VULC ¹ Nabuchodonosor rex fecit statuam auream, altitudine cubitorum sexaginta, latitudine cubitorum sex, et statuit eam in campo Dura, provinciæ Babylonis.

WLC ¹ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־ דְהַ֔ב רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵהּ֙ בְּבִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּמְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃

VULC ² Itaque Nabuchodonosor rex misit ad congregandos satrapas, magistratus, et judices, duces, et tyrannos, et præfectos, omnesque principes regionum, ut convenirent ad dedicationem statuæ quam erexerat Nabuchodonosor rex.

WLC ² וּנְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֡א שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּא֩ גְדָ֨בְרַיָּ֤א דְּתָבְרַיָּא֙ תִּפְתָּיֵ֔א וְכֹ֖ל שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֑א לְמֵתֵא֙ לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃

VULC ³ Tunc congregati sunt satrapæ, magistratus, et judices, duces, et tyranni, et optimates, qui erant in potestatibus constituti, et universi principes regionum, ut convenirent ad dedicationem statuæ, quam erexerat Nabuchodonosor rex. Stabant autem in conspectu statuæ, quam posuerat Nabuchodonosor rex :

WLC ³ בֵּאדַ֡יִן מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּ֣א גְדָבְרַיָּא֩ דְּתָ֨בְרַיָּ֜א תִּפְתָּיֵ֗א וְכֹל֙ שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֔א לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֑א לָקֳבֵ֣ל צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּֽר׃

VULC ⁴ et præco clamabat valenter : Vobis dicitur populis, tribubus, et linguis :

WLC ⁴ וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל לְכ֤וֹן אָֽמְרִין֙ עַֽמְמַיָּ֔א אֻמַּיָּ֖א וְלִשָּׁנַיָּֽא׃

VULC ⁵ in hora qua audieritis sonitum tubæ, et fistulæ, et citharæ, sambucæ, et psalterii, et symphoniæ, et universi generis musicorum, cadentes adorate statuam auream, quam constituit Nabuchodonosor rex.

WLC ⁵ בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־ תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָא סַבְּכָ֤א פְּסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃

VULC ⁶ Si quis autem non prostratus adoraverit, eadem hora mittetur in fornacem ignis ardentis.

WLC ⁶ וּמַן־ דִּי־ לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־ שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־ אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃

VULC ⁷ Post hæc igitur, statim ut audierunt omnes populi sonitum tubæ, fistulæ, et citharæ, sambucæ, et psalterii, et symphoniæ, et omnis generis musicorum, cadentes omnes populi, tribus, et linguæ adoraverunt statuam auream, quam constituerat Nabuchodonosor rex.

WLC ⁷ כָּל־ קֳבֵ֣ל דְּנָ֡ה בֵּהּ־ זִמְנָ֡א כְּדִ֣י שָֽׁמְעִ֣ין כָּֽל־ עַמְמַיָּ֡א קָ֣ל קַרְנָא֩ מַשְׁר֨וֹקִיתָ֜א שַׂבְּכָא֙ פְּסַנְטֵרִ֔ין וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א נָֽפְלִ֨ין כָּֽל־ עַֽמְמַיָּ֜א אֻמַיָּ֣א וְלִשָּׁנַיָּ֗א סָֽגְדִין֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃

VULC ⁸ Statimque in ipso tempore accedentes viri Chaldæi accusaverunt Judæos :

WLC ⁸ כָּל־ קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־ זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃

VULC ⁹ dixeruntque Nabuchodonosor regi : Rex, in æternum vive !

WLC ⁹ עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃

VULC ¹⁰ tu, rex, posuisti decretum, ut omnis homo, qui audierit sonitum tubæ, fistulæ, et citharæ, sambucæ, et psalterii, et symphoniæ, et universi generis musicorum, prosternat se, et adoret statuam auream :

WLC ¹⁰ מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כָל־ אֱנָ֡שׁ דִּֽי־ יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָא שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃

VULC ¹¹ si quis autem non procidens adoraverit, mittatur in fornacem ignis ardentis.

WLC ¹¹ וּמַן־ דִּי־ לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְגֽוֹא־ אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃

VULC ¹² Sunt ergo viri Judæi, quos constituisti super opera regionis Babylonis, Sidrach, Misach, et Abdenago : viri isti contempserunt, rex, decretum tuum : deos tuos non colunt, et statuam auream, quam erexisti, non adorant.

WLC ¹² אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־ מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־ עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־ שָׂ֨מֽוּ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃

VULC ¹³ Tunc Nabuchodonosor, in furore et in ira, præcepit ut adducerentur Sidrach, Misach, et Abdenago : qui confestim adducti sunt in conspectu regis.

WLC ¹³ בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז וַחֲמָ֔ה אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃

VULC ¹⁴ Pronuntiansque Nabuchodonosor rex, ait eis : Verene Sidrach, Misach, et Abdenago, deos meos non colitis, et statuam auream, quam constitui, non adoratis ?

WLC ¹⁴ עָנֵ֤ה נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ וְאָמַ֣ר לְה֔וֹן הַצְדָּ֕א שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לֵֽאלָהַ֗י לָ֤א אִֽיתֵיכוֹן֙ פָּֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימֶת לָ֥א סָֽגְדִֽין׃

VULC ¹⁵ nunc ergo si estis parati, quacumque hora audieritis sonitum tubæ, fistulæ, citharæ, sambucæ, et psalterii, et symphoniæ, omnisque generis musicorum, prosternite vos, et adorate statuam, quam feci : quod si non adoraveritis, eadem hora mittemini in fornacem ignis ardentis : et quis est Deus, qui eripiet vos de manu mea ?

WLC ¹⁵ כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־ תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־ עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־ שַׁעֲתָ֣ה תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־ אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ ה֣וּא אֱלָ֔הּ דֵּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־ יְדָֽי׃

VULC ¹⁶ Respondentes Sidrach, Misach, et Abdenago, dixerunt regi Nabuchodonosor : Non oportet nos de hac re respondere tibi.

WLC ¹⁶ עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־ חַשְׁחִ֨ין אֲנַ֧חְנָה עַל־ דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃

VULC ¹⁷ Ecce enim Deus noster, quem colimus, potest eripere nos de camino ignis ardentis, et de manibus tuis, o rex, liberare.

WLC ¹⁷ הֵ֣ן אִיתַ֗י אֱלָהַ֙נָא֙ דִּֽי־ אֲנַ֣חְנָא פָֽלְחִ֔ין יָכִ֖ל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא מִן־ אַתּ֨וּן נוּרָ֧א יָקִֽדְתָּ֛א וּמִן־ יְדָ֥ךְ מַלְכָּ֖א יְשֵׁיזִֽב׃

VULC ¹⁸ Quod si noluerit, notum sit tibi, rex, quia deos tuos non colimus, et statuam auream, quam erexisti, non adoramus.

WLC ¹⁸ וְהֵ֣ן לָ֔א יְדִ֥יעַ לֶהֱוֵא־ לָ֖ךְ מַלְכָּ֑א דִּ֤י לָא־ פָֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א נִסְגֻּֽד׃

VULC ¹⁹ Tunc Nabuchodonosor repletus est furore, et aspectus faciei illius immutatus est super Sidrach, Misach, et Abdenago : et præcepit ut succenderetur fornax septuplum quam succendi consueverat.

WLC ¹⁹ בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ עַל־ שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־ שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃

VULC ²⁰ Et viris fortissimis de exercitu suo jussit ut ligatis pedibus Sidrach, Misach, et Abdenago, mitterent eos in fornacem ignis ardentis.

WLC ²⁰ וּלְגֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־ חַ֙יִל֙ דִּ֣י בְחַיְלֵ֔הּ אֲמַר֙ לְכַפָּתָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְמִרְמֵ֕א לְאַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃

VULC ²¹ Et confestim viri illi vincti, cum braccis suis, et tiaris, et calceamentis, et vestibus, missi sunt in medium fornacis ignis ardentis :

WLC ²¹ בֵּאדַ֜יִן גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ כְּפִ֙תוּ֙ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן֙ וְכַרְבְּלָתְה֖וֹן וּלְבֻשֵׁיה֑וֹן וּרְמִ֕יו לְגֽוֹא־ אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃

VULC ²² nam jussio regis urgebat. Fornax autem succensa erat nimis : porro viros illos, qui miserant Sidrach, Misach, et Abdenago, interfecit flamma ignis.

WLC ²² כָּל־ קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה מִן־ דִּ֞י מִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ מַחְצְפָ֔ה וְאַתּוּנָ֖א אֵזֵ֣ה יַתִּ֑ירָא גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ דִּ֤י הַסִּ֙קוּ֙ לְשַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ קַטִּ֣ל הִמּ֔וֹן שְׁבִיבָ֖א דִּ֥י נוּרָֽא׃

VULC ²³ Viri autem hi tres, id est, Sidrach, Misach, et Abdenago, ceciderunt in medio camino ignis ardentis, colligati.

WLC ²³ וְגֻבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ תְּלָ֣תֵּה֔וֹן שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ נְפַ֛לוּ לְגֽוֹא־ אַתּוּן־ נוּרָ֥א יָֽקִדְתָּ֖א מְכַפְּתִֽין׃

VULC ²⁴ Et ambulabant in medio flammæ, laudantes Deum, et benedicentes Domino.

WLC ²⁴ אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜א רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־ נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא׃

VULC ²⁵ Stans autem Azarias oravit sic, aperiensque os suum in medio ignis, ait :

WLC ²⁵ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־ אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֽוֹא־ נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־ אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣י דָּמֵ֖ה לְבַר־ אֱלָהִֽין׃

VULC ²⁶ [Benedictus es, Domine Deus patrum nostrorum,
et laudabile, et gloriosum nomen tuum in sæcula :

WLC ²⁶ בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־ נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־ אֱלָהָ֥א פֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־ גּ֥וֹא נוּרָֽא׃

VULC ²⁷ quia justus es in omnibus, quæ fecisti nobis,
et universa opera tua vera, et viæ tuæ rectæ,
et omnia judicia tua vera.

WLC ²⁷ וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א סִגְנַיָּ֣א וּפַחֲוָתָא֮ וְהַדָּבְרֵ֣י מַלְכָּא֒ חָזַ֣יִן לְגֻבְרַיָּ֣א אִלֵּ֡ךְ דִּי֩ לָֽא־ שְׁלֵ֨ט נוּרָ֜א בְּגֶשְׁמְה֗וֹן וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן לָ֣א שְׁנ֑וֹ וְרֵ֣יחַ נ֔וּר לָ֥א עֲדָ֖ת בְּהֽוֹן׃

VULC ²⁸ Judicia enim vera fecisti
juxta omnia, quæ induxisti super nos,
et super civitatem sanctam patrum nostrorum Jerusalem :
quia in veritate et in judicio induxisti omnia hæc
propter peccata nostra.

WLC ²⁸ עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־ שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ דִּ֠י לָֽא־ יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־ יִסְגְּדוּן֙ לְכָל־ אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃

VULC ²⁹ Peccavimus enim, et inique egimus recedentes a te,
et deliquimus in omnibus :

WLC ²⁹ וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כָל־ עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־ יֵאמַ֤ר עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כָּל־ קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣ה אָחֳרָ֔ן דִּֽי־ יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃

VULC ³⁰ et præcepta tua non audivimus,
nec observavimus,
nec fecimus sicut præceperas nobis
ut bene nobis esset.

WLC ³⁰ בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א הַצְלַ֛ח לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃

VULC ³¹ Omnia ergo, quæ induxisti super nos,
et universa quæ fecisti nobis,
in vero judicio fecisti ;

WLC ³¹ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכָל־ עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־ בְּכָל־ אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃

VULC ³² et tradidisti nos in manibus inimicorum nostrorum iniquorum,
et pessimorum, prævaricatorumque,
et regi injusto, et pessimo ultra omnem terram.

WLC ³² אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖א שְׁפַ֥ר קָֽדָמַ֖י לְהַחֲוָיָֽה׃

VULC ³³ Et nunc non possumus aperire os :
confusio, et opprobrium facti sumus servis tuis,
et his qui colunt te.

WLC ³³ אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עִם־ דָּ֥ר וְדָֽר׃

VULC ³⁴ Ne, quæsumus, tradas nos in perpetuum propter nomen tuum,
et ne dissipes testamentum tuum :

VULC ³⁵ neque auferas misericordiam tuam a nobis,
propter Abraham, dilectum tuum,
et Isaac, servum tuum,
et Israël, sanctum tuum,

VULC ³⁶ quibus locutus es pollicens quod multiplicares semen eorum
sicut stellas cæli,
et sicut arenam quæ est in littore maris ;

VULC ³⁷ quia, Domine, imminuti sumus plus quam omnes gentes,
sumusque humiles in universa terra hodie
propter peccata nostra.

VULC ³⁸ Et non est in tempore hoc princeps, et dux, et propheta,
neque holocaustum, neque sacrificium,
neque oblatio, neque incensum,
neque locus primitiarum coram te,

VULC ³⁹ ut possimus invenire misericordiam tuam,
sed in animo contrito, et spiritu humilitatis suscipiamur.

VULC ⁴⁰ Sicut in holocausto arietum, et taurorum,
et sicut in millibus agnorum pinguium,
sic fiat sacrificium nostrum in conspectu tuo hodie, ut placeat tibi,
quoniam non est confusio confidentibus in te.

VULC ⁴¹ Et nunc sequimur te in toto corde ;
et timemus te, et quærimus faciem tuam.

VULC ⁴² Nec confundas nos,
sed fac nobiscum juxta mansuetudinem tuam,
et secundum multitudinem misericordiæ tuæ.

VULC ⁴³ Et erue nos in mirabilibus tuis,
et da gloriam nomini tuo, Domine ;

VULC ⁴⁴ et confundantur omnes qui ostendunt servis tuis mala :
confundantur in omni potentia tua,
et robur eorum conteratur :

VULC ⁴⁵ et sciant quia tu es Dominus Deus solus,
et gloriosus super orbem terrarum.]

VULC ⁴⁶ Et non cessabant qui miserant eos ministri regis succendere fornacem, naphtha, et stuppa, et pice, et malleolis,

VULC ⁴⁷ et effundebatur flamma super fornacem cubitis quadraginta novem :

VULC ⁴⁸ et erupit, et incendit quos reperit juxta fornacem de Chaldæis.

VULC ⁴⁹ Angelus autem Domini descendit cum Azaria, et sociis ejus in fornacem : et excussit flammam ignis de fornace,

VULC ⁵⁰ et fecit medium fornacis quasi ventum roris flantem, et non tetigit eos omnino ignis, neque contristavit, nec quidquam molestiæ intulit.

VULC ⁵¹ Tunc hi tres quasi ex uno ore laudabant, et glorificabant, et benedicebant Deum in fornace, dicentes :

VULC ⁵² [Benedictus es, Domine Deus patrum nostrorum :
et laudabilis, et gloriosus, et superexaltatus in sæcula.
Et benedictum nomen gloriæ tuæ sanctum :
et laudabile, et superexaltatum in omnibus sæculis.

VULC ⁵³ Benedictus es in templo sancto gloriæ tuæ :
et superlaudabilis, et supergloriosus in sæcula.

VULC ⁵⁴ Benedictus es in throno regni tui :
et superlaudabilis, et superexaltatus in sæcula.

VULC ⁵⁵ Benedictus es, qui intueris abyssos, et sedes super cherubim :
et laudabilis, et superexaltatus in sæcula.

VULC ⁵⁶ Benedictus es in firmamento cæli :
et laudabilis et gloriosus in sæcula.

VULC ⁵⁷ Benedicite, omnia opera Domini, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁵⁸ Benedicite, angeli Domini, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁵⁹ Benedicite, cæli, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁰ Benedicite, aquæ omnes, quæ super cælos sunt, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶¹ Benedicite, omnes virtutes Domini, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶² Benedicite, sol et luna, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶³ Benedicite, stellæ cæli, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁴ Benedicite, omnis imber et ros, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁵ Benedicite, omnes spiritus Dei, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁶ Benedicite, ignis et æstus, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁷ Benedicite, frigus et æstus, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁸ Benedicite, rores et pruina, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁶⁹ Benedicite, gelu et frigus, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁰ Benedicite, glacies et nives, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷¹ Benedicite, noctes et dies, Domino
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷² Benedicite, lux et tenebræ, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷³ Benedicite, fulgura et nubes, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁴ Benedicat terra Dominum :
laudet et superexaltet eum in sæcula.

VULC ⁷⁵ Benedicite, montes et colles, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁶ Benedicite, universa germinantia in terra, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁷ Benedicite, fontes, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁸ Benedicite, maria et flumina, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁷⁹ Benedicite, cete, et omnia quæ moventur in aquis, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸⁰ Benedicite, omnes volucres cæli, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸¹ Benedicite, omnes bestiæ et pecora, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸² Benedicite, filii hominum, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸³ Benedicat Israël Dominum :
laudet et superexaltet eum in sæcula.

VULC ⁸⁴ Benedicite, sacerdotes Domini, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸⁵ Benedicite, servi Domini, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸⁶ Benedicite, spiritus et animæ justorum, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸⁷ Benedicite, sancti et humiles corde, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula.

VULC ⁸⁸ Benedicite, Anania, Azaria, Misaël, Domino :
laudate et superexaltate eum in sæcula :
quia eruit nos de inferno,
et salvos fecit de manu mortis :
et liberavit nos de medio ardentis flammæ,
et de medio ignis eruit nos.

VULC ⁸⁹ Confitemini Domino, quoniam bonus :
quoniam in sæculum misericordia ejus.

VULC ⁹⁰ Benedicite, omnes religiosi, Domino Deo deorum :
laudate et confitemini ei, quia in omnia sæcula misericordia ejus.]

VULC ⁹¹ Tunc Nabuchodonosor rex obstupuit, et surrexit propere, et ait optimatibus suis : Nonne tres viros misimus in medium ignis compeditos ? Qui respondentes regi, dixerunt : Vere, rex.

VULC ⁹² Respondit, et ait : Ecce ego video quatuor viros solutos, et ambulantes in medio ignis, et nihil corruptionis in eis est, et species quarti similis filio Dei.

VULC ⁹³ Tunc accessit Nabuchodonosor ad ostium fornacis ignis ardentis, et ait : Sidrach, Misach, et Abdenago, servi Dei excelsi, egredimini, et venite. Statimque egressi sunt Sidrach, Misach, et Abdenago de medio ignis.

VULC ⁹⁴ Et congregati satrapæ, et magistratus, et judices, et potentes regis contemplabantur viros illos, quoniam nihil potestatis habuisset ignis in corporibus eorum, et capillus capitis eorum non esset adustus, et sarabala eorum non fuissent immutata, et odor ignis non transisset per eos.

VULC ⁹⁵ Et erumpens Nabuchodonosor, ait : Benedictus Deus eorum, Sidrach videlicet, Misach, et Abdenago : qui misit angelum suum, et eruit servos suos, qui crediderunt in eum : et verbum regis immutaverunt, et tradiderunt corpora sua ne servirent, et ne adorarent omnem deum, excepto Deo suo.

VULC ⁹⁶ A me ergo positum est hoc decretum : ut omnis populus, tribus, et lingua, quæcumque locuta fuerit blasphemiam contra Deum Sidrach, Misach, et Abdenago, dispereat, et domus ejus vastetur : neque enim est alius deus, qui possit ita salvare.

VULC ⁹⁷ Tunc rex promovit Sidrach, Misach, et Abdenago in provincia Babylonis.

VULC ⁹⁸ Nabuchodonosor rex, omnibus populis, gentibus, et linguis, qui habitant in universa terra, pax vobis multiplicetur.

VULC ⁹⁹ Signa, et mirabilia fecit apud me Deus excelsus. Placuit ergo mihi prædicare

VULC ¹⁰⁰ signa ejus, quia magna sunt : et mirabilia ejus, quia fortia : et regnum ejus regnum sempiternum, et potestas ejus in generationem et generationem.