VULC ¹ Hæc ostendit mihi Dominus Deus : et ecce uncinus pomorum.

WLC ¹ כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃

VULC ² Et dixit : Quid tu vides, Amos ? Et dixi : Uncinum pomorum. Et dixit Dominus ad me : [Venit finis super populum meum Israël ;
non adjiciam ultra ut pertranseam eum.

WLC ² וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־ אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־ אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃

VULC ³ Et stridebunt cardines templi in die illa,
dicit Dominus Deus :
multi morientur ;
in omni loco projicietur silentium.]

WLC ³ וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־ מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃

VULC ⁴ [Audite hoc, qui conteritis pauperem,
et deficere facitis egenos terræ,

WLC ⁴ שִׁמְעוּ־ זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית אָֽרֶץ׃

VULC ⁵ dicentes : Quando transibit mensis,
et venundabimus merces ?
et sabbatum, et aperiemus frumentum,
ut imminuamus mensuram, et augeamus siclum,
et supponamus stateras dolosas,

WLC ⁵ לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־ בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃

VULC ⁶ ut possideamus in argento egenos et pauperes pro calceamentis,
et quisquilias frumenti vendamus ?

WLC ⁶ לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃

VULC ⁷ Juravit Dominus in superbiam Jacob :
Si oblitus fuero usque ad finem omnia opera eorum.

WLC ⁷ נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־ אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־ מַעֲשֵׂיהֶֽם׃

VULC ⁸ Numquid super isto non commovebitur terra,
et lugebit omnis habitator ejus,
et ascendet quasi fluvius universus,
et ejicicetur, et defluet, quasi rivus Ægypti ?

WLC ⁸ הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־ תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־ יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃

VULC ⁹ Et erit in die illa, dicit Dominus Deus :
occidet sol in meridie,
et tenebrescere faciam terram in die luminis :

WLC ⁹ וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃

VULC ¹⁰ et convertam festivitates vestras in luctum,
et omnia cantica vestra in planctum,
et inducam super omne dorsum vestrum saccum,
et super omne caput calvitium :
et ponam eam quasi luctum unigeniti,
et novissima ejus quasi diem amarum.

WLC ¹⁰ וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־ שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־ כָּל־ מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־ כָּל־ רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃

VULC ¹¹ Ecce dies veniunt, dicet Dominus,
et mittam famem in terram :
non famem panis, neque sitim aquæ,
sed audiendi verbum Domini.

WLC ¹¹ הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־ רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־ צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־ לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹² Et commovebuntur a mari usque ad mare,
et ab aquilone usque ad orientem :
circuibunt quærentes verbum Domini,
et non invenient.

WLC ¹² וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־ יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־ מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־ דְּבַר־ יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃

VULC ¹³ In die illa deficient virgines pulchræ et adolescentes in siti,

WLC ¹³ בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃

VULC ¹⁴ qui jurant in delicto Samariæ,
et dicunt : Vivit Deus tuus, Dan,
et vivit via Bersabee ;
et cadent, et non resurgent ultra.]

WLC ¹⁴ הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־ שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־ יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃