VULC ¹ [In die illa cantabitur canticum istud in terra Juda :
Urbs fortitudinis nostræ Sion ; salvator ponetur in ea
murus et antemurale.

WLC ¹ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־ הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עָז־ לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃

VULC ² Aperite portas, et ingrediatur gens justa,
custodiens veritatem.

WLC ² פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־ צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃

VULC ³ Vetus error abiit : servabis pacem ;
pacem, quia in te speravimus.

WLC ³ יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃

VULC ⁴ Sperastis in Domino in sæculis æternis ;
in Domino Deo forti in perpetuum.

WLC ⁴ בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־ עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃

VULC ⁵ Quia incurvabit habitantes in excelso ;
civitatem sublimem humiliabit :
humiliabit eam usque ad terram,
detrahet eam usque ad pulverem.

WLC ⁵ כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־ אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־ עָפָֽר׃

VULC ⁶ Conculcabit eam pes,
pedes pauperis, gressus egenorum.

WLC ⁶ תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃

VULC ⁷ Semita justi recta est,
rectus callis justi ad ambulandum.

WLC ⁷ אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵֽישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃

VULC ⁸ Et in semita judiciorum tuorum, Domine, sustinuimus te :
nomen tuum et memoriale tuum in desiderio animæ.

WLC ⁸ אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־ נָֽפֶשׁ׃

VULC ⁹ Anima mea desideravit te in nocte,
sed et spiritu meo in præcordiis meis de mane vigilabo ad te.
Cum feceris judicia tua in terra,
justitiam discent habitatores orbis.

WLC ⁹ נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙יךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־ רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַֽׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃

VULC ¹⁰ Misereamur impio, et non discet justitiam ;
in terra sanctorum iniqua gessit,
et non videbit gloriam Domini.

WLC ¹⁰ יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־ לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־ יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהוָֽה׃

VULC ¹¹ Domine, exaltetur manus tua, et non videant ;
videant, et confundantur zelantes populi ;
et ignis hostes tuos devoret.

WLC ¹¹ יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־ יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־ עָ֔ם אַף־ אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃

VULC ¹² Domine, dabis pacem nobis :
omnia enim opera nostra
operatus es nobis.

WLC ¹² יְהוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כָּֽל־ מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃

VULC ¹³ Domine Deus noster, possederunt nos
domini absque te ;
tantum in te recordemur nominis tui.

WLC ¹³ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זֽוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־ בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃

VULC ¹⁴ Morientes non vivant,
gigantes non resurgant :
propterea visitasti et contrivisti eos,
et perdidisti omnem memoriam eorum.

WLC ¹⁴ מֵתִים֙ בַּל־ יִחְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־ יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כָּל־ זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃

VULC ¹⁵ Indulsisti genti, Domine,
indulsisti genti, numquid glorificatus es ?
elongasti omnes terminos terræ.

WLC ¹⁵ יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־ קַצְוֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ¹⁶ Domine, in angustia requisierunt te,
in tribulatione murmuris doctrina tua eis.

WLC ¹⁶ יְהוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃

VULC ¹⁷ Sicut quæ concipit, cum appropinquaverit ad partum,
dolens clamat in doloribus suis,
sic facti sumus a facie tua, Domine.

WLC ¹⁷ כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁸ Concepimus, et quasi parturivimus,
et peperimus spiritum.
Salutes non fecimus in terra ;
ideo non ceciderunt habitatores terræ.

WLC ¹⁸ הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־ נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־ יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃

VULC ¹⁹ Vivent mortui tui,
interfecti mei resurgent.
Expergiscimini, et laudate,
qui habitatis in pulvere,
quia ros lucis ros tuus,
et terram gigantum detrahes in ruinam.

WLC ¹⁹ יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃

VULC ²⁰ Vade, populus meus, intra in cubicula tua ;
claude ostia tua super te,
abscondere modicum ad momentum,
donec pertranseat indignatio.

WLC ²⁰ לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־ רֶ֖גַע עַד־ זָֽעַם׃

VULC ²¹ Ecce enim Dominus egredietur de loco suo,
ut visitet iniquitatem habitatoris terræ contra eum ;
et revelabit terra sanguinem suum, et non operiet ultra interfectos suos.]

WLC ²¹ כִּֽי־ הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־ הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־ דָּמֶ֔יהָ וְלֹֽא־ תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־ הֲרוּגֶֽיהָ׃