VULC ¹ Joram vero filius Achab regnavit super Israël in Samaria anno decimooctavo Josaphat regis Judæ : regnavitque duodecim annis.

WLC ¹ וִיהוֹרָ֣ם בֶּן־ אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃

VULC ² Et fecit malum coram Domino, sed non sicut pater suus et mater : tulit enim statuas Baal quas fecerat pater ejus.

WLC ² וַיַּעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֙סַר֙ אֶת־ מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃

VULC ³ Verumtamen in peccatis Jeroboam filii Nabat, qui peccare fecit Israël, adhæsit, nec recessit ab eis.

WLC ³ רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָרָבְעָ֧ם בֶּֽן־ נְבָ֛ט אֲשֶׁר־ הֶחֱטִ֥יא אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־ סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃

VULC ⁴ Porro Mesa rex Moab nutriebat pecora multa, et solvebat regi Israël centum millia agnorum, et centum millia arietum cum velleribus suis.

WLC ⁴ וּמֵישַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־ מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאָה־ אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃

VULC ⁵ Cumque mortuus fuisset Achab, prævaricatus est fœdus quod habebat cum rege Israël.

WLC ⁵ וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־ מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ Egressus est igitur rex Joram in die illa de Samaria, et recensuit universum Israël.

WLC ⁶ וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁷ Misitque ad Josaphat regem Juda, dicens : Rex Moab recessit a me : veni mecum contra eum ad prælium. Qui respondit : Ascendam : qui meus est, tuus est : populus meus, populus tuus, et equi mei, equi tui.

WLC ⁷ וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־ יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־ מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃

VULC ⁸ Dixitque : Per quam viam ascendemus ? At ille respondit : Per desertum Idumææ.

WLC ⁸ וַיֹּ֕אמֶר אֵי־ זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃

VULC ⁹ Perrexerunt igitur rex Israël, et rex Juda, et rex Edom, et circuierunt per viam septem dierum, nec erat aqua exercitui et jumentis quæ sequebantur eos.

WLC ⁹ וַיֵּלֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶך־ יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־ הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁰ Dixitque rex Israël : Heu ! heu ! heu ! congregavit nos Dominus tres reges ut traderet in manus Moab.

WLC ¹⁰ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּֽי־ קָרָ֣א יְהוָ֗ה לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־ מוֹאָֽב׃

VULC ¹¹ Et ait Josaphat : Estne hic propheta Domini, ut deprecemur Dominum per eum ? Et respondit unus de servis regis Israël : Est hic Eliseus filius Saphat, qui fundebat aquam super manus Eliæ.

WLC ¹¹ וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשָׁפָ֗ט הַאֵ֨ין פֹּ֤ה נָבִיא֙ לַֽיהוָ֔ה וְנִדְרְשָׁ֥ה אֶת־ יְהוָ֖ה מֵאוֹת֑וֹ וַ֠יַּעַן אֶחָ֞ד מֵעַבְדֵ֤י מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן־ שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר־ יָ֥צַק מַ֖יִם עַל־ יְדֵ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃

VULC ¹² Et ait Josaphat : Est apud eum sermo Domini. Descenditque ad eum rex Israël, et Josaphat rex Juda, et rex Edom.

WLC ¹² וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־ יְהוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃

VULC ¹³ Dixit autem Eliseus ad regem Israël : Quid mihi et tibi est ? vade ad prophetas patris tui et matris tuæ. Et ait illi rex Israël : Quare congregavit Dominus tres reges hos ut traderet eos in manus Moab ?

WLC ¹³ וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֜ע אֶל־ מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ מַה־ לִּ֣י וָלָ֔ךְ לֵ֚ךְ אֶל־ נְבִיאֵ֣י אָבִ֔יךָ וְאֶל־ נְבִיאֵ֖י אִמֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַ֗ל כִּֽי־ קָרָ֤א יְהוָה֙ לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־ מוֹאָֽב׃

VULC ¹⁴ Dixitque ad eum Eliseus : Vivit Dominus exercituum, in cujus conspectu sto, quod si non vultum Josaphat regis Judæ erubescerem, non attendissem quidem te, nec respexissem.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֗ע חַי־ יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו כִּ֗י לוּלֵ֛י פְּנֵ֛י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה אֲנִ֣י נֹשֵׂ֑א אִם־ אַבִּ֥יט אֵלֶ֖יךָ וְאִם־ אֶרְאֶֽךָּ׃

VULC ¹⁵ Nunc autem adducite mihi psaltem. Cumque caneret psaltes, facta est super eum manus Domini, et ait :

WLC ¹⁵ וְעַתָּ֖ה קְחוּ־ לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁶ Hæc dicit Dominus : Facite alveum torrentis hujus fossas et fossas.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֕אמֶר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה עָשֹׂ֛ה הַנַּ֥חַל הַזֶּ֖ה גֵּבִ֥ים ׀ גֵּבִֽים׃

VULC ¹⁷ Hæc enim dicit Dominus : Non videbitis ventum, neque pluviam : et alveus iste replebitur aquis, et bibetis vos, et familiæ vestræ, et jumenta vestra.

WLC ¹⁷ כִּֽי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה לֹֽא־ תִרְא֥וּ ר֙וּחַ֙ וְלֹֽא־ תִרְא֣וּ גֶ֔שֶׁם וְהַנַּ֥חַל הַה֖וּא יִמָּ֣לֵא מָ֑יִם וּשְׁתִיתֶ֛ם אַתֶּ֥ם וּמִקְנֵיכֶ֖ם וּֽבְהֶמְתְּכֶֽם׃

VULC ¹⁸ Parumque est hoc in conspectu Domini : insuper tradet etiam Moab in manus vestras.

WLC ¹⁸ וְנָקַ֥ל זֹ֖את בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָתַ֥ן אֶת־ מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶֽם׃

VULC ¹⁹ Et percutietis omnem civitatem munitam, et omnem urbem electam, et universum lignum fructiferum succidetis, cunctosque fontes aquarum obturabitis, et omnem agrum egregium operietis lapidibus.

WLC ¹⁹ וְהִכִּיתֶ֞ם כָּל־ עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכָל־ עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכָל־ עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכָל־ מַעְיְנֵי־ מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים׃

VULC ²⁰ Factum est igitur mane, quando sacrificium offerri solet, et ecce aquæ veniebant per viam Edom, et repleta est terra aquis.

WLC ²⁰ וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ כַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֔ה וְהִנֵּה־ מַ֥יִם בָּאִ֖ים מִדֶּ֣רֶךְ אֱד֑וֹם וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־ הַמָּֽיִם׃

VULC ²¹ Universi autem Moabitæ audientes quod ascendissent reges ut pugnarent adversum eos, convocaverunt omnes qui accincti erant balteo desuper, et steterunt in terminis.

WLC ²¹ וְכָל־ מוֹאָב֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־ עָל֥וּ הַמְּלָכִ֖ים לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּצָּעֲק֗וּ מִכֹּ֨ל חֹגֵ֤ר חֲגֹרָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיַּעַמְד֖וּ עַֽל־ הַגְּבֽוּל׃

VULC ²² Primoque mane surgentes, et orto jam sole ex adverso aquarum, viderunt Moabitæ e contra aquas rubras quasi sanguinem,

WLC ²² וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־ הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־ הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃

VULC ²³ dixeruntque : Sanguis gladii est : pugnaverunt reges contra se, et cæsi sunt mutuo : nunc perge ad prædam, Moab.

WLC ²³ וַיֹּֽאמְרוּ֙ דָּ֣ם זֶ֔ה הָחֳרֵ֤ב נֶֽחֶרְבוּ֙ הַמְּלָכִ֔ים וַיַּכּ֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־ רֵעֵ֑הוּ וְעַתָּ֥ה לַשָּׁלָ֖ל מוֹאָֽב׃

VULC ²⁴ Perrexeruntque in castra Israël : porro consurgens Israël, percussit Moab : at illi fugerunt coram eis. Venerunt igitur qui vicerant, et percusserunt Moab,

WLC ²⁴ וַיָּבֹאוּ֮ אֶל־ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־ מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־ מוֹאָֽב׃

VULC ²⁵ et civitates destruxerunt : et omnem agrum optimum, mittentes singuli lapides, repleverunt : et universos fontes aquarum obturaverunt : et omnia ligna fructifera succiderunt, ita ut muri tantum fictiles remanerent : et circumdata est civitas a fundibulariis, et magna ex parte percussa.

WLC ²⁵ וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכָל־ חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־ אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכָל־ מַעְיַן־ מַ֤יִם יִסְתֹּ֙מוּ֙ וְכָל־ עֵֽץ־ ט֣וֹב יַפִּ֔ילוּ עַד־ הִשְׁאִ֧יר אֲבָנֶ֛יהָ בַּקִּ֖יר חֲרָ֑שֶׂת וַיָּסֹ֥בּוּ הַקַּלָּעִ֖ים וַיַּכּֽוּהָ׃

VULC ²⁶ Quod cum vidisset rex Moab, prævaluisse scilicet hostes, tulit secum septingentos viros educentes gladium, ut irrumperent ad regem Edom : et non potuerunt.

WLC ²⁶ וַיַּרְא֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב כִּֽי־ חָזַ֥ק מִמֶּ֖נּוּ הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקַּ֣ח א֠וֹתוֹ שְׁבַע־ מֵא֨וֹת אִ֜ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֗רֶב לְהַבְקִ֛יעַ אֶל־ מֶ֥לֶךְ אֱד֖וֹם וְלֹ֥א יָכֹֽלוּ׃

VULC ²⁷ Arripiensque filium suum primogenitum, qui regnaturus erat pro eo, obtulit holocaustum super murum : et facta est indignatio magna in Israël, statimque recesserunt ab eo, et reversi sunt in terram suam.

WLC ²⁷ וַיִּקַּח֩ אֶת־ בְּנ֨וֹ הַבְּכ֜וֹר אֲשֶׁר־ יִמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֗יו וַיַּעֲלֵ֤הוּ עֹלָה֙ עַל־ הַ֣חֹמָ֔ה וַיְהִ֥י קֶצֶף־ גָּד֖וֹל עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּסְעוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו וַיָּשֻׁ֖בוּ לָאָֽרֶץ׃