VULC ¹ In anno quo mortuus est rex Ozias, vidi Dominum sedentem super solium excelsum et elevatum ; et ea quæ sub ipso erant replebant templum.

WLC ¹ בִּשְׁנַת־ מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־ אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־ כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־ הַהֵיכָֽל׃

VULC ² Seraphim stabant super illud : sex alæ uni, et sex alæ alteri ; duabus velabant faciem ejus, et duabus velabant pedes ejus, et duabus volabant.

WLC ² שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃

VULC ³ Et clamabant alter ad alterum, et dicebant : [Sanctus, sanctus, sanctus Dominus, Deus exercituum ;
plena est omnis terra gloria ejus.]

WLC ³ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־ זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־ הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃

VULC ⁴ Et commota sunt superliminaria cardinum a voce clamantis, et domus repleta est fumo.

WLC ⁴ וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃

VULC ⁵ Et dixi : [Væ mihi, quia tacui,
quia vir pollutus labiis ego sum,
et in medio populi polluta labia habentis ego habito,
et regem Dominum exercituum vidi oculis meis.]

WLC ⁵ וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־ לִ֣י כִֽי־ נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־ שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־ טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־ הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃

VULC ⁶ Et volavit ad me unus de seraphim, et in manu ejus calculus, quem forcipe tulerat de altari,

WLC ⁶ וַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־ הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃

VULC ⁷ et tetigit os meum, et dixit : [Ecce tetigit hoc labia tua,
et auferetur iniquitas tua, et peccatum tuum mundabitur.]

WLC ⁷ וַיַּגַּ֣ע עַל־ פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־ שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃

VULC ⁸ Et audivi vocem Domini dicentis : [Quem mittam ?
et quis ibit nobis ?] Et dixi : [Ecce ego, mitte me.]

WLC ⁸ וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־ מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־ לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃

VULC ⁹ Et dixit : [Vade, et dices populo huic :
Audite audientes, et nolite intelligere ;
et videte visionem, et nolite cognoscere.

WLC ⁹ וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־ תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־ תֵּדָֽעוּ׃

VULC ¹⁰ Excæca cor populi hujus,
et aures ejus aggrava,
et oculos ejus claude :
ne forte videat oculis suis,
et auribus suis audiat,
et corde suo intelligat,
et convertatur, et sanem eum.]

WLC ¹⁰ הַשְׁמֵן֙ לֵב־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־ יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃

VULC ¹¹ Et dixi : [Usquequo, Domine ?] Et dixit : [Donec desolentur civitates absque habitatore,
et domus sine homine,
et terra relinquetur deserta.

WLC ¹¹ וָאֹמַ֕ר עַד־ מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־ שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃

VULC ¹² Et longe faciet Dominus homines,
et multiplicabitur quæ derelicta fuerat in medio terræ.

WLC ¹² וְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־ הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹³ Et adhuc in ea decimatio,
et convertetur, et erit in ostensionem
sicut terebinthus, et sicut quercus quæ expandit ramos suos ;
semen sanctum erit id quod steterit in ea.]

WLC ¹³ וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃