VULC ¹ [Osculetur me osculo oris sui ;
quia meliora sunt ubera tua vino,

WLC ¹ שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃

VULC ² fragrantia unguentis optimis.
Oleum effusum nomen tuum ;
ideo adolescentulæ dilexerunt te.

WLC ² יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־ טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃

VULC ³ Trahe me, post te curremus
in odorem unguentorum tuorum.
Introduxit me rex in cellaria sua ;
exsultabimus et lætabimur in te,
memores uberum tuorum super vinum.
Recti diligunt te.

WLC ³ לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־ כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃

VULC ⁴ Nigra sum, sed formosa, filiæ Jerusalem,
sicut tabernacula Cedar, sicut pelles Salomonis.

WLC ⁴ מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃

VULC ⁵ Nolite me considerare quod fusca sim,
quia decoloravit me sol.
Filii matris meæ pugnaverunt contra me ;
posuerunt me custodem in vineis :
vineam meam non custodivi.

WLC ⁵ שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃

VULC ⁶ Indica mihi, quem diligit anima mea, ubi pascas,
ubi cubes in meridie,
ne vagari incipiam post greges sodalium tuorum.

WLC ⁶ אַל־ תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־ בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־ הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃

VULC ⁷ Si ignoras te, o pulcherrima inter mulieres,
egredere, et abi post vestigia gregum,
et pasce hædos tuos juxta tabernacula pastorum.

WLC ⁷ הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃

VULC ⁸ Equitatui meo in curribus Pharaonis
assimilavi te, amica mea.

WLC ⁸ אִם־ לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־ לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־ גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃

VULC ⁹ Pulchræ sunt genæ tuæ sicut turturis ;
collum tuum sicut monilia.

WLC ⁹ לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃

VULC ¹⁰ Murenulas aureas faciemus tibi,
vermiculatas argento.

WLC ¹⁰ נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃

VULC ¹¹ Dum esset rex in accubitu suo,
nardus mea dedit odorem suum.

WLC ¹¹ תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־ לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

VULC ¹² Fasciculus myrrhæ dilectus meus mihi ;
inter ubera mea commorabitur.

WLC ¹² עַד־ שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃

VULC ¹³ Botrus cypri dilectus meus mihi
in vineis Engaddi.

WLC ¹³ צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃

VULC ¹⁴ Ecce tu pulchra es, amica mea ! ecce tu pulchra es !
Oculi tui columbarum.

WLC ¹⁴ אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃

VULC ¹⁵ Ecce tu pulcher es, dilecte mi, et decorus !
Lectulus noster floridus.

WLC ¹⁵ הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃

VULC ¹⁶ Tigna domorum nostrarum cedrina,
laquearia nostra cypressina.]

WLC ¹⁶ הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־ עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃

WLC ¹⁷ קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים בְּרוֹתִֽים׃