VULC ¹ Et factum est verbum Domini ad Jeremiam secundo, cum adhuc clausus esset in atrio carceris, dicens :

WLC ¹ וַיְהִ֧י דְבַר־ יְהוָ֛ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃

VULC ² [Hæc dicit Dominus, qui facturus est,
et formaturus illud, et paraturus :
Dominus nomen ejus :

WLC ² כֹּֽה־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃

VULC ³ Clama ad me, et exaudiam te,
et annuntiabo tibi grandia et firma quæ nescis.

WLC ³ קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃

VULC ⁴ Quia hæc dicit Dominus Deus Israël
ad domos urbis hujus,
et ad domos regis Juda, quæ destructæ sunt,
et ad munitiones, et ad gladium

WLC ⁴ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־ בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־ בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־ הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־ הֶחָֽרֶב׃

VULC ⁵ venientium ut dimicent cum Chaldæis,
et impleant eas cadaveribus hominum
quos percussi in furore meo et in indignatione mea,
abscondens faciem meam a civitate hac,
propter omnem malitiam eorum :

WLC ⁵ בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־ הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־ פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־ הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־ רָעָתָֽם׃

VULC ⁶ Ecce ego obducam eis cicatricem et sanitatem,
et curabo eos, et revelabo illis deprecationem pacis et veritatis.

WLC ⁶ הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־ לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃

VULC ⁷ Et convertam conversionem Juda et conversionem Jerusalem,
et ædificabo eos sicut a principio.

WLC ⁷ וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־ שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃

VULC ⁸ Et emundabo illos ab omni iniquitate sua
in qua peccaverunt mihi,
et propitius ero cunctis iniquitatibus eorum,
in quibus dereliquerunt mihi et spreverunt me.

WLC ⁸ וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־ עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־ לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־ לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃

VULC ⁹ Et erit mihi in nomen, et in gaudium,
et in laudem, et in exsultationem
cunctis gentibus terræ,
quæ audierint omnia bona quæ ego facturus sum eis :
et pavebunt et turbabuntur in universis bonis,
et in omni pace quam ego faciam eis.

WLC ⁹ וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־ כָּל־ הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל־ הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כָּל־ הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃

VULC ¹⁰ Hæc dicit Dominus :
Adhuc audietur in loco isto
quem vos dicitis esse desertum,
eo quod non sit homo nec jumentum
in civitatibus Juda, et foris Jerusalem,
quæ desolatæ sunt, absque homine,
et absque habitatore, et absque pecore,

WLC ¹⁰ כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־ הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃

VULC ¹¹ vox gaudii et vox lætitiæ,
vox sponsi et vox sponsæ,
vox dicentium : Confitemini Domino exercituum,
quoniam bonus Dominus,
quoniam in æternum misericordia ejus :
et portantium vota in domum Domini :
reducam enim conversionem terræ
sicut a principio, dicit Dominus.

WLC ¹¹ ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי־ ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי־ לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־ אָשִׁ֧יב אֶת־ שְׁבוּת־ הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹² Hæc dicit Dominus exercituum :
Adhuc erit in loco isto deserto,
absque homine et absque jumento,
et in cunctis civitatibus ejus,
habitaculum pastorum accubantium gregum.

WLC ¹² כֹּֽה־ אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִֽהְיֶ֣ה ׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵֽאֵין־ אָדָ֥ם וְעַד־ בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־ עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃

VULC ¹³ In civitatibus montuosis,
et in civitatibus campestribus,
et in civitatibus quæ ad austrum sunt,
et in terra Benjamin, et in circuitu Jerusalem,
et in civitatibus Juda,
adhuc transibunt greges ad manum numerantis, ait Dominus.]

WLC ¹³ בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־ יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹⁴ [Ecce dies veniunt, dicit Dominus,
et suscitabo verbum bonum quod locutus sum
ad domum Israël et ad domum Juda.

WLC ¹⁴ הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־ יְהוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־ בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃

VULC ¹⁵ In diebus illis et in tempore illo
germinare faciam David germen justitiæ,
et faciet judicium et justitiam in terra :

WLC ¹⁵ בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁶ in diebus illis salvabitur Juda,
et Jerusalem habitabit confidenter :
et hoc est nomen quod vocabunt eum :
Dominus justus noster.

WLC ¹⁶ בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־ יִקְרָא־ לָ֖הּ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃

VULC ¹⁷ Quia hæc dicit Dominus :
Non interibit de David vir qui sedeat super thronum domus Israël :

WLC ¹⁷ כִּי־ כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־ יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־ כִּסֵּ֥א בֵֽית־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁸ et de sacerdotibus et de Levitis non interibit vir a facie mea,
qui offerat holocautomata,
et incendat sacrificium,
et cædat victimas omnibus diebus.]

WLC ¹⁸ וְלַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹֽא־ יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה־ זֶּ֖בַח כָּל־ הַיָּמִֽים׃

VULC ¹⁹ Et factum est verbum Domini ad Jeremiam, dicens :

WLC ¹⁹ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ יְהוָ֔ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃

VULC ²⁰ [Hæc dicit Dominus :
Si irritum potest fieri pactum meum cum die,
et pactum meum cum nocte,
ut non sit dies et nox in tempore suo,

WLC ²⁰ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־ תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־ בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־ בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־ וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃

VULC ²¹ et pactum meum irritum esse poterit cum David servo meo,
ut non sit ex eo filius qui regnet in throno ejus,
et Levitæ et sacerdotes ministri mei.

WLC ²¹ גַּם־ בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־ כִּסְא֑וֹ וְאֶת־ הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃

VULC ²² Sicuti enumerari non possunt stellæ cæli,
et metiri arena maris,
sic multiplicabo semen David servi mei,
et Levitas ministros meos.]

WLC ²² אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־ זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־ הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃

VULC ²³ Et factum est verbum Domini ad Jeremiam, dicens :

WLC ²³ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ יְהוָ֔ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

VULC ²⁴ [Numquid non vidisti quid populus hic locutus sit, dicens :
Duæ cognationes quas elegerat Dominus abjectæ sunt ?
et populum meum despexerunt,
eo quod non sit ultra gens coram eis.

WLC ²⁴ הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־ הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־ עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃

VULC ²⁵ Hæc dicit Dominus :
Si pactum meum inter diem et noctem,
et leges cælo et terræ non posui,

WLC ²⁵ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־ לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־ שָֽׂמְתִּי׃

VULC ²⁶ equidem et semen Jacob et David servi mei projiciam,
ut non assumam de semine ejus
principes seminis Abraham, Isaac, et Jacob :
reducam enim conversionem eorum, et miserebor eis.]

WLC ²⁶ גַּם־ זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־ זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־ אֶת־ שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃