VULC ¹ Igitur Joseph ductus est in Ægyptum, emitque eum Putiphar eunuchus Pharaonis, princeps exercitus, vir ægyptius, de manu Ismaëlitarum, a quibus perductus erat.

WLC ¹ וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃

VULC ² Fuitque Dominus cum eo, et erat vir in cunctis prospere agens : habitavitque in domo domini sui,

WLC ² וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃

VULC ³ qui optime noverat Dominum esse cum eo, et omnia, quæ gerebat, ab eo dirigi in manu illius.

WLC ³ וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃

VULC ⁴ Invenitque Joseph gratiam coram domino suo, et ministrabat ei : a quo præpositus omnibus gubernabat creditam sibi domum, et universa quæ ei tradita fuerant :

WLC ⁴ וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל־ בֵּית֔וֹ וְכָל־ יֶשׁ־ ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃

VULC ⁵ benedixitque Dominus domui Ægyptii propter Joseph, et multiplicavit tam in ædibus quam in agris cunctam ejus substantiam :

WLC ⁵ וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־ בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־ אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃

VULC ⁶ nec quidquam aliud noverat, nisi panem quo vescebatur. Erat autem Joseph pulchra facie, et decorus aspectu.

WLC ⁶ וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־ אֲשֶׁר־ לוֹ֮ בְּיַד־ יוֹסֵף֒ וְלֹא־ יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־ הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־ תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃

VULC ⁷ Post multos itaque dies injecit domina sua oculos suos in Joseph, et ait : Dormi mecum.

WLC ⁷ וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־ אֲדֹנָ֛יו אֶת־ עֵינֶ֖יהָ אֶל־ יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃

VULC ⁸ Qui nequaquam acquiescens operi nefario, dixit ad eam : Ecce dominus meus, omnibus mihi traditis, ignorat quid habeat in domo sua :

WLC ⁸ וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־ יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־ בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יֶשׁ־ ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃

VULC ⁹ nec quidquam est quod non in mea sit potestate, vel non tradiderit mihi, præter te, quæ uxor ejus es : quomodo ergo possum hoc malum facere, et peccare in Deum meum ?

WLC ⁹ אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־ חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־ אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־ אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃

VULC ¹⁰ Hujuscemodi verbis per singulos dies, et mulier molesta erat adolescenti : et ille recusabat stuprum.

WLC ¹⁰ וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־ יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־ שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃

VULC ¹¹ Accidit autem quadam die ut intraret Joseph domum, et operis quippiam absque arbitris faceret :

WLC ¹¹ וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃

VULC ¹² et illa, apprehensa lacinia vestimenti ejus, diceret : Dormi mecum. Qui relicto in manu ejus pallio fugit, et egressus est foras.

WLC ¹² וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃

VULC ¹³ Cumque vidisset mulier vestem in manibus suis, et se esse contemptam,

WLC ¹³ וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־ עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃

VULC ¹⁴ vocavit ad se homines domus suæ, et ait ad eos : En introduxit virum hebræum, ut illuderet nobis : ingressus est ad me, ut coiret mecum : cumque ego succlamassem,

WLC ¹⁴ וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃

VULC ¹⁵ et audisset vocem meam, reliquit pallium quod tenebam, et fugit foras.

WLC ¹⁵ וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־ הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃

VULC ¹⁶ In argumentum ergo fidei retentum pallium ostendit marito revertenti domum,

WLC ¹⁶ וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־ בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־ בֵּיתֽוֹ׃

VULC ¹⁷ et ait : Ingressus est ad me servus hebræus quem adduxisti, ut illuderet mihi :

WLC ¹⁷ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־ אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־ הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃

VULC ¹⁸ cumque audisset me clamare, reliquit pallium quod tenebam, et fugit foras.

WLC ¹⁸ וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃

VULC ¹⁹ His auditis dominus, et nimium credulus verbis conjugis, iratus est valde :

WLC ¹⁹ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־ דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּ לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃

VULC ²⁰ tradiditque Joseph in carcerem, ubi vincti regis custodiebantur, et erat ibi clausus.

WLC ²⁰ וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־ בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־ הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־ שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃

VULC ²¹ Fuit autem Dominus cum Joseph, et misertus illius dedit ei gratiam in conspectu principis carceris.

WLC ²¹ וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־ הַסֹּֽהַר׃

VULC ²² Qui tradidit in manu illius universos vinctos qui in custodia tenebantur : et quidquid fiebat, sub ipso erat.

WLC ²² וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־ הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד־ יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־ הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־ אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃

VULC ²³ Nec noverat aliquid, cunctis ei creditis : Dominus enim erat cum illo, et omnia opera ejus dirigebat.

WLC ²³ אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־ הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־ כָּל־ מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃