VULC ¹ [Audite hæc, domus Jacob,
qui vocamini nomine Israël,
et de aquis Juda existis ;
qui juratis in nomine Domini,
et Dei Israël recordamini
non in veritate neque in justitia.

WLC ¹ שִׁמְעוּ־ זֹ֣את בֵּֽית־ יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃

VULC ² De civitate enim sancta vocati sunt,
et super Deum Israël constabiliti sunt :
Dominus exercituum nomen ejus.

WLC ² כִּֽי־ מֵעִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

VULC ³ Priora ex tunc annuntiavi,
et ex ore meo exierunt, et audita feci ea :
repente operatus sum, et venerunt.

WLC ³ הָרִֽאשֹׁנוֹת֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃

VULC ⁴ Scivi enim quia durus es tu,
et nervus ferreus cervix tua,
et frons tua ærea.

WLC ⁴ מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃

VULC ⁵ Prædixi tibi ex tunc ;
antequam venirent, indicavi tibi,
ne forte diceres : Idola mea fecerunt hæc,
et sculptilia mea et conflatilia mandaverunt ista.

WLC ⁵ וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־ תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃

VULC ⁶ Quæ audisti, vide omnia ;
vos autem, num annuntiastis ?
Audita feci tibi nova ex tunc,
et conservata sunt quæ nescis.

WLC ⁶ שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲל֣וֹא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשׁוֹת֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻר֖וֹת וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃

VULC ⁷ Nunc creata sunt et non ex tunc ;
et ante diem, et non audisti ea,
ne forte dicas : Ecce ego cognovi ea.

WLC ⁷ עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־ י֖וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־ תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃

VULC ⁸ Neque audisti, neque cognovisti,
neque ex tunc aperta est auris tua :
scio enim quia prævaricans prævaricaberis,
et transgressorem ex utero vocavi te.

WLC ⁸ גַּ֣ם לֹֽא־ שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־ פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ בָּג֣וֹד תִּבְגּ֔וֹד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃

VULC ⁹ Propter nomen meum longe faciam furorem meum,
et laude mea infrenabo te,
ne intereas.

WLC ⁹ לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם־ לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ Ecce excoxi te, sed non quasi argentum ;
elegi te in camino paupertatis.

WLC ¹⁰ הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃

VULC ¹¹ Propter me, propter me faciam,
ut non blasphemer ;
et gloriam meam alteri non dabo.

WLC ¹¹ לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־ אֶתֵּֽן׃

VULC ¹² Audi me, Jacob,
et Israël, quem ego voco :
ego ipse, ego primus,
et ego novissimus.

WLC ¹² שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־ הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשׁ֔וֹן אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֽוֹן׃

VULC ¹³ Manus quoque mea fundavit terram,
et dextera mea mensa est cælos ;
ego vocabo eos,
et stabunt simul.

WLC ¹³ אַף־ יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃

VULC ¹⁴ Congregamini, omnes vos, et audite :
quis de eis annuntiavit hæc ?
Dominus dilexit eum, faciet voluntatem suam in Babylone,
et brachium suum in Chaldæis.

WLC ¹⁴ הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־ אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃

VULC ¹⁵ Ego, ego locutus sum, et vocavi eum ;
adduxi eum, et directa est via ejus.

WLC ¹⁵ אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־ קְרָאתִ֑יו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Accedite ad me et audite hoc :
non a principio in abscondito locutus sum :
ex tempore antequam fieret, ibi eram :
et nunc Dominus Deus misit me,
et spiritus ejus.

WLC ¹⁶ קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־ זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Hæc dicit Dominus, redemptor tuus,
Sanctus Israël :
Ego Dominus Deus tuus,
docens te utilia,
gubernans te in via qua ambulas.

WLC ¹⁷ כֹּֽה־ אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃

VULC ¹⁸ Utinam attendisses mandata mea :
facta fuisset sicut flumen pax tua,
et justitia tua sicut gurgites maris :

WLC ¹⁸ ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃

VULC ¹⁹ et fuisset quasi arena semen tuum,
et stirps uteri tui ut lapilli ejus ;
non interisset et non fuisset attritum
nomen ejus a facie mea.

WLC ¹⁹ וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־ יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־ יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃

VULC ²⁰ Egredimini de Babylone, fugite a Chaldæis,
in voce exsultationis annuntiate :
auditum facite hoc,
et efferte illud usque ad extrema terræ.
Dicite : Redemit Dominus
servum suum Jacob.

WLC ²⁰ צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֙יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־ קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃

VULC ²¹ Non sitierunt in deserto, cum educeret eos :
aquam de petra produxit eis,
et scidit petram, et fluxerunt aquæ.

WLC ²¹ וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־ צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃

VULC ²² Non est pax impiis, dicit Dominus.]

WLC ²² אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃