VULC ¹ Mense tertio egressionis Israël de terra Ægypti, in die hac venerunt in solitudinem Sinai.

WLC ¹ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

VULC ² Nam profecti de Raphidim, et pervenientes usque in desertum Sinai, castrametati sunt in eodem loco, ibique Israël fixit tentoria e regione montis.

WLC ² וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־ שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃

VULC ³ Moyses autem ascendit ad Deum : vocavitque eum Dominus de monte, et ait : Hæc dices domui Jacob, et annuntiabis filiis Israël :

WLC ³ וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־ הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Vos ipsi vidistis quæ fecerim Ægyptiis, quomodo portaverim vos super alas aquilarum, et assumpserim mihi.

WLC ⁴ אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־ כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃

VULC ⁵ Si ergo audieritis vocem meam, et custodieritis pactum meum, eritis mihi in peculium de cunctis populis : mea est enim omnis terra :

WLC ⁵ וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־ הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־ לִ֖י כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁶ et vos eritis mihi in regnum sacerdotale, et gens sancta. Hæc sunt verba quæ loqueris ad filios Israël.

WLC ⁶ וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־ לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁷ Venit Moyses : et convocatis majoribus natu populi, exposuit omnes sermones quos mandaverat Dominus.

WLC ⁷ וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃

VULC ⁸ Responditque omnis populus simul : Cuncta quæ locutus est Dominus, faciemus. Cumque retulisset Moyses verba populi ad Dominum,

WLC ⁸ וַיַּעֲנ֨וּ כָל־ הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃

VULC ⁹ ait ei Dominus : Jam nunc veniam ad te in caligine nubis, ut audiat me populus loquentem ad te, et credat tibi in perpetuum. Nuntiavit ergo Moyses verba populi ad Dominum.

WLC ⁹ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־ בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁰ Qui dixit ei : Vade ad populum, et sanctifica illos hodie, et cras, laventque vestimenta sua.

WLC ¹⁰ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־ הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃

VULC ¹¹ Et sint parati in diem tertium : in die enim tertia descendet Dominus coram omni plebe super montem Sinai.

WLC ¹¹ וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־ הָעָ֖ם עַל־ הַ֥ר סִינָֽי׃

VULC ¹² Constituesque terminos populo per circuitum, et dices ad eos : Cavete ne ascendatis in montem, nec tangatis fines illius : omnis qui tetigerit montem, morte morietur.

WLC ¹² וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־ הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃

VULC ¹³ Manus non tanget eum, sed lapidibus opprimetur, aut confodietur jaculis : sive jumentum fuerit, sive homo, non vivet : cum cœperit clangere buccina, tunc ascendant in montem.

WLC ¹³ לֹא־ תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־ סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־ יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־ בְּהֵמָ֥ה אִם־ אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃

VULC ¹⁴ Descenditque Moyses de monte ad populum, et sanctificavit eum. Cumque lavissent vestimenta sua,

WLC ¹⁴ וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־ הָהָ֖ר אֶל־ הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־ הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃

VULC ¹⁵ ait ad eos : Estote parati in diem tertium, et ne appropinquetis uxoribus vestris.

WLC ¹⁵ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־ תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־ אִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁶ Jamque advenerat tertius dies, et mane inclaruerat : et ecce cœperunt audiri tonitrua, ac micare fulgura, et nubes densissima operire montem, clangorque buccinæ vehementius perstrepebat : et timuit populus qui erat in castris.

WLC ¹⁶ וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־ הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

VULC ¹⁷ Cumque eduxisset eos Moyses in occursum Dei de loco castrorum, steterunt ad radices montis.

WLC ¹⁷ וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־ הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃

VULC ¹⁸ Totus autem mons Sinai fumabat, eo quod descendisset Dominus super eum in igne : et ascenderet fumus ex eo quasi de fornace, eratque omnis mons terribilis.

WLC ¹⁸ וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָהָ֖ר מְאֹֽד׃

VULC ¹⁹ Et sonitus buccinæ paulatim crescebat in majus, et prolixius tendebatur : Moyses loquebatur, et Deus respondebat ei.

WLC ¹⁹ וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃

VULC ²⁰ Descenditque Dominus super montem Sinai in ipso montis vertice, et vocavit Moysen in cacumen ejus. Quo cum ascendisset,

WLC ²⁰ וַיֵּ֧רֶד יְהוָ֛ה עַל־ הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־ רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־ רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃

VULC ²¹ dixit ad eum : Descende, et contestare populum : ne forte velit transcendere terminos ad videndum Dominum, et pereat ex eis plurima multitudo.

WLC ²¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־ יֶהֶרְס֤וּ אֶל־ יְהוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃

VULC ²² Sacerdotes quoque qui accedunt ad Dominum, sanctificentur, ne percutiat eos.

WLC ²² וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־ יְהוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־ יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ²³ Dixitque Moyses ad Dominum : Non poterit vulgus ascendere in montem Sinai : tu enim testificatus es, et jussisti, dicens : Pone terminos circa montem, et sanctifica illum.

WLC ²³ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה לֹא־ יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־ הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־ אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־ הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃

VULC ²⁴ Cui ait Dominus : Vade, descende : ascendesque tu, et Aaron tecum : sacerdotes autem et populus ne transeant terminos, nec ascendant ad Dominum, ne forte interficiat illos.

WLC ²⁴ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָה֙ לֶךְ־ רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־ יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־ יְהוָ֖ה פֶּן־ יִפְרָץ־ בָּֽם׃

VULC ²⁵ Descenditque Moyses ad populum, et omnia narravit eis.

WLC ²⁵ וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃