Es 39 (Stephanus 1550)

Es 39 (Vulgate)

¹ In tempore illo misit Merodach Baladan, filius Baladan, rex Babylonis, libros et munera ad Ezechiam : audierat enim quod ægrotasset et convaluisset.
² Lætatus est autem super eis Ezechias, et ostendit eis cellam aromatum, et argenti, et auri, et odoramentorum, et unguenti optimi, et omnes apothecas supellectilis suæ, et universa quæ inventa sunt in thesauris ejus. Non fuit verbum quod non ostenderet eis Ezechias in domo sua, et in omni potestate sua.
³ Introivit autem Isaias propheta ad Ezechiam regem, et dixit ei : Quid dixerunt viri isti, et unde venerunt ad te ? Et dixit Ezechias : De terra longinqua venerunt ad me, de Babylone.
⁴ Et dixit : Quid viderunt in domo tua ? Et dixit Ezechias : Omnia quæ in domo mea sunt viderunt ; non fuit res quam non ostenderim eis in thesauris meis.
⁵ Et dixit Isaias ad Ezechiam : Audi verbum Domini exercituum.
⁶ Ecce dies venient, et auferentur omnia quæ in domo tua sunt, et quæ thesaurizaverunt patres tui usque ad diem hanc, in Babylonem ; non relinquetur quidquam, dicit Dominus.
⁷ Et de filiis tuis, qui exibunt de te, quos genueris, tollent, et erunt eunuchi in palatio regis Babylonis.
⁸ Et dixit Ezechias ad Isaiam : Bonum verbum Domini, quod locutus est. Et dixit : Fiat tantum pax et veritas in diebus meis !

Es 39 (Codex W. Leningrad)

¹ בָּעֵ֣ת הַהִ֡וא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־ בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃
² וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־ בֵּ֣ית אֶת־ הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־ הַזָּהָ֨ב וְאֶת־ הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ הַשֶּׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ כָּל־ בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו לֹֽא־ הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
³ וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־ הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃
⁴ וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־ אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹֽא־ הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ הִרְאִיתִ֖ים בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
⁵ וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
⁶ הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־ יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
⁷ וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
⁸ וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־ יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־ יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃