VULC ¹ Transierunt igitur tres anni absque bello inter Syriam et Israël.

WLC ¹ וַיֵּשְׁב֖וּ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֑ים אֵ֚ין מִלְחָמָ֔ה בֵּ֥ין אֲרָ֖ם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² In anno autem tertio, descendit Josaphat rex Juda ad regem Israël.

WLC ² וַיְהִ֖י בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֑ית וַיֵּ֛רֶד יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה אֶל־ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³ (Dixitque rex Israël ad servos suos : Ignoratis quod nostra sit Ramoth Galaad, et negligimus tollere eam de manu regis Syriæ ?)

WLC ³ וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּֽי־ לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃

VULC ⁴ Et ait ad Josaphat : Veniesne mecum ad præliandum in Ramoth Galaad ?

WLC ⁴ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י לַמִּלְחָמָ֖ה רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹשָׁפָט֙ אֶל־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃

VULC ⁵ Dixitque Josaphat ad regem Israël : Sicut ego sum, ita et tu : populus meus et populus tuus unum sunt : et equites mei, equites tui. Dixitque Josaphat ad regem Israël : Quære, oro te, hodie sermonem Domini.

WLC ⁵ וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־ נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־ דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Congregavit ergo rex Israël prophetas, quadringentos circiter viros, et ait ad eos : Ire debeo in Ramoth Galaad ad bellandum, an quiescere ? Qui responderunt : Ascende, et dabit eam Dominus in manu regis.

WLC ⁶ וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־ הַנְּבִיאִים֮ כְּאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הַאֵלֵ֞ךְ עַל־ רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־ אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן אֲדֹנָ֖י בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ⁷ Dixit autem Josaphat : Non est hic propheta Domini quispiam, ut interrogemus per eum ?

WLC ⁷ וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאוֹתֽוֹ׃

VULC ⁸ Et ait rex Israël ad Josaphat : Remansit vir unus per quem possumus interrogare Dominum : sed ego odi eum, quia non prophetat mihi bonum, sed malum : Michæas filius Jemla. Cui Josaphat ait : Ne loquaris ita, rex.

WLC ⁸ וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־ יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־ אֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶת־ יְהוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹֽא־ יִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִם־ רָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּן־ יִמְלָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־ יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃

VULC ⁹ Vocavit ergo rex Israël eunuchum quemdam, et dixit ei : Festina adducere Michæam filium Jemla.

WLC ⁹ וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֲרָ֖ה מִיכָ֥יְהוּ בֶן־ יִמְלָֽה׃

VULC ¹⁰ Rex autem Israël, et Josaphat rex Juda, sedebant unusquisque in solio suo, vestiti cultu regio, in area juxta ostium portæ Samariæ : et universi prophetæ prophetabant in conspectu eorum.

WLC ¹⁰ וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֡ה יֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־ כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכָ֨ל־ הַנְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃

VULC ¹¹ Fecit quoque sibi Sedecias filius Chanaana cornua ferrea, et ait : Hæc dicit Dominus : His ventilabis Syriam, donec deleas eam.

WLC ¹¹ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥ה בֶֽן־ כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־ אֲרָ֖ם עַד־ כַּלֹּתָֽם׃

VULC ¹² Omnesque prophetæ similiter prophetabant, dicentes : Ascende in Ramoth Galaad, et vade prospere, et tradet Dominus in manus regis.

WLC ¹² וְכָל־ הַנְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ¹³ Nuntius vero qui ierat ut vocaret Michæam, locutus est ad eum, dicens : Ecce sermones prophetarum ore uno regi bona prædicant : sit ergo sermo tuus similis eorum, et loquere bona.

WLC ¹³ וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־ הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א מִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה־ נָ֞א דִּבְרֵ֧י הַנְּבִיאִ֛ים פֶּֽה־ אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־ הַמֶּ֑לֶךְ יְהִֽי־ נָ֣א כִּדְבַ֛ר אַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב׃

VULC ¹⁴ Cui Michæas ait : Vivit Dominus, quia quodcumque dixerit mihi Dominus, hoc loquar.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־ יְהוָ֕ה כִּ֠י אֶת־ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃

VULC ¹⁵ Venit itaque ad regem, et ait illi rex : Michæa, ire debemus in Ramoth Galaad ad præliandum, an cessare ? Cui ille respondit : Ascende, et vade prospere, et tradet eam Dominus in manus regis.

WLC ¹⁵ וַיָּבוֹא֮ אֶל־ הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֙יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־ רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־ נֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ¹⁶ Dixit autem rex ad eum : Iterum atque iterum adjuro te, ut non loquaris mihi nisi quod verum est, in nomine Domini.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־ כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־ אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃

VULC ¹⁷ Et ille ait : Vidi cunctum Israël dispersum in montibus, quasi oves non habentes pastorem. Et ait Dominus : Non habent isti dominum : revertatur unusquisque in domum suam in pace.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־ הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־ לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא־ אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־ לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃

VULC ¹⁸ (Dixit ergo rex Israël ad Josaphat : Numquid non dixi tibi, quia non prophetat mihi bonum, sed semper malum ?)

WLC ¹⁸ וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלוֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֽוֹא־ יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־ רָֽע׃

VULC ¹⁹ Ille vero addens, ait : Propterea audi sermonem Domini : vidi Dominum sedentem super solium suum, et omnem exercitum cæli assistentem ei a dextris et a sinistris :

WLC ¹⁹ וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שְׁמַ֣ע דְּבַר־ יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־ יְהוָה֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ וְכָל־ צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹמֵ֣ד עָלָ֔יו מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃

VULC ²⁰ et ait Dominus : Quis decipiet Achab regem Israël, ut ascendat, et cadat in Ramoth Galaad ? Et dixit unus verba hujuscemodi, et alius aliter.

WLC ²⁰ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת־ אַחְאָ֔ב וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר זֶה֙ בְּכֹ֔ה וְזֶ֥ה אֹמֵ֖ר בְּכֹֽה׃

VULC ²¹ Egressus est autem spiritus, et stetit coram Domino, et ait : Ego decipiam illum. Cui locutus est Dominus : In quo ?

WLC ²¹ וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃

VULC ²² Et ille ait : Egrediar, et ero spiritus mendax in ore omnium prophetarum ejus. Et dixit Dominus : Decipies, et prævalebis : egredere, et fac ita.

WLC ²² וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־ נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־ תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־ כֵֽן׃

VULC ²³ Nunc igitur ecce dedit Dominus spiritum mendacii in ore omnium prophetarum tuorum, qui hic sunt, et Dominus locutus est contra te malum.

WLC ²³ וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֨ה נָתַ֤ן יְהוָה֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־ נְבִיאֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה וַֽיהוָ֔ה דִּבֶּ֥ר עָלֶ֖יךָ רָעָֽה׃

VULC ²⁴ Accessit autem Sedecias filius Chanaana, et percussit Michæam in maxillam, et dixit : Mene ergo dimisit spiritus Domini, et locutus est tibi ?

WLC ²⁴ וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־ כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּכֶּ֥ה אֶת־ מִיכָ֖יְהוּ עַל־ הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֕אמֶר אֵי־ זֶ֨ה עָבַ֧ר רֽוּחַ־ יְהוָ֛ה מֵאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃

VULC ²⁵ Et ait Michæas : Visurus es in die illa quando ingredieris cubiculum intra cubiculum ut abscondaris.

WLC ²⁵ וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֛א חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽה׃

VULC ²⁶ Et ait rex Israël : Tollite Michæam, et maneat apud Amon principem civitatis, et apud Joas filium Amelech,

WLC ²⁶ וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קַ֚ח אֶת־ מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ אֶל־ אָמֹ֣ן שַׂר־ הָעִ֑יר וְאֶל־ יוֹאָ֖שׁ בֶּן־ הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ²⁷ et dicite eis : Hæc dicit rex : Mittite virum istum in carcerem, et sustentate eum pane tribulationis, et aqua angustiæ, donec revertar in pace.

WLC ²⁷ וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־ זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃

VULC ²⁸ Dixitque Michæas : Si reversus fueris in pace, non est locutus in me Dominus. Et ait : Audite, populi omnes.

WLC ²⁸ וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־ שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא־ דִבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃

VULC ²⁹ Ascendit itaque rex Israël, et Josaphat rex Juda, in Ramoth Galaad.

WLC ²⁹ וַיַּ֧עַל מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֛ל וְיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃

VULC ³⁰ Dixit itaque rex Israël ad Josaphat : Sume arma, et ingredere prælium, et induere vestibus tuis. Porro rex Israël mutavit habitum suum, et ingressus est bellum.

WLC ³⁰ וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־ יְהוֹשָׁפָ֗ט הִתְחַפֵּשׂ֙ וָבֹ֣א בַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּב֖וֹא בַּמִּלְחָמָֽה׃

VULC ³¹ Rex autem Syriæ præceperat principibus curruum triginta duobus, dicens : Non pugnabitis contra minorem et majorem quempiam, nisi contra regem Israël solum.

WLC ³¹ וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּ֣ה אֶת־ שָׂרֵי֩ הָרֶ֨כֶב אֲשֶׁר־ ל֜וֹ שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־ קָטֹ֖ן וְאֶת־ גָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־ אֶת־ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃

VULC ³² Cum ergo vidissent principes curruum Josaphat, suspicati sunt quod ipse esset rex Israël, et impetu facto pugnabant contra eum : et exclamavit Josaphat.

WLC ³² וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־ יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְ מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃

VULC ³³ Intellexeruntque principes curruum quod non esset rex Israël, et cessaverunt ab eo.

WLC ³³ וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּֽי־ לֹא־ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וַיָּשׁ֖וּבוּ מֵאַחֲרָֽיו׃

VULC ³⁴ Vir autem quidam tetendit arcum, in incertum sagittam dirigens, et casu percussit regem Israël inter pulmonem et stomachum. At ille dixit aurigæ suo : Verte manum tuam, et ejice me de exercitu, quia graviter vulneratus sum.

WLC ³⁴ וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִי׃

VULC ³⁵ Commissum est ergo prælium in die illa, et rex Israël stabat in curru suo contra Syros, et mortuus est vespere : fluebat autem sanguis plagæ in sinum currus,

WLC ³⁵ וַתַּעֲלֶ֤ה הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהַמֶּ֗לֶךְ הָיָ֧ה מָעֳמָ֛ד בַּמֶּרְכָּבָ֖ה נֹ֣כַח אֲרָ֑ם וַיָּ֣מָת בָּעֶ֔רֶב וַיִּ֥צֶק דַּֽם־ הַמַּכָּ֖ה אֶל־ חֵ֥יק הָרָֽכֶב׃

VULC ³⁶ et præco insonuit in universo exercitu antequam sol occumberet, dicens : Unusquisque revertatur in civitatem, et in terram suam.

WLC ³⁶ וַיַּעֲבֹ֤ר הָרִנָּה֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כְּבֹ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אֶל־ עִיר֖וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־ אַרְצֽוֹ׃

VULC ³⁷ Mortuus est autem rex, et perlatus est in Samariam : sepelieruntque regem in Samaria,

WLC ³⁷ וַיָּ֣מָת הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּב֖וֹא שֹׁמְר֑וֹן וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ בְּשֹׁמְרֽוֹן׃

VULC ³⁸ et laverunt currum ejus in piscina Samariæ : et linxerunt canes sanguinem ejus, et habenas laverunt, juxta verbum Domini quod locutus fuerat.

WLC ³⁸ וַיִּשְׁטֹ֨ף אֶת־ הָרֶ֜כֶב עַ֣ל ׀ בְּרֵכַ֣ת שֹׁמְר֗וֹן וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־ דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃

VULC ³⁹ Reliqua autem sermonum Achab, et universa quæ fecit, et domus eburnea quam ædificavit, cunctarumque urbium quas exstruxit, nonne hæc scripta sunt in libro sermonum dierum regum Israël ?

WLC ³⁹ וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י אַחְאָ֜ב וְכָל־ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וּבֵ֤ית הַשֵּׁן֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה וְכָל־ הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֑ה הֲלֽוֹא־ הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־ סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴⁰ Dormivit ergo Achab cum patribus suis, et regnavit Ochozias filius ejus pro eo.

WLC ⁴⁰ וַיִּשְׁכַּ֥ב אַחְאָ֖ב עִם־ אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

VULC ⁴¹ Josaphat vero filius Asa regnare cœperat super Judam anno quarto Achab regis Israël.

WLC ⁴¹ וִיהֽוֹשָׁפָט֙ בֶּן־ אָסָ֔א מָלַ֖ךְ עַל־ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְאַחְאָ֖ב מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴² Triginta quinque annorum erat cum regnare cœpisset, et viginti quinque annis regnavit in Jerusalem : nomen matris ejus Azuba filia Salai.

WLC ⁴² יְהוֹשָׁפָ֗ט בֶּן־ שְׁלֹשִׁ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ בְּמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲזוּבָ֖ה בַּת־ שִׁלְחִֽי׃

VULC ⁴³ Et ambulavit in omni via Asa patris sui, et non declinavit ex ea : fecitque quod rectum erat in conspectu Domini.

WLC ⁴³ וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־ דֶּ֛רֶךְ אָסָ֥א אָבִ֖יו לֹא־ סָ֣ר מִמֶּ֑נּוּ לַעֲשׂ֥וֹת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁴ Verumtamen excelsa non abstulit : adhuc enim populus sacrificabat, et adolebat incensum in excelsis.

WLC ⁴⁴ אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹֽא־ סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃

VULC ⁴⁵ Pacemque habuit Josaphat cum rege Israël.

WLC ⁴⁵ וַיַּשְׁלֵ֥ם יְהוֹשָׁפָ֖ט עִם־ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴⁶ Reliqua autem verborum Josaphat, et opera ejus quæ gessit, et prælia, nonne hæc scripta sunt in libro verborum dierum regum Juda ?

WLC ⁴⁶ וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹשָׁפָ֛ט וּגְבוּרָת֥וֹ אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחָ֑ם הֲלֹֽא־ הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־ סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

VULC ⁴⁷ Sed et reliquias effeminatorum qui remanserant in diebus Asa patris ejus, abstulit de terra.

WLC ⁴⁷ וְיֶ֙תֶר֙ הַקָּדֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאַ֔ר בִּימֵ֖י אָסָ֣א אָבִ֑יו בִּעֵ֖ר מִן־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁴⁸ Nec erat tunc rex constitutus in Edom.

WLC ⁴⁸ וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּאֱד֖וֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃

VULC ⁴⁹ Rex vero Josaphat fecerat classes in mari, quæ navigarent in Ophir propter aurum : et ire non potuerunt, quia confractæ sunt in Asiongaber.

WLC ⁴⁹ יְהוֹשָׁפָ֡ט אֳנִיּ֨וֹת תַּרְשִׁ֜ישׁ לָלֶ֧כֶת אוֹפִ֛ירָה לַזָּהָ֖ב וְלֹ֣א הָלָ֑ךְ כִּֽי־ אֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃

VULC ⁵⁰ Tunc ait Ochozias filius Achab ad Josaphat : Vadant servi mei cum servis tuis in navibus. Et noluit Josaphat.

WLC ⁵⁰ אָ֠ז אָמַ֞ר אֲחַזְיָ֤הוּ בֶן־ אַחְאָב֙ אֶל־ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵלְכ֧וּ עֲבָדַ֛י עִם־ עֲבָדֶ֖יךָ בָּאֳנִיּ֑וֹת וְלֹ֥א אָבָ֖ה יְהוֹשָׁפָֽט׃

VULC ⁵¹ Dormivitque Josaphat cum patribus suis, et sepultus est cum eis in civitate David patris sui : regnavitque Joram filius ejus pro eo.

WLC ⁵¹ וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־ אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־ אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

VULC ⁵² Ochozias autem filius Achab regnare cœperat super Israël in Samaria, anno septimodecimo Josaphat regis Juda : regnavitque super Israël duobus annis.

WLC ⁵² אֲחַזְיָ֣הוּ בֶן־ אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁבַ֣ע עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃

VULC ⁵³ Et fecit malum in conspectu Domini, et ambulavit in via patris sui et matris suæ, et in via Jeroboam filii Nabat, qui peccare fecit Israël.

WLC ⁵³ וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֤רֶךְ אָבִיו֙ וּבְדֶ֣רֶךְ אִמּ֔וֹ וּבְדֶ֙רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־ נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁵⁴ Servivit quoque Baal, et adoravit eum, et irritavit Dominum Deum Israël, juxta omnia quæ fecerat pater ejus.

WLC ⁵⁴ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֶת־ הַבַּ֔עַל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיַּכְעֵ֗ס אֶת־ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃