VULC ¹ Et factus est sermo Domini ad me, dicens :

WLC ¹ וַיְהִ֥י דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

VULC ² [Fili hominis, quid fiet de ligno vitis,
ex omnibus lignis nemorum
quæ sunt inter ligna silvarum ?

WLC ² בֶּן־ אָדָ֕ם מַה־ יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־ הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־ עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃

VULC ³ numquid tolletur de ea lignum ut fiat opus,
aut fabricabitur de ea paxillus
ut dependeat in eo quodcumque vas ?

WLC ³ הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־ יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־ כֶּֽלִי׃

VULC ⁴ Ecce igni datum est in escam :
utramque partem ejus consumpsit ignis,
et medietas ejus redacta est in favillam :
numquid utile erit ad opus ?

WLC ⁴ הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃

VULC ⁵ Etiam cum esset integrum,
non erat aptum ad opus :
quanto magis cum illud ignis devoraverit et combusserit,
nihil ex eo fiet operis ?

WLC ⁵ הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־ אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃

VULC ⁶ Propterea hæc dicit Dominus Deus :
Quomodo lignum vitis inter ligna silvarum,
quod dedi igni ad devorandum,
sic tradam habitatores Jerusalem.

WLC ⁶ לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־ הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־ נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־ יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ⁷ Et ponam faciem meam in eos :
de igne egredientur,
et ignis consumet eos :
et scietis quia ego Dominus,
cum posuero faciem meam in eos,

WLC ⁷ וְנָתַתִּ֤י אֶת־ פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־ פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃

VULC ⁸ et dedero terram inviam et desolatam,
eo quod prævaricatores extiterint,
dicit Dominus Deus.]

WLC ⁸ וְנָתַתִּ֥י אֶת־ הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃