VULC ¹ Visitavit autem Dominus Saram, sicut promiserat : et implevit quæ locutus est.

WLC ¹ וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־ שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃

VULC ² Concepitque et peperit filium in senectute sua, tempore quo prædixerat ei Deus.

WLC ² וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

VULC ³ Vocavitque Abraham nomen filii sui, quem genuit ei Sara, Isaac :

WLC ³ וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־ שֶׁם־ בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ ל֛וֹ אֲשֶׁר־ יָלְדָה־ לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃

VULC ⁴ et circumcidit eum octavo die, sicut præceperat ei Deus,

WLC ⁴ וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־ שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁵ cum centum esset annorum : hac quippe ætate patris, natus est Isaac.

WLC ⁵ וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־ מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃

VULC ⁶ Dixitque Sara : Risum fecit mihi Deus : quicumque audierit, corridebit mihi.

WLC ⁶ וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־ הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־ לִֽי׃

VULC ⁷ Rursumque ait : Quis auditurus crederet Abraham quod Sara lactaret filium, quem peperit ei jam seni ?

WLC ⁷ וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־ יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃

VULC ⁸ Crevit igitur puer, et ablactatus est : fecitque Abraham grande convivium in die ablactationis ejus.

WLC ⁸ וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־ יִצְחָֽק׃

VULC ⁹ Cumque vidisset Sara filium Agar Ægyptiæ ludentem cum Isaac filio suo, dixit ad Abraham :

WLC ⁹ וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־ בֶּן־ הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־ יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃

VULC ¹⁰ Ejice ancillam hanc, et filium ejus : non enim erit hæres filius ancillæ cum filio meo Isaac.

WLC ¹⁰ וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־ בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־ הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־ בְּנִ֖י עִם־ יִצְחָֽק׃

VULC ¹¹ Dure accepit hoc Abraham pro filio suo.

WLC ¹¹ וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃

VULC ¹² Cui dixit Deus : Non tibi videatur asperum super puero, et super ancilla tua : omnia quæ dixerit tibi Sara, audi vocem ejus : quia in Isaac vocabitur tibi semen.

WLC ¹² וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־ אַבְרָהָ֗ם אַל־ יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־ הַנַּ֣עַר וְעַל־ אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃

VULC ¹³ Sed et filium ancillæ faciam in gentem magnam, quia semen tuum est.

WLC ¹³ וְגַ֥ם אֶת־ בֶּן־ הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃

VULC ¹⁴ Surrexit itaque Abraham mane, et tollens panem et utrem aquæ, imposuit scapulæ ejus, tradiditque puerum, et dimisit eam. Quæ cum abiisset, errabat in solitudine Bersabee.

WLC ¹⁴ וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־ לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־ הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־ שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־ הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

VULC ¹⁵ Cumque consumpta esset aqua in utre, abjecit puerum subter unam arborum, quæ ibi erant.

WLC ¹⁵ וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־ הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃

VULC ¹⁶ Et abiit, seditque e regione procul quantum potest arcus jacere : dixit enim : Non videbo morientem puerum : et sedens contra, levavit vocem suam et flevit.

WLC ¹⁶ וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־ אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־ קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃

VULC ¹⁷ Exaudivit autem Deus vocem pueri : vocavitque angelus Dei Agar de cælo, dicens : Quid agis Agar ? noli timere : exaudivit enim Deus vocem pueri de loco in quo est.

WLC ¹⁷ וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־ הָגָר֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־ לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־ שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־ שָֽׁם׃

VULC ¹⁸ Surge, tolle puerum, et tene manum illius : quia in gentem magnam faciam eum.

WLC ¹⁸ ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־ הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־ יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־ לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃

VULC ¹⁹ Aperuitque oculos ejus Deus : quæ videns puteum aquæ, abiit, et implevit utrem, deditque puero bibere.

WLC ¹⁹ וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־ עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־ הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַנָּֽעַר׃

VULC ²⁰ Et fuit cum eo : qui crevit, et moratus est in solitudine, factusque est juvenis sagittarius.

WLC ²⁰ וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃

VULC ²¹ Habitavitque in deserto Pharan, et accepit illi mater sua uxorem de terra Ægypti.

WLC ²¹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ²² Eodem tempore dixit Abimelech, et Phicol princeps exercitus ejus, ad Abraham : Deus tecum est in universis quæ agis.

WLC ²² וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָא֔וֹ אֶל־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

VULC ²³ Jura ergo per Deum, ne noceas mihi, et posteris meis, stirpique meæ : sed juxta misericordiam, quam feci tibi, facies mihi, et terræ in qua versatus es advena.

WLC ²³ וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־ תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־ עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃

VULC ²⁴ Dixitque Abraham : Ego jurabo.

WLC ²⁴ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃

VULC ²⁵ Et increpavit Abimelech propter puteum aquæ quem vi abstulerunt servi ejus.

WLC ²⁵ וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־ אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃

VULC ²⁶ Responditque Abimelech : Nescivi quis fecerit hanc rem : sed et tu non indicasti mihi, et ego non audivi præter hodie.

WLC ²⁶ וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־ אַתָּ֞ה לֹא־ הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃

VULC ²⁷ Tulit itaque Abraham oves et boves, et dedit Abimelech : percusseruntque ambo fœdus.

WLC ²⁷ וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃

VULC ²⁸ Et statuit Abraham septem agnas gregis seorsum.

WLC ²⁸ וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־ שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃

VULC ²⁹ Cui dixit Abimelech : Quid sibi volunt septem agnæ istæ, quas stare fecisti seorsum ?

WLC ²⁹ וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃

VULC ³⁰ At ille : Septem, inquit, agnas accipies de manu mea : ut sint mihi in testimonium, quoniam ego fodi puteum istum.

WLC ³⁰ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־ שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־ לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־ הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃

VULC ³¹ Idcirco vocatus est locus ille Bersabee : quia ibi uterque juravit.

WLC ³¹ עַל־ כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

VULC ³² Et inierunt fœdus pro puteo juramenti.

WLC ³² וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־ אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃

VULC ³³ Surrexit autem Abimelech, et Phicol princeps exercitus ejus, reversique sunt in terram Palæstinorum. Abraham vero plantavit nemus in Bersabee, et invocavit ibi nomen Domini Dei æterni.

WLC ³³ וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־ שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃

VULC ³⁴ Et fuit colonus terræ Palæstinorum diebus multis.

WLC ³⁴ וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃