VULC ¹ Non suscipies vocem mendacii, nec junges manum tuam ut pro impio dicas falsum testimonium.

WLC ¹ לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־ תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־ רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃

VULC ² Non sequeris turbam ad faciendum malum : nec in judicio, plurimorum acquiesces sententiæ, ut a vero devies.

WLC ² לֹֽא־ תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־ רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־ תַעֲנֶ֣ה עַל־ רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃

VULC ³ Pauperis quoque non misereberis in judicio.

WLC ³ וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃

VULC ⁴ Si occurreris bovi inimici tui, aut asino erranti, reduc ad eum.

WLC ⁴ כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃

VULC ⁵ Si videris asinum odientis te jacere sub onere, non pertransibis, sed sublevabis cum eo.

WLC ⁵ כִּֽי־ תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃

VULC ⁶ Non declinabis in judicium pauperis.

WLC ⁶ לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃

VULC ⁷ Mendacium fugies. Insontem et justum non occides : quia aversor impium.

WLC ⁷ מִדְּבַר־ שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־ תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־ אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃

VULC ⁸ Nec accipies munera, quæ etiam excæcant prudentes, et subvertunt verba justorum.

WLC ⁸ וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃

VULC ⁹ Peregrino molestus non eris. Scitis enim advenarum animas : quia et ipsi peregrini fuistis in terra Ægypti.

WLC ⁹ וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־ נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־ גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ¹⁰ Sex annis seminabis terram tuam, et congregabis fruges ejus :

WLC ¹⁰ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־ אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־ תְּבוּאָתָֽהּ׃

VULC ¹¹ anno autem septimo dimittes eam, et requiescere facies, ut comedant pauperes populi tui : et quidquid reliquum fuerit, edant bestiæ agri : ita facies in vinea et in oliveto tuo.

WLC ¹¹ וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־ תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃

VULC ¹² Sex diebus operaberis : septimo die cessabis, ut requiescat bos et asinus tuus, et refrigeretur filius ancillæ tuæ, et advena.

WLC ¹² שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־ אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃

VULC ¹³ Omnia quæ dixi vobis, custodite. Et per nomen externorum deorum non jurabitis, neque audietur ex ore vestro.

WLC ¹³ וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־ פִּֽיךָ׃

VULC ¹⁴ Tribus vicibus per singulos annos mihi festa celebrabitis.

WLC ¹⁴ שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃

VULC ¹⁵ Solemnitatem azymorum custodies. Septem diebus comedes azyma, sicut præcepi tibi, tempore mensis novorum, quando egressus es de Ægypto : non apparebis in conspectu meo vacuus.

WLC ¹⁵ אֶת־ חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־ יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃

VULC ¹⁶ Et solemnitatem messis primitivorum operis tui, quæcumque seminaveris in agro : solemnitatem quoque in exitu anni, quando congregaveris omnes fruges tuas de agro.

WLC ¹⁶ וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־ מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־ הַשָּׂדֶֽה׃

VULC ¹⁷ Ter in anno apparebit omne masculinum tuum coram Domino Deo tuo.

WLC ¹⁷ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־ זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־ פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁸ Non immolabis super fermento sanguinem victimæ meæ, nec remanebit adeps solemnitatis meæ usque mane.

WLC ¹⁸ לֹֽא־ תִזְבַּ֥ח עַל־ חָמֵ֖ץ דַּם־ זִבְחִ֑י וְלֹֽא־ יָלִ֥ין חֵֽלֶב־ חַגִּ֖י עַד־ בֹּֽקֶר׃

VULC ¹⁹ Primitias frugum terræ tuæ deferes in domum Domini Dei tui. Non coques hædum in lacte matris suæ.

WLC ¹⁹ רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־ תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃

VULC ²⁰ Ecce ego mittam angelum meum, qui præcedat te, et custodiat in via, et introducat in locum quem paravi.

WLC ²⁰ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃

VULC ²¹ Observa eum, et audi vocem ejus, nec contemnendum putes : quia non dimittet cum peccaveris, et est nomen meum in illo.

WLC ²¹ הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־ תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃

VULC ²² Quod si audieris vocem ejus, et feceris omnia quæ loquor, inimicus ero inimicis tuis, et affligam affligentes te.

WLC ²² כִּ֣י אִם־ שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־ אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־ צֹרְרֶֽיךָ׃

VULC ²³ Præcedetque te angelus meus, et introducet te ad Amorrhæum, et Hethæum, et Pherezæum, Chananæumque, et Hevæum, et Jebusæum, quos ego conteram.

WLC ²³ כִּֽי־ יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־ הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃

VULC ²⁴ Non adorabis deos eorum, nec coles eos : non facies opera eorum, sed destrues eos, et confringes statuas eorum.

WLC ²⁴ לֹֽא־ תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃

VULC ²⁵ Servietisque Domino Deo vestro, ut benedicam panibus tuis et aquis, et auferam infirmitatem de medio tui.

WLC ²⁵ וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־ לַחְמְךָ֖ וְאֶת־ מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃

VULC ²⁶ Non erit infœcunda, nec sterilis in terra tua : numerum dierum tuorum implebo.

WLC ²⁶ לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־ מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃

VULC ²⁷ Terrorem meum mittam in præcursum tuum, et occidam omnem populum, ad quem ingredieris : cunctorumque inimicorum tuorum coram te terga vertam :

WLC ²⁷ אֶת־ אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־ כָּל־ הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־ כָּל־ אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃

VULC ²⁸ emittens crabrones prius, qui fugabunt Hevæum, et Chananæum, et Hethæum, antequam introëas.

WLC ²⁸ וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־ הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־ הַחִוִּ֧י אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־ הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃

VULC ²⁹ Non ejiciam eos a facie tua anno uno : ne terra in solitudinem redigatur, et crescant contra te bestiæ.

WLC ²⁹ לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־ תִּהְיֶ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

VULC ³⁰ Paulatim expellam eos de conspectu tuo, donec augearis, et possideas terram.

WLC ³⁰ מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ³¹ Ponam autem terminos tuos a mari Rubro usque ad mare Palæstinorum, et a deserto usque ad fluvium : tradam in manibus vestris habitatores terræ, et ejiciam eos de conspectu vestro.

WLC ³¹ וְשַׁתִּ֣י אֶת־ גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־ סוּף֙ וְעַד־ יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־ הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃

VULC ³² Non inibis cum eis fœdus, nec cum diis eorum.

WLC ³² לֹֽא־ תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃

VULC ³³ Non habitent in terra tua, ne forte peccare te faciant in me, si servieris diis eorum : quod tibi certe erit in scandalum.

WLC ³³ לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־ יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־ יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃