Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Esaïe 9

Es 9 (Vulgate)

   1 [Primo tempore alleviata est
terra Zabulon et terra Nephthali :
et novissimo aggravata est via maris
trans Jordanem Galilææ gentium.
   2 Populus qui ambulabat in tenebris,
vidit lucem magnam ;
habitantibus in regione umbræ mortis,
lux orta est eis.
   3 Multiplicasti gentem,
et non magnificasti lætitiam.
Lætabuntur coram te, sicut qui lætantur in messe ;
sicut exsultant victores capta præda, quando dividunt spolia.
   4 Jugum enim oneris ejus,
et virgam humeri ejus,
et sceptrum exactoris ejus
superasti, sicut in die Madian.
   5 Quia omnis violenta prædatio cum tumultu,
et vestimentum mistum sanguine,
erit in combustionem,
et cibus ignis.
   6 Parvulus enim natus est nobis,
et filius datus est nobis,
et factus est principatus super humerum ejus :
et vocabitur nomen ejus,
Admirabilis, Consiliarius, Deus, Fortis,
Pater futuri sæculi, Princeps pacis.
   7 Multiplicabitur ejus imperium,
et pacis non erit finis ;
super solium David, et super regnum ejus sedebit,
ut confirmet illud et corroboret
in judicio et justitia,
amodo et usque in sempiternum :
zelus Domini exercituum faciet hoc.]
   8 [Verbum misit Dominus in Jacob,
et cecidit in Israël.
   9 Et sciet omnis populus Ephraim,
et habitantes Samariam,
in superbia et magnitudine cordis dicentes :
   10 Lateres ceciderunt, sed quadris lapidibus ædificabimus ;
sycomoros succiderunt, sed cedros immutabimus.
   11 Et elevabit Dominus hostes Rasin super eum,
et inimicos ejus in tumultum vertet.
   12 Syriam ab oriente, et Philisthiim ab occidente ;
et devorabunt Israël toto ore.
In omnibus his non est aversus furor ejus,
sed adhuc manus ejus extenta.
   13 Et populus non est reversus ad percutientem se,
et Dominum exercituum non inquisierunt.
   14 Et disperdet Dominus ab Israël caput et caudam,
incurvantem et refrenantem, die una.
   15 Longævus et honorabilis, ipse est caput ;
et propheta docens mendacium, ipse est cauda.
   16 Et erunt qui beatificant populum istum, seducentes ;
et qui beatificantur, præcipitati.
   17 Propter hoc super adolescentulis ejus non lætabitur Dominus,
et pupillorum ejus et viduarum non miserebitur :
quia omnis hypocrita est et nequam,
et universum os locutum est stultitiam ;
in omnibus his non est aversus furor ejus,
sed adhuc manus ejus extenta.
   18 Succensa est enim quasi ignis impietas :
veprem et spinam vorabit,
et succendetur in densitate saltus,
et convolvetur superbia fumi.
   19 In ira Domini exercituum conturbata est terra,
et erit populus quasi esca ignis ;
vir fratri suo non parcet.
   20 Et declinabit ad dexteram, et esuriet ;
et comedet ad sinistram, et non saturabitur ;
unusquisque carnem brachii sui vorabit :
Manasses Ephraim, et Ephraim Manassen ;
simul ipsi contra Judam.
   21 In omnibus his non est aversus furor ejus,
sed adhuc manus ejus extenta.]

Es 9 (Codex W. Leningrad)

1 הָעָם֙ הַהֹלְכִ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ רָא֖וּ א֣וֹר גָּד֑וֹל יֹשְׁבֵי֙ בְּאֶ֣רֶץ צַלְמָ֔וֶת א֖וֹר נָגַ֥הּ עֲלֵיהֶֽם׃ 2 הִרְבִּ֣יתָ הַגּ֔וֹי הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃ 3 כִּ֣י ׀ אֶת־ עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ כְּי֥וֹם מִדְיָֽן׃ 4 כִּ֤י כָל־ סְאוֹן֙ סֹאֵ֣ן בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגוֹלָלָ֣ה בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ׃ 5 כִּי־ יֶ֣לֶד יֻלַּד־ לָ֗נוּ בֵּ֚ן נִתַּן־ לָ֔נוּ וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה עַל־ שִׁכְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֨א שְׁמ֜וֹ פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר אֲבִיעַ֖ד שַׂר־ שָׁלֽוֹם׃ 6 הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־ קֵ֗ץ עַל־ כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־ מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־ עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־ זֹּֽאת׃ 7 דָּבָ֛ר שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8 וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלּ֔וֹ אֶפְרַ֖יִם וְיוֹשֵׁ֣ב שֹׁמְר֑וֹן בְּגַאֲוָ֛ה וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב לֵאמֹֽר׃ 9 לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף׃ 10 וַיְשַׂגֵּ֧ב יְהוָ֛ה אֶת־ צָרֵ֥י רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־ אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ׃ 11 אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָח֔וֹר וַיֹּאכְל֥וּ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־ פֶּ֑ה בְּכָל־ זֹאת֙ לֹא־ שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ 12 וְהָעָ֥ם לֹא־ שָׁ֖ב עַד־ הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ 13 וַיַּכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמ֖וֹן י֥וֹם אֶחָֽד׃ 14 זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־ פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־ שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃ 15 וַיִּֽהְי֛וּ מְאַשְּׁרֵ֥י הָֽעָם־ הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יו מְבֻלָּעִֽים׃ 16 עַל־ כֵּ֨ן עַל־ בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־ יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־ יְתֹמָ֤יו וְאֶת־ אַלְמְנֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכָל־ פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכָל־ זֹאת֙ לֹא־ שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ 17 כִּֽי־ בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃ 18 בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־ אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃ 19 וַיִּגְזֹ֤ר עַל־ יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־ שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־ זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃ 20 מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־ אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־ מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־ יְהוּדָ֑ה בְּכָל־ זֹאת֙ לֹא־ שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées