VULC ¹ Onus Tyri. [Ululate, naves maris,
quia vastata est domus
unde venire consueverant :
de terra Cethim
revelatum est eis.

WLC ¹ מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־ שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־ לָֽמוֹ׃

VULC ² Tacete, qui habitatis in insula ;
negotiatores Sidonis, transfretantes mare, repleverunt te.

WLC ² דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃

VULC ³ In aquis multis semen Nili ;
messis fluminis fruges ejus :
et facta est negotiatio gentium.

WLC ³ וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃

VULC ⁴ Erubesce, Sidon ; ait enim mare,
fortitudo maris, dicens :
Non parturivi, et non peperi,
et non enutrivi juvenes,
nec ad incrementum perduxi virgines.

WLC ⁴ בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־ אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־ חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־ יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃

VULC ⁵ Cum auditum fuerit in Ægypto,
dolebunt cum audierint de Tyro.

WLC ⁵ כַּֽאֲשֶׁר־ שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃

VULC ⁶ Transite maria, ululate,
qui habitatis in insula !

WLC ⁶ עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃

VULC ⁷ Numquid non vestra hæc est, quæ gloriabatur
a diebus pristinis in antiquitate sua ?
Ducent eam pedes sui
longe ad peregrinandum.

WLC ⁷ הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־ קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָח֖וֹק לָגֽוּר׃

VULC ⁸ Quis cogitavit hoc
super Tyrum quondam coronatam,
cujus negotiatores principes,
institores ejus inclyti terræ ?

WLC ⁸ מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־ צֹ֖ר הַמַּֽעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יה֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־ אָֽרֶץ׃

VULC ⁹ Dominus exercituum cogitavit hoc,
ut detraheret superbiam omnis gloriæ,
et ad ignominiam deduceret universos inclytos terræ.

WLC ⁹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כָּל־ צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל־ נִכְבַּדֵּי־ אָֽרֶץ׃

VULC ¹⁰ Transi terram tuam quasi flumen, filia maris !
non est cingulum ultra tibi.

WLC ¹⁰ עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־ תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃

VULC ¹¹ Manum suam extendit super mare ;
conturbavit regna.
Dominus mandavit adversus Chanaan,
ut contereret fortes ejus ;

WLC ¹¹ יָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־ הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־ כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃

VULC ¹² et dixit : Non adjicies ultra ut glorieris,
calumniam sustinens virgo filia Sidonis :
in Cethim consurgens transfreta :
ibi quoque non erit requies tibi.

WLC ¹² וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־ תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־ צִיד֗וֹן ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־ שָׁ֖ם לֹא־ יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃

VULC ¹³ Ecce terra Chaldæorum, talis populus non fuit :
Assur fundavit eam ;
in captivitatem traduxerunt robustos ejus,
suffoderunt domos ejus,
posuerunt eam in ruinam.

WLC ¹³ הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ עֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃

VULC ¹⁴ Ululate, naves maris,
quia devastata est fortitudo vestra.]

WLC ¹⁴ הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃

VULC ¹⁵ Et erit in die illa : in oblivione eris, o Tyre ! septuaginta annis, sicut dies regis unius ; post septuaginta autem annos erit Tyro quasi canticum meretricis :

WLC ¹⁵ וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃

VULC ¹⁶ [Sume citharam, circui civitatem,
meretrix oblivioni tradita :
bene cane, frequenta canticum,
ut memoria tui sit.

WLC ¹⁶ קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־ שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃

VULC ¹⁷ Et erit post septuaginta annos :
visitabit Dominus Tyrum,
et reducet eam ad mercedes suas,
et rursum fornicabitur cum universis regnis terræ
super faciem terræ ;

WLC ¹⁷ וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת־ צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת־ כָּל־ מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־ פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

VULC ¹⁸ et erunt negotiationes ejus et mercedes ejus sanctificatæ Domino :
non condentur neque reponentur,
quia his qui habitaverint coram Domino erit negotiatio ejus,
ut manducent in saturitatem, et vestiantur usque ad vetustatem.]

WLC ¹⁸ וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃