VULC ¹ [Quis credidit auditui nostro ?
et brachium Domini cui revelatum est ?

WLC ¹ מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְר֥וֹעַ יְהוָ֖ה עַל־ מִ֥י נִגְלָֽתָה׃

VULC ² Et ascendet sicut virgultum coram eo,
et sicut radix de terra sitienti.
Non est species ei, neque decor,
et vidimus eum,
et non erat aspectus, et desideravimus eum :

WLC ² וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־ תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־ מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃

VULC ³ despectum, et novissimum virorum,
virum dolorum, et scientem infirmitatem,
et quasi absconditus vultus ejus et despectus,
unde nec reputavimus eum.

WLC ³ נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹב֖וֹת וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ׃

VULC ⁴ Vere languores nostros ipse tulit,
et dolores nostros ipse portavit ;
et nos putavimus eum quasi leprosum,
et percussum a Deo, et humiliatum.

WLC ⁴ אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃

VULC ⁵ Ipse autem vulneratus est propter iniquitates nostras ;
attritus est propter scelera nostra :
disciplina pacis nostræ super eum,
et livore ejus sanati sumus.

WLC ⁵ וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־ לָֽנוּ׃

VULC ⁶ Omnes nos quasi oves erravimus,
unusquisque in viam suam declinavit :
et posuit Dominus in eo
iniquitatem omnium nostrum.

WLC ⁶ כֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַֽיהוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֺ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃

VULC ⁷ Oblatus est quia ipse voluit,
et non aperuit os suum ;
sicut ovis ad occisionem ducetur,
et quasi agnus coram tondente se obmutescet,
et non aperiet os suum.

WLC ⁷ נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־ פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃

VULC ⁸ De angustia, et de judicio sublatus est.
Generationem ejus quis enarrabit ?
quia abscissus est de terra viventium :
propter scelus populi mei percussi eum.

WLC ⁸ מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת־ דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ׃

VULC ⁹ Et dabit impios pro sepultura,
et divitem pro morte sua,
eo quod iniquitatem non fecerit,
neque dolus fuerit in ore ejus.

WLC ⁹ וַיִּתֵּ֤ן אֶת־ רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־ עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־ חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו׃

VULC ¹⁰ Et Dominus voluit conterere eum in infirmitate.
Si posuerit pro peccato animam suam,
videbit semen longævum,
et voluntas Domini in manu ejus dirigetur.

WLC ¹⁰ וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאוֹ֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־ תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשׁ֔וֹ יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָד֥וֹ יִצְלָֽח׃

VULC ¹¹ Pro eo quod laboravit anima ejus,
videbit et saturabitur.
In scientia sua justificabit
ipse justus servus meus multos,
et iniquitates eorum ipse portabit.

WLC ¹¹ מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֺנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃

VULC ¹² Ideo dispertiam ei plurimos,
et fortium dividet spolia,
pro eo quod tradidit in mortem animam suam,
et cum sceleratis reputatus est,
et ipse peccata multorum tulit,
et pro transgressoribus rogavit.]

WLC ¹² לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־ ל֣וֹ בָרַבִּ֗ים וְאֶת־ עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֙וֶת֙ נַפְשׁ֔וֹ וְאֶת־ פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־ רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ׃