VULC ¹ Cumque venissent David et viri ejus in Siceleg die tertia, Amalecitæ impetum fecerant ex parte australi in Siceleg, et percusserant Siceleg, et succenderant eam igni.

WLC ¹ וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־ נֶ֙גֶב֙ וְאֶל־ צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־ צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃

VULC ² Et captivas duxerant mulieres ex ea, a minimo usque ad magnum : et non interfecerant quemquam, sed secum duxerant, et pergebant itinere suo.

WLC ² וַיִּשְׁבּ֨וּ אֶת־ הַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁר־ בָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַד־ גָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם׃

VULC ³ Cum ergo venissent David et viri ejus ad civitatem, et invenissent eam succensam igni, et uxores suas, et filios suos et filias, ductas esse captivas,

WLC ³ וַיָּבֹ֨א דָוִ֤ד וַֽאֲנָשָׁיו֙ אֶל־ הָעִ֔יר וְהִנֵּ֥ה שְׂרוּפָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וּנְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנֹתֵיהֶ֖ם נִשְׁבּֽוּ׃

VULC ⁴ levaverunt David et populus qui erat cum eo voces suas, et planxerunt donec deficerent in eis lacrimæ.

WLC ⁴ וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־ אִתּ֛וֹ אֶת־ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־ בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃

VULC ⁵ Siquidem et duæ uxores David captivæ ductæ fuerant, Achinoam Jezrahelites, et Abigail uxor Nabal Carmeli.

WLC ⁵ וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁי־ דָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃

VULC ⁶ Et contristatus est David valde : volebat enim eum populus lapidare, quia amara erat anima uniuscujusque viri super filiis suis et filiabus : confortatus est autem David in Domino Deo suo.

WLC ⁶ וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־ אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי־ מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל־ הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־ וְעַל־ בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃

VULC ⁷ Et ait ad Abiathar sacerdotem filium Achimelech : Applica ad me ephod. Et applicavit Abiathar ephod ad David.

WLC ⁷ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־ אֶבְיָתָ֤ר הַכֹּהֵן֙ בֶּן־ אֲחִימֶ֔לֶךְ הַגִּֽישָׁה־ נָּ֥א לִ֖י הָאֵפֹ֑ד וַיַּגֵּ֧שׁ אֶבְיָתָ֛ר אֶת־ הָאֵפֹ֖ד אֶל־ דָּוִֽד׃

VULC ⁸ Et consuluit David Dominum, dicens : Persequar latrunculos hos, et comprehendam eos, an non ? Dixitque ei Dominus : Persequere : absque dubio enim comprehendes eos, et excuties prædam.

WLC ⁸ וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּד־ הַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽי־ הַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל׃

VULC ⁹ Abiit ergo David, ipse et sexcenti viri qui erant cum eo, et venerunt usque ad torrentem Besor : et lassi quidam substiterunt.

WLC ⁹ וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֚וּא וְשֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־ נַ֣חַל הַבְּשׂ֑וֹר וְהַנּֽוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּ׃

VULC ¹⁰ Persecutus est autem David ipse, et quadringenti viri : substiterant enim ducenti, qui lassi transire non poterant torrentem Besor.

WLC ¹⁰ וַיִּרְדֹּ֣ף דָּוִ֔ד ה֖וּא וְאַרְבַּע־ מֵא֣וֹת אִ֑ישׁ וַיַּֽעַמְדוּ֙ מָאתַ֣יִם אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר פִּגְּר֔וּ מֵעֲבֹ֖ר אֶת־ נַ֥חַל הַבְּשֽׂוֹר׃

VULC ¹¹ Et invenerunt virum ægyptium in agro, et adduxerunt eum ad David : dederuntque ei panem ut comederet, et biberet aquam,

WLC ¹¹ וַֽיִּמְצְא֤וּ אִישׁ־ מִצְרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיִּקְח֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־ דָּוִ֑ד וַיִּתְּנוּ־ ל֥וֹ לֶ֙חֶם֙ וַיֹּ֔אכַל וַיַּשְׁקֻ֖הוּ מָֽיִם׃

VULC ¹² sed et fragmen massæ caricarum, et duas ligaturas uvæ passæ. Quæ cum comedisset, reversus est spiritus ejus, et refocillatus est : non enim comederat panem, neque biberat aquam, tribus diebus et tribus noctibus.

WLC ¹² וַיִּתְּנוּ־ לוֹ֩ פֶ֨לַח דְּבֵלָ֜ה וּשְׁנֵ֤י צִמֻּקִים֙ וַיֹּ֔אכַל וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ אֵלָ֑יו כִּ֠י לֹֽא־ אָ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹא־ שָׁ֣תָה מַ֔יִם שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃

VULC ¹³ Dixit itaque ei David : Cujus es tu ? vel unde ? et quo pergis ? Qui ait : Puer ægyptius ego sum, servus viri Amalecitæ : dereliquit autem me dominus meus, quia ægrotare cœpi nudiustertius.

WLC ¹³ וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ דָוִד֙ לְֽמִי־ אַ֔תָּה וְאֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֜אמֶר נַ֧עַר מִצְרִ֣י אָנֹ֗כִי עֶ֚בֶד לְאִ֣ישׁ עֲמָֽלֵקִ֔י וַיַּעַזְבֵ֧נִי אֲדֹנִ֛י כִּ֥י חָלִ֖יתִי הַיּ֥וֹם שְׁלֹשָֽׁה׃

VULC ¹⁴ Siquidem nos erupimus ad australem plagam Cerethi, et contra Judam, et ad meridiem Caleb, et Siceleg succendimus igni.

WLC ¹⁴ אֲנַ֡חְנוּ פָּשַׁ֜טְנוּ נֶ֧גֶב הַכְּרֵתִ֛י וְעַל־ אֲשֶׁ֥ר לִֽיהוּדָ֖ה וְעַל־ נֶ֣גֶב כָּלֵ֑ב וְאֶת־ צִקְלַ֖ג שָׂרַ֥פְנוּ בָאֵֽשׁ׃

VULC ¹⁵ Dixitque ei David : Potes me ducere ad cuneum istum ? Qui ait : Jura mihi per Deum quod non occidas me, et non tradas me in manus domini mei, et ego ducam te ad cuneum istum. Et juravit ei David.

WLC ¹⁵ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד הֲתוֹרִדֵ֖נִי אֶל־ הַגְּד֣וּד הַזֶּ֑ה וַיֹּ֡אמֶר הִשָּׁבְעָה֩ לִּ֨י בֵֽאלֹהִ֜ים אִם־ תְּמִיתֵ֗נִי וְאִם־ תַּסְגִּרֵ֙נִי֙ בְּיַד־ אֲדֹנִ֔י וְאוֹרִֽדְךָ֖ אֶל־ הַגְּד֥וּד הַזֶּֽה׃

VULC ¹⁶ Qui cum duxisset eum, ecce illi discumbebant super faciem universæ terræ comedentes et bibentes, et quasi festum celebrantes diem, pro cuncta præda et spoliis quæ ceperant de terra Philisthiim et de terra Juda.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃

VULC ¹⁷ Et percussit eos David a vespere usque ad vesperam alterius diei, et non evasit ex eis quisquam, nisi quadringenti viri adolescentes, qui ascenderant camelos et fugerant.

WLC ¹⁷ וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד־ הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא־ נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִם־ אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־ נַ֛עַר אֲשֶׁר־ רָכְב֥וּ עַל־ הַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּ׃

VULC ¹⁸ Eruit ergo David omnia quæ tulerant Amalecitæ, et duas uxores suas eruit.

WLC ¹⁸ וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶת־ שְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽד׃

VULC ¹⁹ Nec defuit quidquam a parvo usque ad magnum, tam de filiis quam de filiabus, et de spoliis, et quæcumque rapuerant : omnia reduxit David.

WLC ¹⁹ וְלֹ֣א נֶעְדַּר־ לָ֠הֶם מִן־ הַקָּטֹ֨ן וְעַד־ הַגָּד֜וֹל וְעַד־ בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃