VULC ¹ Puer autem Samuel ministrabat Domino coram Heli, et sermo Domini erat pretiosus in diebus illis : non erat visio manifesta.

WLC ¹ וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־ יְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃

VULC ² Factum est ergo in die quadam, Heli jacebat in loco suo, et oculi ejus caligaverant, nec poterat videre :

WLC ² וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃

VULC ³ lucerna Dei antequam extingueretur, Samuel dormiebat in templo Domini, ubi erat arca Dei.

WLC ³ וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ Et vocavit Dominus Samuel. Qui respondens, ait : Ecce ego.

WLC ⁴ וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃

VULC ⁵ Et cucurrit ad Heli, et dixit : Ecce ego : vocasti enim me. Qui dixit : Non vocavi : revertere, et dormi. Et abiit, et dormivit.

WLC ⁵ וַיָּ֣רָץ אֶל־ עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־ קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־ קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃

VULC ⁶ Et adjecit Dominus rursum vocare Samuelem. Consurgensque Samuel, abiit ad Heli, et dixit : Ecce ego, quia vocasti me. Qui respondit : Non vocavi te, fili mi : revertere et dormi.

WLC ⁶ וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־ עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־ קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃

VULC ⁷ Porro Samuel necdum sciebat Dominum, neque revelatus fuerat ei sermo Domini.

WLC ⁷ וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־ יְהוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־ יְהוָֽה׃

VULC ⁸ Et adjecit Dominus, et vocavit adhuc Samuelem tertio. Qui consurgens abiit ad Heli,

WLC ⁸ וַיֹּ֨סֶף יְהוָ֥ה קְרֹא־ שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִשִׁית֒ וַיָּ֙קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־ עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃

VULC ⁹ et ait : Ecce ego, quia vocasti me. Intellexit ergo Heli quia Dominus vocaret puerum : et ait ad Samuelem : Vade, et dormi : et si deinceps vocaverit te, dices : Loquere, Domine, quia audit servus tuus. Abiit ergo Samuel, et dormivit in loco suo.

WLC ⁹ וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־ יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Et venit Dominus, et stetit : et vocavit, sicut vocaverat secundo : Samuel, Samuel. Et ait Samuel : Loquere, Domine, quia audit servus tuus.

WLC ¹⁰ וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־ בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃

VULC ¹¹ Et dixit Dominus ad Samuelem : Ecce ego facio verbum in Israël, quod quicumque audierit, tinnient ambæ aures ejus.

WLC ¹¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּל־ שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיו׃

VULC ¹² In die illa suscitabo adversum Heli omnia quæ locutus sum super domum ejus : incipiam, et complebo.

WLC ¹² בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶל־ עֵלִ֔י אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־ בֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽה׃

VULC ¹³ Prædixi enim ei quod judicaturus essem domum ejus in æternum propter iniquitatem, eo quod noverat indigne agere filios suos, et non corripuerit eos.

WLC ¹³ וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־ שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־ בֵּית֖וֹ עַד־ עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־ יָדַ֗ע כִּֽי־ מְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם׃

VULC ¹⁴ Idcirco juravi domui Heli quod non expietur iniquitas domus ejus victimis et muneribus usque in æternum.

WLC ¹⁴ וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־ יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־ עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־ עוֹלָֽם׃

VULC ¹⁵ Dormivit autem Samuel usque mane, aperuitque ostia domus Domini. Et Samuel timebat indicare visionem Heli.

WLC ¹⁵ וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־ הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ דַּלְת֣וֹת בֵּית־ יְהוָ֑ה וּשְׁמוּאֵ֣ל יָרֵ֔א מֵהַגִּ֥יד אֶת־ הַמַּרְאָ֖ה אֶל־ עֵלִֽי׃

VULC ¹⁶ Vocavit ergo Heli Samuelem, et dixit : Samuel fili mi ? Qui respondens ait : Præsto sum.

WLC ¹⁶ וַיִּקְרָ֤א עֵלִי֙ אֶת־ שְׁמוּאֵ֔ל וַיֹּ֖אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל בְּנִ֑י וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃

VULC ¹⁷ Et interrogavit eum : Quis est sermo, quem locutus est Dominus ad te ? oro te ne celaveris me : hæc faciat tibi Deus, et hæc addat, si absconderis a me sermonem ex omnibus verbis quæ dicta sunt tibi.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֗אמֶר מָ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־ נָ֥א תְכַחֵ֖ד מִמֶּ֑נִּי כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־ לְּךָ֤ אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־ תְּכַחֵ֤ד מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר מִכָּל־ הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

VULC ¹⁸ Indicavit itaque ei Samuel universos sermones, et non abscondit ab eo. Et ille respondit : Dominus est : quod bonum est in oculis suis faciat.

WLC ¹⁸ וַיַּגֶּד־ ל֤וֹ שְׁמוּאֵל֙ אֶת־ כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖ו יַעֲשֶֽׂה׃

VULC ¹⁹ Crevit autem Samuel, et Dominus erat cum eo, et non cecidit ex omnibus verbis ejus in terram.

WLC ¹⁹ וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־ הִפִּ֥יל מִכָּל־ דְּבָרָ֖יו אָֽרְצָה׃

VULC ²⁰ Et cognovit universus Israël, a Dan usque Bersabee, quod fidelis Samuel propheta esset Domini.

WLC ²⁰ וַיֵּ֙דַע֙ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽה׃

VULC ²¹ Et addidit Dominus ut appareret in Silo, quoniam revelatus fuerat Dominus Samueli in Silo juxta verbum Domini. Et evenit sermo Samuelis universo Israëli.

WLC ²¹ וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽי־ נִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃