Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Deutéronome 34

Dt 34 (King James)

   1 And Moses went up from the plains of Moab unto the mountain of Nebo, to the top of Pisgah, that is over against Jericho. And the LORD shewed him all the land of Gilead, unto Dan, 2 And all Naphtali, and the land of Ephraim, and Manasseh, and all the land of Judah, unto the utmost sea, 3 And the south, and the plain of the valley of Jericho, the city of palm trees, unto Zoar. 4 And the LORD said unto him, This is the land which I sware unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, saying, I will give it unto thy seed: I have caused thee to see it with thine eyes, but thou shalt not go over thither.
   5 So Moses the servant of the LORD died there in the land of Moab, according to the word of the LORD. 6 And he buried him in a valley in the land of Moab, over against Bethpeor: but no man knoweth of his sepulchre unto this day. 7 And Moses was an hundred and twenty years old when he died: his eye was not dim, nor his natural force abated. 8 And the children of Israel wept for Moses in the plains of Moab thirty days: so the days of weeping and mourning for Moses were ended.
   9 And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom; for Moses had laid his hands upon him: and the children of Israel hearkened unto him, and did as the LORD commanded Moses. 10 And there arose not a prophet since in Israel like unto Moses, whom the LORD knew face to face, 11 In all the signs and the wonders, which the LORD sent him to do in the land of Egypt to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land, 12 And in all that mighty hand, and in all the great terror which Moses shewed in the sight of all Israel.

Dt 34 (Codex W. Leningrad)

1 וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־ הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־ כָּל־ הָאָ֛רֶץ אֶת־ הַגִּלְעָ֖ד עַד־ דָּֽן׃ 2 וְאֵת֙ כָּל־ נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־ אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃ 3 וְאֶת־ הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־ הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־ צֹֽעַר׃ 4 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ 5 וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־ יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־ פִּ֥י יְהוָֽה׃ 6 וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא־ יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־ קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 7 וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־ מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹֽא־ כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־ נָ֥ס לֵחֹֽה׃ 8 וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־ מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ 9 וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־ סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־ יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ 10 וְלֹֽא־ קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־ פָּנִֽים׃ 11 לְכָל־ הָ֨אֹת֜וֹת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־ עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־ אַרְצֽוֹ׃ 12 וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées