Ex 34:27-35 (Vulgate)

²⁷ Dixitque Dominus ad Moysen : Scribe tibi verba hæc, quibus et tecum et cum Israël pepigi fœdus.
²⁸ Fuit ergo ibi cum Domino quadraginta dies et quadraginta noctes : panem non comedit, et aquam non bibit, et scripsit in tabulis verba fœderis decem.
²⁹ Cumque descenderet Moyses de monte Sinai, tenebat duas tabulas testimonii, et ignorabat quod cornuta esset facies sua ex consortio sermonis Domini.
³⁰ Videntes autem Aaron et filii Israël cornutam Moysi faciem, timuerunt prope accedere.
³¹ Vocatique ab eo, reversi sunt tam Aaron, quam principes synagogæ. Et postquam locutus est ad eos,
³² venerunt ad eum etiam omnes filii Israël : quibus præcepit cuncta quæ audierat a Domino in monte Sinai.
³³ Impletisque sermonibus, posuit velamen super faciem suam.
³⁴ Quod ingressus ad Dominum, et loquens cum eo, auferebat donec exiret, et tunc loquebatur ad filios Israël omnia quæ sibi fuerant imperata.
³⁵ Qui videbant faciem egredientis Moysi esse cornutam, sed operiebat ille rursus faciem suam, siquando loquebatur ad eos.

Ex 34:27-35 (Codex W. Leningrad)

²⁷ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־ לְךָ֖ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־ פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃
²⁸ וַֽיְהִי־ שָׁ֣ם עִם־ יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־ הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
²⁹ וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־ מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־ הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־ יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
³⁰ וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃
³¹ וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל־ הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃
³² וְאַחֲרֵי־ כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
³³ וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־ פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃
³⁴ וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת־ הַמַּסְוֶ֖ה עַד־ צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃
³⁵ וְרָא֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־ הַמַּסְוֶה֙ עַל־ פָּנָ֔יו עַד־ בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃