VULC ¹ His itaque transactis, factus est sermo Domini ad Abram per visionem dicens : Noli timere, Abram : ego protector tuus sum, et merces tua magna nimis.

WLC ¹ אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־ יְהוָה֙ אֶל־ אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־ תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

VULC ² Dixitque Abram : Domine Deus, quid dabis mihi ? ego vadam absque liberis, et filius procuratoris domus meæ iste Damascus Eliezer.

WLC ² וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־ תִּתֶּן־ לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־ מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃

VULC ³ Addiditque Abram : Mihi autem non dedisti semen, et ecce vernaculus meus, hæres meus erit.

WLC ³ וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־ בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃

VULC ⁴ Statimque sermo Domini factus est ad eum, dicens : Non erit hic hæres tuus, sed qui egredietur de utero tuo, ipsum habebis hæredem.

WLC ⁴ וְהִנֵּ֨ה דְבַר־ יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־ אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃

VULC ⁵ Eduxitque eum foras, et ait illi : Suspice cælum, et numera stellas, si potes. Et dixit ei : Sic erit semen tuum.

WLC ⁵ וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־ נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־ תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃

VULC ⁶ Credidit Abram Deo, et reputatum est illi ad justitiam.

WLC ⁶ וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃

VULC ⁷ Dixitque ad eum : Ego Dominus qui eduxi te de Ur Chaldæorum ut darem tibi terram istam, et possideres eam.

WLC ⁷ וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־ הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃

VULC ⁸ At ille ait : Domine Deus, unde scire possum quod possessurus sim eam ?

WLC ⁸ וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃

VULC ⁹ Et respondens Dominus : Sume, inquit, mihi vaccam triennem, et capram trimam, et arietem annorum trium, turturem quoque et columbam.

WLC ⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃

VULC ¹⁰ Qui tollens universa hæc, divisit ea per medium, et utrasque partes contra se altrinsecus posuit ; aves autem non divisit.

WLC ¹⁰ וַיִּֽקַּֽח־ ל֣וֹ אֶת־ כָּל־ אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־ בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־ הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃

VULC ¹¹ Descenderuntque volucres super cadavera, et abigebat eas Abram.

WLC ¹¹ וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־ הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃

VULC ¹² Cumque sol occumberet, sopor irruit super Abram, et horror magnus et tenebrosus invasit eum.

WLC ¹² וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־ אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃

VULC ¹³ Dictumque est ad eum : Scito prænoscens quod peregrinum futurum sit semen tuum in terra non sua, et subjicient eos servituti, et affligent quadringentis annis.

WLC ¹³ וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־ גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃

VULC ¹⁴ Verumtamen gentem, cui servituri sunt, ego judicabo : et post hæc egredientur cum magna substantia.

WLC ¹⁴ וְגַ֧ם אֶת־ הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־ כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃

VULC ¹⁵ Tu autem ibis ad patres tuos in pace, sepultus in senectute bona.

WLC ¹⁵ וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־ אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃

VULC ¹⁶ Generatione autem quarta revertentur huc : necdum enim completæ sunt iniquitates Amorrhæorum usque ad præsens tempus.

WLC ¹⁶ וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־ שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־ הֵֽנָּה׃

VULC ¹⁷ Cum ergo occubuisset sol, facta est caligo tenebrosa, et apparuit clibanus fumans, et lampas ignis transiens inter divisiones illas.

WLC ¹⁷ וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

VULC ¹⁸ In illo die pepigit Dominus fœdus cum Abram, dicens : Semini tuo dabo terram hanc a fluvio Ægypti usque ad fluvium magnum Euphraten,

WLC ¹⁸ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־ פְּרָֽת׃

VULC ¹⁹ Cinæos, et Cenezæos, Cedmonæos,

WLC ¹⁹ אֶת־ הַקֵּינִי֙ וְאֶת־ הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃

VULC ²⁰ et Hethæos, et Pherezæos, Raphaim quoque,

WLC ²⁰ וְאֶת־ הַחִתִּ֥י וְאֶת־ הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־ הָרְפָאִֽים׃

VULC ²¹ et Amorrhæos, et Chananæos, et Gergesæos, et Jebusæos.

WLC ²¹ וְאֶת־ הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־ הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־ הַיְבוּסִֽי׃