁴ idcirco ego tradam te filiis orientalibus in hæreditatem :
et collocabunt caulas suas in te,
et ponent in te tentoria sua :
ipsi comedent fruges tuas,
et ipsi bibent lac tuum.

WLC ⁴ לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נֹתְנָ֨ךְ לִבְנֵי־ קֶ֜דֶם לְמֽוֹרָשָׁ֗ה וְיִשְּׁב֤וּ טִירֽוֹתֵיהֶם֙ בָּ֔ךְ וְנָ֥תְנוּ בָ֖ךְ מִשְׁכְּנֵיהֶ֑ם הֵ֚מָּה יֹאכְל֣וּ פִרְיֵ֔ךְ וְהֵ֖מָּה יִשְׁתּ֥וּ חֲלָבֵֽךְ׃

VULC ⁵ Daboque Rabbath in habitaculum camelorum,
et filios Ammon in cubile pecorum :
et scietis quia ego Dominus.

WLC ⁵ וְנָתַתִּ֤י אֶת־ רַבָּה֙ לִנְוֵ֣ה גְמַלִּ֔ים וְאֶת־ בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְמִרְבַּץ־ צֹ֑אן וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Quia hæc dicit Dominus Deus :
Pro eo quod plausisti manu et percussisti pede,
et gavisa es ex toto affectu super terram Israël,

WLC ⁶ כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן מַחְאֲךָ֣ יָ֔ד וְרַקְעֲךָ֖ בְּרָ֑גֶל וַתִּשְׂמַ֤ח בְּכָל־ שָֽׁאטְךָ֙ בְּנֶ֔פֶשׁ אֶל־ אַדְמַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁷ idcirco ecce ego extendam manum meam super te,
et tradam te in direptionem gentium,
et interficiam te de populis,
et perdam de terris, et conteram :
et scies quia ego Dominus.]

WLC ⁷ לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נָטִ֨יתִי אֶת־ יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וּנְתַתִּ֤יךָֽ־ לַגּוֹיִ֔ם וְהִכְרַתִּ֙יךָ֙ מִן־ הָ֣עַמִּ֔ים וְהַאֲבַדְתִּ֖יךָ מִן־ הָאֲרָצ֑וֹת אַשְׁמִ֣ידְךָ֔ וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ⁸ [Hæc dicit Dominus Deus :
Pro eo quod dixerunt Moab et Seir :
Ecce sicut omnes gentes, domus Juda :

WLC ⁸ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֗עַן אֲמֹ֤ר מוֹאָב֙ וְשֵׂעִ֔יר הִנֵּ֥ה כְּכָֽל־ הַגּוֹיִ֖ם בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃

VULC ⁹ idcirco ecce ego aperiam humerum Moab de civitatibus,
de civitatibus, inquam, ejus, et de finibus ejus,
inclytas terræ Bethiesimoth, et Beelmeon, et Cariathaim,

WLC ⁹ לָכֵן֩ הִנְנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־ כֶּ֤תֶף מוֹאָב֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים מֵֽעָרָ֖יו מִקָּצֵ֑הוּ צְבִ֗י אֶ֚רֶץ בֵּ֣ית הַיְשִׁימֹ֔ת בַּ֥עַל מְע֖וֹן

VULC ¹⁰ filiis orientis cum filiis Ammon,
et dabo eam in hæreditatem,
ut non sit ultra memoria filiorum Ammon in gentibus.

WLC ¹⁰ לִבְנֵי־ קֶ֙דֶם֙ עַל־ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּנְתַתִּ֖יהָ לְמֽוֹרָשָׁ֑ה לְמַ֛עַן לֹֽא־ תִזָּכֵ֥ר בְּנֵֽי־ עַמּ֖וֹן בַּגּוֹיִֽם׃

VULC ¹¹ Et in Moab faciam judicia,
et scient quia ego Dominus.]

WLC ¹¹ וּבְמוֹאָ֖ב אֶעֱשֶׂ֣ה שְׁפָטִ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹² [Hæc dicit Dominus Deus :
Pro eo quod fecit Idumæa ultionem ut se vindicaret de filiis Juda,
peccavitque delinquens,
et vindictam expetivit de eis :

WLC ¹² כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן עֲשׂ֥וֹת אֱד֛וֹם בִּנְקֹ֥ם נָקָ֖ם לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיֶּאְשְׁמ֥וּ אָשׁ֖וֹם וְנִקְּמ֥וּ בָהֶֽם׃

VULC ¹³ idcirco hæc dicit Dominus Deus :
Extendam manum meam super Idumæam,
et auferam de ea hominem et jumentum,
et faciam eam desertam ab austro :
et qui sunt in Dedan, gladio cadent.

WLC ¹³ לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָטִ֤תִי יָדִי֙ עַל־ אֱד֔וֹם וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֣ם וּבְהֵמָ֑ה וּנְתַתִּ֤יהָ חָרְבָּה֙ מִתֵּימָ֔ן וּדְדָ֖נֶה בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃

VULC ¹⁴ Et dabo ultionem meam super Idumæam
per manum populi mei Israël :
et facient in Edom juxta iram meam et furorem meum,
et scient vindictam meam,
dicit Dominus Deus.]

WLC ¹⁴ וְנָתַתִּ֨י אֶת־ נִקְמָתִ֜י בֶּאֱד֗וֹם בְּיַד֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעָשׂ֣וּ בֶאֱד֔וֹם כְּאַפִּ֖י וְכַחֲמָתִ֑י וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־ נִקְמָתִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ¹⁵ [Hæc dicit Dominus Deus :
Pro eo quod fecerunt Palæstini vindictam,
et ulti se sunt toto animo,
interficientes, et implentes inimicitias veteres,

WLC ¹⁵ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֛עַן עֲשׂ֥וֹת פְּלִשְׁתִּ֖ים בִּנְקָמָ֑ה וַיִּנָּקְמ֤וּ נָקָם֙ בִּשְׁאָ֣ט בְּנֶ֔פֶשׁ לְמַשְׁחִ֖ית אֵיבַ֥ת עוֹלָֽם׃

VULC ¹⁶ propterea hæc dicit Dominus Deus :
Ecce ego extendam manum meam super Palæstinos,
et interficiam interfectores,
et perdam reliquias maritimæ regionis,

WLC ¹⁶ לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֨י נוֹטֶ֤ה יָדִי֙ עַל־ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־ כְּרֵתִ֑ים וְהַ֣אֲבַדְתִּ֔י אֶת־ שְׁאֵרִ֖ית ח֥וֹף הַיָּֽם׃

VULC ¹⁷ faciamque in eis ultiones magnas,
arguens in furore :
et scient quia ego Dominus,
cum dedero vindictam meam super eos.]

WLC ¹⁷ וְעָשִׂ֤יתִי בָם֙ נְקָמ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת בְּתוֹכְח֖וֹת חֵמָ֑ה וְיָֽדְעוּ֙ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּתִתִּ֥י אֶת־ נִקְמָתִ֖י בָּֽם׃