VULC ¹⁹ [Attende, Domine, ad me,
et audi vocem adversariorum meorum.

WLC ¹⁹ הַקְשִׁ֥יבָה יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְק֥וֹל יְרִיבָֽי׃

VULC ²⁰ Numquid redditur pro bono malum,
quia foderunt foveam animæ meæ ?
Recordare quod steterim in conspectu tuo
ut loquerer pro eis bonum,
et averterem indignationem tuam ab eis.

WLC ²⁰ הַיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־ טוֹבָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־ כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר ׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טוֹבָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־ חֲמָתְךָ֖ מֵהֶֽם׃

VULC ²¹ Propterea da filios eorum in famem,
et deduc eos in manus gladii :
fiant uxores eorum absque liberis, et viduæ :
et viri earum interficiantur morte :
juvenes eorum confodiantur gladio in prælio :

WLC ²¹ לָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־ בְּנֵיהֶ֜ם לָרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֮ עַל־ יְדֵי־ חֶרֶב֒ וְתִֽהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֤ם שַׁכֻּלוֹת֙ וְאַלְמָנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִֽהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־ חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה׃

VULC ²² audiatur clamor de domibus eorum :
adduces enim super eos latronem repente,
quia foderunt foveam ut caperent me,
et laqueos absconderunt pedibus meis.

WLC ²² תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־ תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־ כָר֤וּ לְלָכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃

VULC ²³ Tu autem, Domine, scis omne consilium eorum
adversum me in mortem :
ne propitieris iniquitati eorum,
et peccatum eorum a facie tua non deleatur :
fiant corruentes in conspectu tuo ;
in tempore furoris tui abutere eis.]

WLC ²³ וְאַתָּ֣ה יְ֠הוָה יָדַ֜עְתָּ אֶֽת־ כָּל־ עֲצָתָ֤ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־ תְּכַפֵּר֙ עַל־ עֲוֺנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־ תֶּ֑מְחִי מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם׃