Comparer
Genèse 34Gn 34 (Vulgate)
1 Egressa est autem Dina filia Liæ ut videret mulieres regionis illius.2 Quam cum vidisset Sichem filius Hemor Hevæi, princeps terræ illius, adamavit eam : et rapuit, et dormivit cum illa, vi opprimens virginem.
3 Et conglutinata est anima ejus cum ea, tristemque delinivit blanditiis.
4 Et pergens ad Hemor patrem suum : Accipe, inquit, mihi puellam hanc conjugem.
5 Quod cum audisset Jacob absentibus filiis, et in pastu pecorum occupatis, siluit donec redirent.
6 Egresso autem Hemor patre Sichem ut loqueretur ad Jacob,
7 ecce filii ejus veniebant de agro : auditoque quod acciderat, irati sunt valde, eo quod fœdam rem operatus esset in Israël et, violata filia Jacob, rem illicitam perpetrasset.
8 Locutus est itaque Hemor ad eos : Sichem filii mei adhæsit anima filiæ vestræ : date eam illi uxorem :
9 et jungamus vicissim connubia : filias vestras tradite nobis, et filias nostras accipite,
10 et habitate nobiscum : terra in potestate vestra est : exercete, negotiamini, et possidete eam.
11 Sed et Sichem ad patrem et ad fratres ejus ait : Inveniam gratiam coram vobis : et quæcumque statueritis, dabo :
12 augete dotem, et munera postulate, et libenter tribuam quod petieritis : tantum date mihi puellam hanc uxorem.
13 Responderunt filii Jacob Sichem et patri ejus in dolo, sævientes ob stuprum sororis :
14 Non possumus facere quod petitis, nec dare sororem nostram homini incircumciso : quod illicitum et nefarium est apud nos.
15 Sed in hoc valebimus fœderari, si volueritis esse similes nostri, et circumcidatur in vobis omne masculini sexus ;
16 tunc dabimus et accipiemus mutuo filias vestras ac nostras : et habitabimus vobiscum, erimusque unus populus.
17 Si autem circumcidi nolueritis, tollemus filiam nostram, et recedemus.
18 Placuit oblatio eorum Hemor, et Sichem filio ejus,
19 nec distulit adolescens quin statim quod petebatur expleret : amabat enim puellam valde, et ipse erat inclytus in omni domo patris sui.
20 Ingressique portam urbis, locuti sunt ad populum :
21 Viri isti pacifici sunt, et volunt habitare nobiscum : negotientur in terra, et exerceant eam, quæ spatiosa et lata cultoribus indiget : filias eorum accipiemus uxores, et nostras illis dabimus.
22 Unum est quo differtur tantum bonum : si circumcidamus masculos nostros, ritum gentis imitantes.
23 Et substantia eorum, et pecora, et cuncta quæ possident, nostra erunt : tantum in hoc acquiescamus, et habitantes simul, unum efficiemus populum.
24 Assensique sunt omnes, circumcisis cunctis maribus.
25 Et ecce, die tertio, quando gravissimus vulnerum dolor est : arreptis duo filii Jacob, Simeon et Levi fratres Dinæ, gladiis, ingressi sunt urbem confidenter : interfectisque omnibus masculis,
26 Hemor et Sichem pariter necaverunt, tollentes Dinam de domo Sichem sororem suam.
27 Quibus egressis, irruerunt super occisos ceteri filii Jacob : et depopulati sunt urbem in ultionem stupri.
28 Oves eorum, et armenta, et asinos, cunctaque vastantes quæ in domibus et in agris erant,
29 parvulos quoque eorum et uxores duxerunt captivas.
30 Quibus patratis audacter, Jacob dixit ad Simeon et Levi : Turbastis me, et odiosum fecistis me Chananæis, et Pherezæis habitatoribus terræ hujus : nos pauci sumus ; illi congregati percutient me, et delebor ego, et domus mea.
31 Responderunt : Numquid ut scorto abuti debuere sorore nostra ?
Gn 34 (Codex W. Leningrad)
1 וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־ לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃2 וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־ חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃
3 וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ בְּדִינָ֖ה בַּֽת־ יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־ לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃
4 וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־ חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־ לִ֛י אֶת־ הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃
5 וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־ דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־ מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־ בֹּאָֽם׃
6 וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־ שְׁכֶ֖ם אֶֽל־ יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃
7 וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־ הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־ נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־ בַּֽת־ יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃
8 וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
9 וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־ לָ֔נוּ וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃
10 וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃
11 וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־ אָבִ֣יה וְאֶל־ אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־ חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃
12 הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־ לִ֥י אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
13 וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־ יַעֲקֹ֜ב אֶת־ שְׁכֶ֨ם וְאֶת־ חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
14 וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־ אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־ חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃
15 אַךְ־ בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־ זָכָֽר׃
16 וְנָתַ֤נּוּ אֶת־ בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־ בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־ לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃
17 וְאִם־ לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־ בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃
18 וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־ חֲמֽוֹר׃
19 וְלֹֽא־ אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־ יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃
20 וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־ שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־ אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃
21 הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־ יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־ בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־ לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃
22 אַךְ־ בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
23 מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־ בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
24 וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־ חֲמוֹר֙ וְאֶל־ שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃
25 וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־ בְנֵי־ יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־ הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־ זָכָֽר׃
26 וְאֶת־ חֲמוֹר֙ וְאֶת־ שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־ חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־ דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃
27 בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־ הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃
28 אֶת־ צֹאנָ֥ם וְאֶת־ בְּקָרָ֖ם וְאֶת־ חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־ בָּעִ֛יר וְאֶת־ אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃
29 וְאֶת־ כָּל־ חֵילָ֤ם וְאֶת־ כָּל־ טַפָּם֙ וְאֶת־ נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃
30 וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־ שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־ לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
31 וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־ אֲחוֹתֵֽנוּ׃
La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.
Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées