VULC ¹ Et factum est, duodecimo anno, in mense duodecimo, in una mensis : factum est verbum Domini ad me, dicens :

WLC ¹ וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בִּשְׁנֵי־ עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

VULC ² Fili hominis, assume lamentum super Pharaonem regem Ægypti, et dices ad eum : [Leoni gentium assimilatus es,
et draconi qui est in mari :
et ventilabas cornu in fluminibus tuis,
et conturbabas aquas pedibus tuis,
et conculcabas flumina earum.

WLC ² בֶּן־ אָדָ֗ם שָׂ֤א קִינָה֙ עַל־ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֔יִם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו כְּפִ֥יר גּוֹיִ֖ם נִדְמֵ֑יתָ וְאַתָּה֙ כַּתַּנִּ֣ים בַּיַּמִּ֔ים וַתָּ֣גַח בְּנַהֲרוֹתֶ֗יךָ וַתִּדְלַח־ מַ֙יִם֙ בְּרַגְלֶ֔יךָ וַתִּרְפֹּ֖ס נַהֲרוֹתָֽם׃

VULC ³ Propterea hæc dicit Dominus Deus :
Expandam super te rete meum in multitudine populorum multorum,
et extraham te in sagena mea.

WLC ³ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ אֶת־ רִשְׁתִּ֔י בִּקְהַ֖ל עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהֶעֱל֖וּךָ בְּחֶרְמִֽי׃

VULC ⁴ Et projiciam te in terram ;
super faciem agri abjiciam te :
et habitare faciam super te omnia volatilia cæli,
et saturabo de te bestias universæ terræ.

WLC ⁴ וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ בָאָ֔רֶץ עַל־ פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה אֲטִילֶ֑ךָ וְהִשְׁכַּנְתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ כָּל־ ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְהִשְׂבַּעְתִּ֥י מִמְּךָ֖ חַיַּ֥ת כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁵ Et dabo carnes tuas super montes,
et implebo colles tuos sanie tua.

WLC ⁵ וְנָתַתִּ֥י אֶת־ בְּשָׂרְךָ֖ עַל־ הֶֽהָרִ֑ים וּמִלֵּאתִ֥י הַגֵּאָי֖וֹת רָמוּתֶֽךָ׃

VULC ⁶ Et irrigabo terram fœtore sanguinis tui super montes,
et valles implebuntur ex te.

WLC ⁶ וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל־ הֶֽהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ׃

VULC ⁷ Et operiam, cum extinctus fueris, cælum,
et nigrescere faciam stellas ejus :
solem nube tegam,
et luna non dabit lumen suum.

WLC ⁷ וְכִסֵּיתִ֤י בְכַבּֽוֹתְךָ֙ שָׁמַ֔יִם וְהִקְדַּרְתִּ֖י אֶת־ כֹּֽכְבֵיהֶ֑ם שֶׁ֚מֶשׁ בֶּעָנָ֣ן אֲכַסֶּ֔נּוּ וְיָרֵ֖חַ לֹא־ יָאִ֥יר אוֹרֽוֹ׃

VULC ⁸ Omnia luminaria cæli mœrere faciam super te,
et dabo tenebras super terram tuam,
dicit Dominus Deus,
cum ceciderint vulnerati tui in medio terræ,
ait Dominus Deus.

WLC ⁸ כָּל־ מְא֤וֹרֵי אוֹר֙ בַּשָּׁמַ֔יִם אַקְדִּירֵ֖ם עָלֶ֑יךָ וְנָתַ֤תִּי חֹ֙שֶׁךְ֙ עַֽל־ אַרְצְךָ֔ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ⁹ Et irritabo cor populorum multorum,
cum induxero contritionem tuam in gentibus super terras quas nescis.

WLC ⁹ וְהִ֨כְעַסְתִּ֔י לֵ֖ב עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בַּהֲבִיאִ֤י שִׁבְרְךָ֙ בַּגּוֹיִ֔ם עַל־ אֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ יְדַעְתָּֽם׃

VULC ¹⁰ Et stupescere faciam super te populos multos,
et reges eorum horrore nimio formidabunt super te,
cum volare cœperit gladius meus super facies eorum :
et obstupescent repente singuli pro anima sua in die ruinæ tuæ.

WLC ¹⁰ וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעוֹפְפִ֥י חַרְבִּ֖י עַל־ פְּנֵיהֶ֑ם וְחָרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשׁ֔וֹ בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃

VULC ¹¹ Quia hæc dicit Dominus Deus :
Gladius regis Babylonis veniet tibi.

WLC ¹¹ כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה חֶ֥רֶב מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֖ל תְּבוֹאֶֽךָ׃

VULC ¹² In gladiis fortium dejiciam multitudinem tuam :
inexpugnabiles omnes gentes hæ,
et vastabunt superbiam Ægypti,
et dissipabitur multitudo ejus.

WLC ¹² בְּחַרְב֤וֹת גִּבּוֹרִים֙ אַפִּ֣יל הֲמוֹנֶ֔ךָ עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם וְשָֽׁדְדוּ֙ אֶת־ גְּא֣וֹן מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁמַ֖ד כָּל־ הֲמוֹנָֽהּ׃

VULC ¹³ Et perdam omnia jumenta ejus,
quæ erant super aquas plurimas :
et non conturbabit eas pes hominis ultra,
neque ungula jumentorum turbabit eas.

WLC ¹³ וְהַֽאֲבַדְתִּי֙ אֶת־ כָּל־ בְּהֶמְתָּ֔הּ מֵעַ֖ל מַ֣יִם רַבִּ֑ים וְלֹ֨א תִדְלָחֵ֤ם רֶֽגֶל־ אָדָם֙ ע֔וֹד וּפַרְס֥וֹת בְּהֵמָ֖ה לֹ֥א תִדְלָחֵֽם׃

VULC ¹⁴ Tunc purissimas reddam aquas eorum,
et flumina eorum quasi oleum adducam,
ait Dominus Deus,

WLC ¹⁴ אָ֚ז אַשְׁקִ֣יעַ מֵֽימֵיהֶ֔ם וְנַהֲרוֹתָ֖ם כַּשֶּׁ֣מֶן אוֹלִ֑יךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ¹⁵ cum dedero terram Ægypti desolatam :
deseretur autem terra a plenitudine sua
quando percussero omnes habitatores ejus :
et scient quia ego Dominus.

WLC ¹⁵ בְּתִתִּי֩ אֶת־ אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם שְׁמָמָ֣ה וּנְשַׁמָּ֗ה אֶ֚רֶץ מִמְּלֹאָ֔הּ בְּהַכּוֹתִ֖י אֶת־ כָּל־ י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְיָדְע֖וּ כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁶ Planctus est, et plangent eum :
filiæ gentium plangent eum :
super Ægyptum et super multitudinem ejus plangent eum,
ait Dominus Deus.]

WLC ¹⁶ קִינָ֥ה הִיא֙ וְק֣וֹנְנ֔וּהָ בְּנ֥וֹת הַגּוֹיִ֖ם תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֑הּ עַל־ מִצְרַ֤יִם וְעַל־ כָּל־ הֲמוֹנָהּ֙ תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ¹⁷ Et factum est in duodecimo anno, in quintadecima mensis : factum est verbum Domini ad me, dicens :

WLC ¹⁷ וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

VULC ¹⁸ [Fili hominis, cane lugubre super multitudinem Ægypti :
et detrahe eam ipsam, et filias gentium robustarum, ad terram ultimam,
cum his qui descendunt in lacum.

WLC ¹⁸ בֶּן־ אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל־ הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָהּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל־ אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת־ י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃

VULC ¹⁹ Quo pulchrior es ?
descende, et dormi cum incircumcisis.

WLC ¹⁹ מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהָשְׁכְּבָ֖ה אֶת־ עֲרֵלִֽים׃

VULC ²⁰ In medio interfectorum gladio cadent ;
gladius datus est :
attraxerunt eam et omnes populos ejus.

WLC ²⁰ בְּת֥וֹךְ חַלְלֵי־ חֶ֖רֶב יִפֹּ֑לוּ חֶ֣רֶב נִתָּ֔נָה מָשְׁכ֥וּ אוֹתָ֖הּ וְכָל־ הֲמוֹנֶֽיהָ׃

VULC ²¹ Loquentur ei potentissimi robustorum de medio inferni,
qui cum auxiliatoribus ejus descenderunt,
et dormierunt incircumcisi interfecti gladio.

WLC ²¹ יְדַבְּרוּ־ ל֞וֹ אֵלֵ֧י גִבּוֹרִ֛ים מִתּ֥וֹךְ שְׁא֖וֹל אֶת־ עֹֽזְרָ֑יו יָֽרְד֛וּ שָׁכְב֥וּ הָעֲרֵלִ֖ים חַלְלֵי־ חָֽרֶב׃

VULC ²² Ibi Assur, et omnis multitudo ejus :
in circuitu illius sepulchra ejus,
omnes interfecti, et qui ceciderunt gladio.

WLC ²² שָׁ֤ם אַשּׁוּר֙ וְכָל־ קְהָלָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתָ֑יו כֻּלָּ֣ם חֲלָלִ֔ים הַנֹּפְלִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃

VULC ²³ Quorum data sunt sepulchra in novissimis laci,
et facta est multitudo ejus per gyrum sepulchri ejus :
universi interfecti, cadentesque gladio,
qui dederant quondam formidinem in terra viventium.

WLC ²³ אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֙יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־ נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

VULC ²⁴ Ibi Ælam, et omnis multitudo ejus per gyrum sepulchri sui :
omnes hi interfecti, ruentesque gladio,
qui descenderunt incircumcisi ad terram ultimam ;
qui posuerunt terrorem suum in terra viventium,
et portaverunt ignominiam suam cum his qui descendunt in lacum.

WLC ²⁴ שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכָל־ הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲ‍ֽשֶׁר־ יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים ׀ אֶל־ אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־ י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃

VULC ²⁵ In medio interfectorum
posuerunt cubile ejus in universis populis ejus :
in circuitu ejus sepulchrum illius :
omnes hi incircumcisi, interfectique gladio.
Dederunt enim terrorem suum in terra viventium,
et portaverunt ignominiam suam cum his qui descendunt in lacum :
in medio interfectorum positi sunt.

WLC ²⁵ בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִים נָתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכָל־ הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי־ חֶ֡רֶב כִּֽי־ נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת־ י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃

VULC ²⁶ Ibi Mosoch et Thubal, et omnis multitudo ejus :
in circuitu ejus sepulchra illius :
omnes hi incircumcisi, interfectique et cadentes gladio,
quia dederunt formidinem suam in terra viventium.

WLC ²⁶ שָׁ֣ם מֶ֤שֶׁךְ תֻּבַל֙ וְכָל־ הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרוֹתֶ֑יהָ כֻּלָּ֤ם עֲרֵלִים֙ מְחֻ֣לְלֵי חֶ֔רֶב כִּֽי־ נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

VULC ²⁷ Et non dormient cum fortibus,
cadentibusque, et incircumcisis,
qui descenderunt ad infernum cum armis suis,
et posuerunt gladios suos sub capitibus suis,
et fuerunt iniquitates eorum in ossibus eorum :
quia terror fortium facti sunt in terra viventium.

WLC ²⁷ וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־ גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־ שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־ מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־ חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־ עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־ חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

VULC ²⁸ Et tu ergo in medio incircumcisorum contereris,
et dormies cum interfectis gladio.

WLC ²⁸ וְאַתָּ֗ה בְּת֧וֹךְ עֲרֵלִ֛ים תִּשָּׁבַ֥ר וְתִשְׁכַּ֖ב אֶת־ חַלְלֵי־ חָֽרֶב׃

VULC ²⁹ Ibi Idumæa, et reges ejus, et omnes duces ejus,
qui dati sunt cum exercitu suo cum interfectis gladio,
et qui cum incircumcisis dormierunt,
et cum his qui descendunt in lacum.

WLC ²⁹ שָׁ֣מָּה אֱד֗וֹם מְלָכֶ֙יהָ֙ וְכָל־ נְשִׂיאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־ נִתְּנ֥וּ בִגְבוּרָתָ֖ם אֶת־ חַלְלֵי־ חָ֑רֶב הֵ֛מָּה אֶת־ עֲרֵלִ֥ים יִשְׁכָּ֖בוּ וְאֶת־ יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃

VULC ³⁰ Ibi principes aquilonis omnes, et universi venatores,
qui deducti sunt cum interfectis, paventes,
et in sua fortitudine confusi :
qui dormierunt incircumcisi
cum interfectis gladio,
et portaverunt confusionem suam
cum his qui descendunt in lacum.

WLC ³⁰ שָׁ֣מָּה נְסִיכֵ֥י צָפ֛וֹן כֻּלָּ֖ם וְכָל־ צִֽדֹנִ֑י אֲשֶׁר־ יָרְד֣וּ אֶת־ חֲלָלִ֗ים בְּחִתִּיתָ֤ם מִגְבֽוּרָתָם֙ בּוֹשִׁ֔ים וַיִּשְׁכְּב֤וּ עֲרֵלִים֙ אֶת־ חַלְלֵי־ חֶ֔רֶב וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־ י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃

VULC ³¹ Vidit eos Pharao, et consolatus est
super universa multitudine sua,
quæ interfecta est gladio :
Pharao, et omnis exercitus ejus,
ait Dominus Deus.

WLC ³¹ אוֹתָם֙ יִרְאֶ֣ה פַרְעֹ֔ה וְנִחַ֖ם עַל־ כָּל־ חַלְלֵי־ חֶ֙רֶב֙ פַּרְעֹ֣ה וְכָל־ חֵיל֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

VULC ³² Quia dedi terrorem meum in terra viventium,
et dormivit in medio incircumcisorum cum interfectis gladio :
Pharao, et omnis multitudo ejus,
ait Dominus Deus.]

WLC ³² כִּֽי־ נָתַ֥תִּי אֶת־ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֑ים וְהֻשְׁכַּב֩ בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֜ים אֶת־ חַלְלֵי־ חֶ֗רֶב פַּרְעֹה֙ וְכָל־ הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃