VULC ¹ Factum est autem, postquam mortuus est Saul, ut David reverteretur a cæde Amalec, et maneret in Siceleg duos dies.

WLC ¹ וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל וְדָוִ֣ד שָׁ֔ב מֵהַכּ֖וֹת אֶת־ הָעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֧שֶׁב דָּוִ֛ד בְּצִקְלָ֖ג יָמִ֥ים שְׁנָֽיִם׃

VULC ² In die autem tertia apparuit homo veniens de castris Saul veste conscissa, et pulvere conspersus caput : et ut venit ad David, cecidit super faciem suam, et adoravit.

WLC ² וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וְהִנֵּה֩ אִ֨ישׁ בָּ֤א מִן־ הַֽמַּחֲנֶה֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל וּבְגָדָ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וַיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל־ דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃

VULC ³ Dixitque ad eum David : Unde venis ? Qui ait ad eum : De castris Israël fugi.

WLC ³ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ דָּוִ֔ד אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּב֑וֹא וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו מִמַּחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל נִמְלָֽטְתִּי׃

VULC ⁴ Et dixit ad eum David : Quod est verbum quod factum est ? indica mihi. Qui ait : Fugit populus ex prælio, et multi corruentes e populo mortui sunt : sed et Saul et Jonathas filius ejus interierunt.

WLC ⁴ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו דָּוִ֛ד מֶה־ הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר הַגֶּד־ נָ֣א לִ֑י וַ֠יֹּאמֶר אֲשֶׁר־ נָ֨ס הָעָ֜ם מִן־ הַמִּלְחָמָ֗ה וְגַם־ הַרְבֵּ֞ה נָפַ֤ל מִן־ הָעָם֙ וַיָּמֻ֔תוּ וְגַ֗ם שָׁא֛וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנ֖וֹ מֵֽתוּ׃

VULC ⁵ Dixitque David ad adolescentem qui nuntiabat ei : Unde scis quia mortuus est Saul, et Jonathas filius ejus ?

WLC ⁵ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־ הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־ מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃

VULC ⁶ Et ait adolescens qui nuntiabat ei : Casu veni in montem Gelboë, et Saul incumbebat super hastam suam : porro currus et equites appropinquabant ei,

WLC ⁶ וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר ׀ הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֙יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַל־ חֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּ׃

VULC ⁷ et conversus post tergum suum, vidensque me, vocavit. Cui cum respondissem : Adsum :

WLC ⁷ וַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלָ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃

VULC ⁸ dixit mihi : Quisnam es tu ? Et aio ad eum : Amalecites ego sum.

WLC ⁸ וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י מִי־ אָ֑תָּה אֵלָ֔יו עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃

VULC ⁹ Et locutus est mihi : Sta super me, et interfice me : quoniam tenent me angustiæ, et adhuc tota anima mea in me est.

WLC ⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמָד־ נָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְתֵ֔נִי כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽי־ כָל־ ע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי׃

VULC ¹⁰ Stansque super eum, occidi illum : sciebam enim quod vivere non poterat post ruinam : et tuli diadema quod erat in capite ejus, et armillam de brachio illius, et attuli ad te dominum meum huc.

WLC ¹⁰ וָאֶעֱמֹ֤ד עָלָיו֙ וַאֲמֹ֣תְתֵ֔הוּ כִּ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י לֹ֥א יִֽחְיֶ֖ה אַחֲרֵ֣י נִפְל֑וֹ וָאֶקַּ֞ח הַנֵּ֣זֶר ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־ רֹאשׁ֗וֹ וְאֶצְעָדָה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־ זְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶל־ אֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה׃

VULC ¹¹ Apprehendens autem David, vestimenta sua scidit, omnesque viri qui erant cum eo,

WLC ¹¹ וַיַּחֲזֵ֥ק דָּוִ֛ד וַיִּקְרָעֵ֑ם וְגַ֥ם כָּל־ הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃

VULC ¹² et planxerunt, et fleverunt, et jejunaverunt usque ad vesperam super Saul, et super Jonathan filium ejus, et super populum Domini, et super domum Israël, eo quod corruissent gladio.

WLC ¹² וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד־ הָעָ֑רֶב עַל־ שָׁא֞וּל וְעַל־ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל־ עַ֤ם יְהוָה֙ וְעַל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃

VULC ¹³ Dixitque David ad juvenem qui nuntiaverat ei : Unde es tu ? Qui respondit : Filius hominis advenæ Amalecitæ ego sum.

WLC ¹³ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־ הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן־ אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃

VULC ¹⁴ Et ait ad eum David : Quare non timuisti mittere manum tuam ut occideres christum Domini ?

WLC ¹⁴ וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת־ מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁵ Vocansque David unum de pueris suis, ait : Accedens irrue in eum. Qui percussit illum, et mortuus est.

WLC ¹⁵ וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע־ בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת׃

VULC ¹⁶ Et ait ad eum David : Sanguis tuus super caput tuum : os enim tuum locutum est adversum te, dicens : Ego interfeci christum Domini.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד עַל־ רֹאשֶׁ֑ךָ כִּ֣י פִ֗יךָ עָנָ֤ה בְךָ֙ לֵאמֹ֔ר אָנֹכִ֥י מֹתַ֖תִּי אֶת־ מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁷ Planxit autem David planctum hujuscemodi super Saul, et super Jonathan filium ejus

WLC ¹⁷ וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת־ הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל־ שָׁא֖וּל וְעַל־ יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃

VULC ¹⁸ (et præcepit ut docerent filios Juda arcum, sicut scriptum est in libro justorum), et ait : [Considera, Israël, pro his qui mortui sunt,
super excelsa tua vulnerati.

WLC ¹⁸ וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי־ יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל־ סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר׃

VULC ¹⁹ Inclyti Israël super montes tuos interfecti sunt :
quomodo ceciderunt fortes ?

WLC ¹⁹ הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־ בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים׃

VULC ²⁰ Nolite annuntiare in Geth,
neque annuntietis in compitis Ascalonis :
ne forte lætentur filiæ Philisthiim ;
ne exsultent filiæ incircumcisorum.]

WLC ²⁰ אַל־ תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל־ תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־ תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־ תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃

VULC ²¹ [Montes Gelboë, nec ros, nec pluvia veniant super vos,
neque sint agri primitiarum :
quia ibi abjectus est clypeus fortium :
clypeus Saul, quasi non esset unctus oleo.]

WLC ²¹ הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־ טַ֧ל וְאַל־ מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן׃

VULC ²² [A sanguine interfectorum, ab adipe fortium,
sagitta Jonathæ numquam rediit retrorsum,
et gladius Saul non est reversus inanis.

WLC ²² מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃

VULC ²³ Saul et Jonathas amabiles, et decori in vita sua,
in morte quoque non sunt divisi :
aquilis velociores, leonibus fortiores.]

WLC ²³ שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ׃

VULC ²⁴ [Filiæ Israël, super Saul flete,
qui vestiebat vos coccino in deliciis,
qui præbebat ornamenta aurea cultui vestro.]

WLC ²⁴ בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־ עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן׃

VULC ²⁵ [Quomodo ceciderunt fortes in prælio ?
Jonathas in excelsis tuis occisus est ?

WLC ²⁵ אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל־ בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל׃

VULC ²⁶ Doleo super te, frater mi Jonatha,
decore nimis, et amabilis super amorem mulierum.
Sicut mater unicum amat filium suum,
ita ego te diligebam.

WLC ²⁶ צַר־ לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים׃

VULC ²⁷ Quomodo ceciderunt robusti,
et perierunt arma bellica ?]

WLC ²⁷ אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃