VULC ¹ Et hæc sunt verba libri quem misit Jeremias propheta de Jerusalem ad reliquias seniorum transmigrationis, et ad sacerdotes, et ad prophetas, et ad omnem populum quem traduxerat Nabuchodonosor de Jerusalem in Babylonem,

WLC ¹ וְאֵ֙לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירוּשָׁלִָ֑ם אֶל־ יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגּוֹלָ֗ה וְאֶל־ הַכֹּהֲנִ֤ים וְאֶל־ הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־ כָּל־ הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃

VULC ² postquam egressus est Jechonias rex, et domina, et eunuchi, et principes Juda et Jerusalem, et faber et inclusor, de Jerusalem,

WLC ² אַחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָֽה־ הַ֠מֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירוּשָׁלִַ֛ם וְהֶחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירוּשָׁלִָֽם׃

VULC ³ in manu Elasa filii Saphan, et Gamariæ filii Helciæ, quos misit Sedecias rex Juda ad Nabuchodonosor regem Babylonis in Babylonem, dicens :

WLC ³ בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־ שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־ חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֗ה אֶל־ נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃

VULC ⁴ Hæc dicit Dominus exercituum, Deus Israël, omni transmigrationi quam transtuli de Jerusalem in Babylonem :

WLC ⁴ כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־ הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־ הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃

VULC ⁵ Ædificate domos, et habitate : et plantate hortos, et comedite fructum eorum.

WLC ⁵ בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־ פִּרְיָֽן׃

VULC ⁶ Accipite uxores, et generate filios et filias : et date filiis vestris uxores, et filias vestras date viris, et pariant filios et filias : et multiplicamini ibi, et nolite esse pauci numero.

WLC ⁶ קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהוֹלִידוּ֮ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־ בְּנֽוֹתֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּרְבוּ־ שָׁ֖ם וְאַל־ תִּמְעָֽטוּ׃

VULC ⁷ Et quærite pacem civitatis ad quam transmigrare vos feci, et orate pro ea ad Dominum, quia in pace illius erit pax vobis.

WLC ⁷ וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־ שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־ יְהוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם׃

VULC ⁸ Hæc enim dicit Dominus exercituum, Deus Israël : Non vos seducant prophetæ vestri qui sunt in medio vestrum, et divini vestri, et ne attendatis ad somnia vestra quæ vos somniatis :

WLC ⁸ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־ יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־ בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים׃

VULC ⁹ quia falso ipsi prophetant vobis in nomine meo, et non misi eos, dicit Dominus.

WLC ⁹ כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁰ Quia hæc dicit Dominus : Cum cœperint impleri in Babylone septuaginta anni, visitabo vos, et suscitabo super vos verbum meum bonum, ut reducam vos ad locum istum.

WLC ¹⁰ כִּֽי־ כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־ דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־ הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ¹¹ Ego enim scio cogitationes quas ego cogito super vos, ait Dominus, cogitationes pacis et non afflictionis, ut dem vobis finem et patientiam.

WLC ¹¹ כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־ הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־ יְהוָ֑ה מַחְשְׁב֤וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃

VULC ¹² Et invocabitis me, et ibitis : et orabitis me, et ego exaudiam vos.

WLC ¹² וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃

VULC ¹³ Quæretis me, et invenietis, cum quæsieritis me in toto corde vestro.

WLC ¹³ וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־ לְבַבְכֶֽם׃

VULC ¹⁴ Et inveniar a vobis, ait Dominus : et reducam captivitatem vestram, et congregabo vos de universis gentibus et de cunctis locis ad quæ expuli vos, dicit Dominus, et reverti vos faciam de loco ad quem transmigrare vos feci.

WLC ¹⁴ וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֮ נְאֻם־ יְהוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־ וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־ הַגּוֹיִ֞ם וּמִכָּל־ הַמְּקוֹמ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־ יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־ הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־ הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם׃

VULC ¹⁵ Quia dixistis : Suscitavit nobis Dominus prophetas in Babylone :

WLC ¹⁵ כִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה׃

VULC ¹⁶ quia hæc dicit Dominus ad regem qui sedet super solium David, et ad omnem populum habitatorem urbis hujus, ad fratres vestros qui non sunt egressi vobiscum in transmigrationem :

WLC ¹⁶ כִּי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַיּוֹשֵׁב֙ אֶל־ כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶל־ כָּל־ הָעָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ יָצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגּוֹלָֽה׃

VULC ¹⁷ hæc dicit Dominus exercituum : Ecce mittam in eos gladium, et famem, et pestem : et ponam eos quasi ficus malas, quæ comedi non possunt eo quod pessimæ sint :

WLC ¹⁷ כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־ הַחֶ֖רֶב אֶת־ הָרָעָ֣ב וְאֶת־ הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־ תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃

VULC ¹⁸ et persequar eos in gladio, et in fame, et in pestilentia : et dabo eos in vexationem universis regnis terræ : in maledictionem, et in stuporem, et in sibilum, et in opprobrium cunctis gentibus ad quas ego ejeci eos,

WLC ¹⁸ וְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לְכֹ֣ל ׀ מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־ הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־ הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם׃

VULC ¹⁹ eo quod non audierint verba mea, dicit Dominus, quæ misi ad eos per servos meos prophetas, de nocte consurgens et mittens : et non audistis, dicit Dominus.

WLC ¹⁹ תַּ֛חַת אֲשֶֽׁר־ לֹא־ שָׁמְע֥וּ אֶל־ דְּבָרַ֖י נְאֻם־ יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־ עֲבָדַ֤י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ²⁰ Vos ergo audite verbum Domini, omnis transmigratio quam emisi de Jerusalem in Babylonem.

WLC ²⁰ וְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־ יְהוָ֑ה כָּל־ הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־ שִׁלַּ֥חְתִּי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃

VULC ²¹ Hæc dicit Dominus exercituum, Deus Israël, ad Achab filium Coliæ, et ad Sedeciam filium Maasiæ, qui prophetant vobis in nomine meo mendaciter : Ecce ego tradam eos in manus Nabuchodonosor regis Babylonis, et percutiet eos in oculis vestris :

WLC ²¹ כֹּֽה־ אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ אַחְאָ֤ב בֶּן־ קֽוֹלָיָה֙ וְאֶל־ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־ מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִנְנִ֣י ׀ נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

VULC ²² et assumetur ex eis maledictio omni transmigrationi Juda quæ est in Babylone, dicentium : Ponat te Dominus sicut Sedeciam et sicut Achab, quos frixit rex Babylonis in igne :

WLC ²² וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־ קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃

VULC ²³ pro eo quod fecerint stultitiam in Israël, et mœchati sunt in uxores amicorum suorum, et locuti sunt verbum in nomine meo mendaciter, quod non mandavi eis. Ego sum judex et testis, dicit Dominus.

WLC ²³ יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־ נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר ל֣וֹא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י וָעֵ֖ד נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ²⁴ Et ad Semeiam Nehelamiten dices :

WLC ²⁴ וְאֶל־ שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃

VULC ²⁵ Hæc dicit Dominus exercituum, Deus Israël : Pro eo quod misisti in nomine tuo libros ad omnem populum qui est in Jerusalem, et ad Sophoniam filium Maasiæ sacerdotem, et ad universos sacerdotes, dicens :

WLC ²⁵ כֹּֽה־ אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־ כָּל־ הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־ צְפַנְיָ֤ה בֶן־ מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל־ הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃

VULC ²⁶ Dominus dedit te sacerdotem pro Jojade sacerdote, ut sis dux in domo Domini, super omnem virum arreptitium et prophetantem, ut mittas eum in nervum et in carcerem :

WLC ²⁶ יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְי֤וֹת פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל־ אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹת֛וֹ אֶל־ הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־ הַצִּינֹֽק׃

VULC ²⁷ et nunc quare non increpasti Jeremiam Anathothiten, qui prophetat vobis ?

WLC ²⁷ וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃

VULC ²⁸ Quia super hoc misit in Babylonem ad nos, dicens : Longum est : ædificate domos, et habitate : et plantate hortos, et comedite fructus eorum.

WLC ²⁸ כִּ֣י עַל־ כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֤וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־ פְּרִיהֶֽן׃

VULC ²⁹ Legit ergo Sophonias sacerdos librum istum in auribus Jeremiæ prophetæ.

WLC ²⁹ וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃

VULC ³⁰ Et factum est verbum Domini ad Jeremiam, dicens :

WLC ³⁰ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ יְהוָ֔ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

VULC ³¹ Mitte ad omnem transmigrationem, dicens : Hæc dicit Dominus ad Semeiam Nehelamiten : Pro eo quod prophetavit vobis Semeias, et ego non misi eum, et fecit vos confidere in mendacio,

WLC ³¹ שְׁלַ֤ח עַל־ כָּל־ הַגּוֹלָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־ שָֽׁקֶר׃

VULC ³² idcirco hæc dicit Dominus : Ecce ego visitabo super Semeiam Nehelamiten, et super semen ejus : non erit ei vir sedens in medio populi hujus, et non videbit bonum quod ego faciam populo meo, ait Dominus, quia prævaricationem locutus est adversus Dominum.

WLC ³² לָכֵ֞ן כֹּֽה־ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־ שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּחֱלָמִי֮ וְעַל־ זַרְעוֹ֒ לֹא־ יִהְיֶ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ ׀ יוֹשֵׁ֣ב ׀ בְּתוֹךְ־ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־ יִרְאֶ֥ה בַטּ֛וֹב אֲשֶׁר־ אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־ לְעַמִּ֖י נְאֻם־ יְהוָ֑ה כִּֽי־ סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־ יְהוָֽה׃