VULC ¹ [Audite verbum hoc, vaccæ pingues,
quæ estis in monte Samariæ,
quæ calumniam facitis egenis
et confringitis pauperes ;
quæ dicitis dominis vestris : Afferte, et bibemus.

WLC ¹ שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹֽׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹֽנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃

VULC ² Juravit Dominus Deus in sancto suo,
quia ecce dies venient super vos,
et levabunt vos in contis,
et reliquias vestras in ollis ferventibus.

WLC ² נִשְׁבַּ֨ע אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ בְּקָדְשׁ֔וֹ כִּ֛י הִנֵּ֥ה יָמִ֖ים בָּאִ֣ים עֲלֵיכֶ֑ם וְנִשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ בְּצִנּ֔וֹת וְאַחֲרִיתְכֶ֖ן בְּסִיר֥וֹת דּוּגָֽה׃

VULC ³ Et per aperturas exibitis altera contra alteram,
et projiciemini in Armon,
dicit Dominus.]

WLC ³ וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁴ [Venite ad Bethel, et impie agite ;
ad Galgalam, et multiplicate prævaricationem :
et afferte mane victimas vestras,
tribus diebus decimas vestras.

WLC ⁴ בֹּ֤אוּ בֵֽית־ אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃

VULC ⁵ Et sacrificate de fermentato laudem,
et vocate voluntarias oblationes, et annuntiate ;
sic enim voluistis, filii Israël,
dicit Dominus Deus.

WLC ⁵ וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ כִּ֣י כֵ֤ן אֲהַבְתֶּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ⁶ Unde et ego dedi vobis stuporem dentium in cunctis urbibus vestris,
et indigentiam panum in omnibus locis vestris ;
et non estis reversi ad me,
dicit Dominus.

WLC ⁶ וְגַם־ אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכָל־ עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁷ Ego quoque prohibui a vobis imbrem,
cum adhuc tres menses superessent usque ad messem :
et plui super unam civitatem,
et super alteram civitatem non plui ;
pars una compluta est,
et pars super quam non plui, aruit.

WLC ⁷ וְגַ֣ם אָנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־ הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־ עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־ עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־ לֹֽא־ תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃

VULC ⁸ Et venerunt duæ et tres civitates ad unam civitatem
ut biberent aquam, et non sunt satiatæ ;
et non redistis ad me,
dicit Dominus.

WLC ⁸ וְנָע֡וּ שְׁתַּיִם֩ שָׁלֹ֨שׁ עָרִ֜ים אֶל־ עִ֥יר אַחַ֛ת לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֑עוּ וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁹ Percussi vos in vento urente, et in aurugine :
multitudinem hortorum vestrorum et vinearum vestrarum,
oliveta vestra et ficeta vestra comedit eruca :
et non redistis ad me,
dicit Dominus.

WLC ⁹ הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֮ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁰ Misi in vos mortem in via Ægypti ;
percussi in gladio juvenes vestros,
usque ad captivitatem equorum vestrorum,
et ascendere feci putredinem castrorum vestrorum in nares vestras :
et non redistis ad me,
dicit Dominus.

WLC ¹⁰ שִׁלַּ֨חְתִּי בָכֶ֥ם דֶּ֙בֶר֙ בְּדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם הָרַ֤גְתִּי בַחֶ֙רֶב֙ בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם עִ֖ם שְׁבִ֣י סֽוּסֵיכֶ֑ם וָאַעֲלֶ֞ה בְּאֹ֤שׁ מַחֲנֵיכֶם֙ וּֽבְאַפְּכֶ֔ם וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹¹ Subverti vos sicut subvertit Deus Sodomam et Gomorrham,
et facti estis quasi torris raptus ab incendio :
et non redistis ad me,
dicit Dominus.

WLC ¹¹ הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־ סְדֹ֣ם וְאֶת־ עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְׂרֵפָ֑ה וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹² Quapropter hæc faciam tibi, Israël :
postquam autem hæc fecero tibi,
præparare in occursum Dei tui, Israël.

WLC ¹² לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אֶעֱשֶׂה־ לְּךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל עֵ֚קֶב כִּֽי־ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂה־ לָּ֔ךְ הִכּ֥וֹן לִקְרַאת־ אֱלֹהֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹³ Quia ecce formans montes,
et creans ventum,
et annuntians homini eloquium suum,
faciens matutinam nebulam,
et gradiens super excelsa terræ :
Dominus Deus exercituum nomen ejus.]

WLC ¹³ כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־ שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֙חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־ בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־ צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃