VULC ¹ Facies quoque altare ad adolendum thymiama, de lignis setim,

WLC ¹ וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃

VULC ² habens cubitum longitudinis, et alterum latitudinis, id est, quadrangulum, et duos cubitos in altitudine. Cornua ex ipso procedent.

WLC ² אַמָּ֨ה אָרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רָחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃

VULC ³ Vestiesque illud auro purissimo, tam craticulam ejus, quam parietes per circuitum, et cornua. Faciesque ei coronam aureolam per gyrum,

WLC ³ וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־ גַּגּ֧וֹ וְאֶת־ קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־ קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

VULC ⁴ et duos annulos aureos sub corona per singula latera, ut mittantur in eos vectes, et altare portetur.

WLC ⁴ וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־ לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־ שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃

VULC ⁵ Ipsos quoque vectes facies de lignis setim, et inaurabis.

WLC ⁵ וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־ הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

VULC ⁶ Ponesque altare contra velum, quod ante arcam pendet testimonii coram propitiatorio quo tegitur testimonium, ubi loquar tibi.

WLC ⁶ וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־ אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־ הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃

VULC ⁷ Et adolebit incensum super eo Aaron, suave fragrans, mane. Quando componet lucernas, incendet illud :

WLC ⁷ וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־ הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃

VULC ⁸ et quando collocabit eas ad vesperum, uret thymiama sempiternum coram Domino in generationes vestras.

WLC ⁸ וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־ הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

VULC ⁹ Non offeretis super eo thymiama compositionis alterius, nec oblationem, et victimam, nec libabitis libamina.

WLC ⁹ לֹא־ תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃

VULC ¹⁰ Et deprecabitur Aaron super cornua ejus semel per annum, in sanguine quod oblatum est pro peccato, et placabit super eo in generationibus vestris. Sanctum sanctorum erit Domino.

WLC ¹⁰ וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־ קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־ קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃

VULC ¹¹ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ¹² Quando tuleris summam filiorum Israël juxta numerum, dabunt singuli pretium pro animabus suis Domino, et non erit plaga in eis, cum fuerint recensiti.

WLC ¹² כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־ רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֘ל לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃

VULC ¹³ Hoc autem dabit omnis qui transit ad nomen, dimidium sicli juxta mensuram templi (siclus viginti obolos habet) ; media pars sicli offeretur Domino.

WLC ¹³ זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־ הָעֹבֵר֙ עַל־ הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃

VULC ¹⁴ Qui habetur in numero, a viginti annis et supra, dabit pretium.

WLC ¹⁴ כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־ הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃

VULC ¹⁵ Dives non addet ad medium sicli, et pauper nihil minuet.

WLC ¹⁵ הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־ יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃

VULC ¹⁶ Susceptamque pecuniam, quæ collata est a filiis Israël, trades in usus tabernaculi testimonii, ut sit monimentum eorum coram Domino, et propitietur animabus eorum.

WLC ¹⁶ וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־ כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃

VULC ¹⁷ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹⁷ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ¹⁸ Facies et labrum æneum cum basi sua ad lavandum : ponesque illud inter tabernaculum testimonii et altare. Et missa aqua,

WLC ¹⁸ וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־ אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃

VULC ¹⁹ lavabunt in ea Aaron et filii ejus manus suas ac pedes,

WLC ¹⁹ וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־ רַגְלֵיהֶֽם׃

VULC ²⁰ quando ingressuri sunt tabernaculum testimonii, et quando accessuri sunt ad altare, ut offerant in eo thymiama Domino,

WLC ²⁰ בְּבֹאָ֞ם אֶל־ אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־ מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃

VULC ²¹ ne forte moriantur ; legitimum sempiternum erit ipsi, et semini ejus per successiones.

WLC ²¹ וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־ עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃

VULC ²² Locutusque est Dominus ad Moysen,

WLC ²² וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ²³ dicens : Sume tibi aromata, primæ myrrhæ et electæ quingentos siclos, et cinnamomi medium, id est, ducentos quinquaginta siclos, calami similiter ducentos quinquaginta,

WLC ²³ וְאַתָּ֣ה קַח־ לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־ דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־ בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־ בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃

VULC ²⁴ casiæ autem quingentos siclos, in pondere sanctuarii, olei de olivetis mensuram hin :

WLC ²⁴ וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃

VULC ²⁵ faciesque unctionis oleum sanctum, unguentum compositum opere unguentarii,

WLC ²⁵ וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃

VULC ²⁶ et unges ex eo tabernaculum testimonii, et arcam testamenti,

WLC ²⁶ וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃

VULC ²⁷ mensamque cum vasis suis, et candelabrum, et utensilia ejus, altaria thymiamatis,

WLC ²⁷ וְאֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־ כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

VULC ²⁸ et holocausti, et universam supellectilem quæ ad cultum eorum pertinet.

WLC ²⁸ וְאֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וְאֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃

VULC ²⁹ Sanctificabisque omnia, et erunt Sancta sanctorum ; qui tetigerit ea, sanctificabitur.

WLC ²⁹ וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃

VULC ³⁰ Aaron et filios ejus unges, sanctificabisque eos, ut sacerdotio fungantur mihi.

WLC ³⁰ וְאֶת־ אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־ בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃

VULC ³¹ Filiis quoque Israël dices : Hoc oleum unctionis sanctum erit mihi in generationes vestras.

WLC ³¹ וְאֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

VULC ³² Caro hominis non ungetur ex eo, et juxta compositionem ejus non facietis aliud, quia sanctificatum est, et sanctum erit vobis.

WLC ³² עַל־ בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

VULC ³³ Homo quicumque tale composuerit, et dederit ex eo alieno, exterminabitur de populo suo.

WLC ³³ אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־ זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃

VULC ³⁴ Dixitque Dominus ad Moysen : Sume tibi aromata, stacten et onycha, galbanum boni odoris, et thus lucidissimum ; æqualis ponderis erunt omnia :

WLC ³⁴ וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־ מֹשֶׁ֜ה קַח־ לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃

VULC ³⁵ faciesque thymiama compositum opere unguentarii, mistum diligenter, et purum, et sanctificatione dignissimum.

WLC ³⁵ וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃

VULC ³⁶ Cumque in tenuissimum pulverem universa contuderis, pones ex eo coram tabernaculo testimonii, in quo loco apparebo tibi. Sanctum sanctorum erit vobis thymiama.

WLC ³⁶ וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

VULC ³⁷ Talem compositionem non facietis in usus vestros, quia sanctum est Domino.

WLC ³⁷ וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃

VULC ³⁸ Homo quicumque fecerit simile, ut odore illius perfruatur, peribit de populis suis.

WLC ³⁸ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃