VULC ¹ [Accedite, gentes, et audite ;
et populi, attendite :
audiat terra, et plenitudo ejus ;
orbis, et omne germen ejus.

WLC ¹ קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־ צֶאֱצָאֶֽיהָ׃

VULC ² Quia indignatio Domini super omnes gentes,
et furor super universam militiam eorum :
interfecit eos, et dedit eos in occisionem.

WLC ² כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהוָה֙ עַל־ כָּל־ הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־ כָּל־ צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃

VULC ³ Interfecti eorum projicientur,
et de cadaveribus eorum ascendet fœtor ;
tabescent montes a sanguine eorum.

WLC ³ וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם׃

VULC ⁴ Et tabescet omnis militia cælorum,
et complicabuntur sicut liber cæli :
et omnis militia eorum defluet,
sicut defluit folium de vinea et de ficu.

WLC ⁴ וְנָמַ֙קּוּ֙ כָּל־ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־ צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה׃

VULC ⁵ Quoniam inebriatus est in cælo gladius meus ;
ecce super Idumæam descendet,
et super populum interfectionis meæ, ad judicium.

WLC ⁵ כִּֽי־ רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־ אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־ עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃

VULC ⁶ Gladius Domini repletus est sanguine,
incrassatus est adipe,
de sanguine agnorum et hircorum,
de sanguine medullatorum arietum :
victima enim Domini in Bosra,
et interfectio magna in terra Edom.

WLC ⁶ חֶ֣רֶב לַיהוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

VULC ⁷ Et descendent unicornes cum eis,
et tauri cum potentibus ;
inebriabitur terra eorum sanguine,
et humus eorum adipe pinguium.

WLC ⁷ וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־ אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃

VULC ⁸ Quia dies ultionis Domini,
annus retributionum judicii Sion.

WLC ⁸ כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃

VULC ⁹ Et convertentur torrentes ejus in picem,
et humus ejus in sulphur ;
et erit terra ejus in picem ardentem.

WLC ⁹ וְנֶהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֙יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּעֵרָֽה׃

VULC ¹⁰ Nocte et die non extinguetur,
in sempiternum ascendet fumus ejus,
a generatione in generationem desolabitur,
in sæcula sæculorum non erit transiens per eam.

WLC ¹⁰ לַ֤יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֤וֹר לָדוֹר֙ תֶּחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃

VULC ¹¹ Et possidebunt illam onocrotalus et ericius ;
ibis et corvus habitabunt in ea :
et extendetur super eam mensura, ut redigatur ad nihilum,
et perpendiculum in desolationem.

WLC ¹¹ וִירֵשׁ֙וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־ בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־ תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־ בֹֽהוּ׃

VULC ¹² Nobiles ejus non erunt ibi ; regem potius invocabunt,
et omnes principes ejus erunt in nihilum.

WLC ¹² חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־ שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכָל־ שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃

VULC ¹³ Et orientur in domibus ejus spinæ et urticæ,
et paliurus in munitionibus ejus ;
et erit cubile draconum,
et pascua struthionum.

WLC ¹³ וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֙יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃

VULC ¹⁴ Et occurrent dæmonia onocentauris,
et pilosus clamabit alter ad alterum ;
ibi cubavit lamia,
et invenit sibi requiem.

WLC ¹⁴ וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־ אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־ רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־ שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃

VULC ¹⁵ Ibi habuit foveam ericius, et enutrivit catulos,
et circumfodit, et fovit in umbra ejus ;
illuc congregati sunt milvi, alter ad alterum.

WLC ¹⁵ שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־ שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃

VULC ¹⁶ Requirite diligenter in libro Domini, et legite :
Unum ex eis non defuit,
alter alterum non quæsivit ;
quia quod ex ore meo procedit, ille mandavit,
et spiritus ejus ipse congregavit ea.

WLC ¹⁶ דִּרְשׁ֨וּ מֵֽעַל־ סֵ֤פֶר יְהוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֙נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּֽי־ פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן׃

VULC ¹⁷ Et ipse misit eis sortem,
et manus ejus divisit eam illis in mensuram :
usque in æternum possidebunt eam ;
in generationem et generationem habitabunt in ea.]

WLC ¹⁷ וְהֽוּא־ הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־ עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־ בָֽהּ׃