VULC ¹ Profectus ergo Jacob venit in terram orientalem.

WLC ¹ וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־ קֶֽדֶם׃

VULC ² Et vidit puteum in agro, tres quoque greges ovium accubantes juxta eum : nam ex illo adaquabantur pecora, et os ejus grandi lapide claudebatur.

WLC ² וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־ שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־ צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־ הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־ פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃

VULC ³ Morisque erat ut cunctis ovibus congregatis devolverent lapidem, et refectis gregibus rursum super os putei ponerent.

WLC ³ וְנֶאֶסְפוּ־ שָׁ֣מָּה כָל־ הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־ הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־ הָאֶ֛בֶן עַל־ פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃

VULC ⁴ Dixitque ad pastores : Fratres, unde estis ? Qui responderunt : De Haran.

WLC ⁴ וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃

VULC ⁵ Quos interrogans, Numquid, ait, nostis Laban filium Nachor ? Dixerunt : Novimus.

WLC ⁵ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־ לָבָ֣ן בֶּן־ נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃

VULC ⁶ Sanusne est ? inquit. Valet, inquiunt : et ecce Rachel filia ejus venit cum grege suo.

WLC ⁶ וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־ הַצֹּֽאן׃

VULC ⁷ Dixitque Jacob : Adhuc multum diei superest, nec est tempus ut reducantur ad caulas greges : date ante potum ovibus, et sic eas ad pastum reducite.

WLC ⁷ וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־ עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃

VULC ⁸ Qui responderunt : Non possumus, donec omnia pecora congregentur, et amoveamus lapidem de ore putei, ut adaquemus greges.

WLC ⁸ וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־ הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־ הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃

VULC ⁹ Adhuc loquebantur, et ecce Rachel veniebat cum ovibus patris sui : nam gregem ipsa pascebat.

WLC ⁹ עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־ הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃

VULC ¹⁰ Quam cum vidisset Jacob, et sciret consobrinam suam, ovesque Laban avunculi sui, amovit lapidem quo puteus claudebatur.

WLC ¹⁰ וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־ רָחֵ֗ל בַּת־ לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃

VULC ¹¹ Et adaquato grege, osculatus est eam : et elevata voce flevit,

WLC ¹¹ וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־ קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃

VULC ¹² et indicavit ei quod frater esset patris sui, et filius Rebeccæ : at illa festinans nuntiavit patri suo.

WLC ¹² וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־ רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃

VULC ¹³ Qui cum audisset venisse Jacob filium sororis suæ, cucurrit obviam ei : complexusque eum, et in oscula ruens, duxit in domum suam. Auditis autem causis itineris,

WLC ¹³ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־ שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־ אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־ לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־ בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

VULC ¹⁴ respondit : Os meum es, et caro mea. Et postquam impleti sunt dies mensis unius,

WLC ¹⁴ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃

VULC ¹⁵ dixit ei : Num quia frater meus es, gratis servies mihi ? dic quid mercedis accipias.

WLC ¹⁵ וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־ אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־ מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃

VULC ¹⁶ Habebat vero duas filias : nomen majoris Lia, minor vero appellabatur Rachel.

WLC ¹⁶ וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃

VULC ¹⁷ Sed Lia lippis erat oculis : Rachel decora facie, et venusto aspectu.

WLC ¹⁷ וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־ תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃

VULC ¹⁸ Quam diligens Jacob, ait : Serviam tibi pro Rachel filia tua minore, septem annis.

WLC ¹⁸ וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־ רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃

VULC ¹⁹ Respondit Laban : Melius est ut tibi eam dem quam alteri viro : mane apud me.

WLC ¹⁹ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃

VULC ²⁰ Servivit ergo Jacob pro Rachel septem annis : et videbantur illi pauci dies præ amoris magnitudine.

WLC ²⁰ וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃

VULC ²¹ Dixitque ad Laban : Da mihi uxorem meam : quia jam tempus impletum est, ut ingrediar ad illam.

WLC ²¹ וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־ לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־ אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃

VULC ²² Qui vocatis multis amicorum turbis ad convivium, fecit nuptias.

WLC ²² וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־ כָּל־ אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃

VULC ²³ Et vespere Liam filiam suam introduxit ad eum,

WLC ²³ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־ לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃

VULC ²⁴ dans ancillam filiæ, Zelpham nomine. Ad quam cum ex more Jacob fuisset ingressus, facto mane vidit Liam :

WLC ²⁴ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־ זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃

VULC ²⁵ et dixit ad socerum suum : Quid est quod facere voluisti ? nonne pro Rachel servivi tibi ? quare imposuisti mihi ?

WLC ²⁵ וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־ הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־ לָבָ֗ן מַה־ זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃

VULC ²⁶ Respondit Laban : Non est in loco nostro consuetudinis, ut minores ante tradamus ad nuptias.

WLC ²⁶ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־ יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃

VULC ²⁷ Imple hebdomadam dierum hujus copulæ : et hanc quoque dabo tibi pro opere quo serviturus es mihi septem annis aliis.

WLC ²⁷ מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־ אֶת־ זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־ שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃

VULC ²⁸ Acquievit placito : et hebdomada transacta, Rachel duxit uxorem :

WLC ²⁸ וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ ל֛וֹ אֶת־ רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃

VULC ²⁹ cui pater servam Balam tradiderat.

WLC ²⁹ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־ בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃

VULC ³⁰ Tandemque potitus optatis nuptiis, amorem sequentis priori prætulit, serviens apud eum septem annis aliis.

WLC ³⁰ וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־ רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־ אֶת־ רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־ שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃

VULC ³¹ Videns autem Dominus quod despiceret Liam, aperuit vulvam ejus, sorore sterili permanente.

WLC ³¹ וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־ שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃

VULC ³² Quæ conceptum genuit filium, vocavitque nomen ejus Ruben, dicens : Vidit Dominus humilitatem meam : nunc amabit me vir meus.

WLC ³² וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־ רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃

VULC ³³ Rursumque concepit et peperit filium, et ait : Quoniam audivit me Dominus haberi contemptui, dedit etiam istum mihi ; vocavitque nomen ejus Simeon.

WLC ³³ וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־ שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־ שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־ לִ֖י גַּם־ אֶת־ זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

VULC ³⁴ Concepitque tertio, et genuit alium filium : dixitque : Nunc quoque copulabitur mihi maritus meus : eo quod pepererim ei tres filios : et idcirco appellavit nomen ejus Levi.

WLC ³⁴ וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־ יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃

VULC ³⁵ Quarto concepit, et peperit filium, et ait : Modo confitebor Domino, et ob hoc vocavit eum Judam : cessavitque parere.

WLC ³⁵ וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־ יְהוָ֔ה עַל־ כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃