VULC ¹ Ad Moab. [Hæc dicit Dominus exercituum, Deus Israël :
Væ super Nabo, quoniam vastata est, et confusa !
capta est Cariathaim, confusa est fortis, et tremuit.

WLC ¹ לְמוֹאָ֡ב כֹּֽה־ אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־ נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃

VULC ² Non est ultra exsultatio in Moab contra Hesebon :
cogitaverunt malum : Venite, et disperdamus eam de gente.
Ergo silens conticesces, sequeturque te gladius.

WLC ² אֵ֣ין עוֹד֮ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־ מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃

VULC ³ Vox clamoris de Oronaim, vastitas et contritio magna.

WLC ³ ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹֽרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

VULC ⁴ Contrita est Moab : annuntiate clamorem parvulis ejus.

WLC ⁴ נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה

VULC ⁵ Per ascensum enim Luith
plorans ascendet in fletu,
quoniam in descensu Oronaim
hostes ululatum contritionis audierunt.

WLC ⁵ כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־ בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־ שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃

VULC ⁶ Fugite, salvate animas vestras,
et eritis quasi myricæ in deserto :

WLC ⁶ נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃

VULC ⁷ pro eo enim quod habuisti fiduciam
in munitionibus tuis et in thesauris tuis,
tu quoque capieris :
et ibit Chamos in transmigrationem,
sacerdotes ejus et principes ejus simul.

WLC ⁷ כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־ אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו

VULC ⁸ Et veniet prædo ad omnem urbem,
et urbs nulla salvabitur :
et peribunt valles,
et dissipabuntur campestria,
quoniam dixit Dominus :

WLC ⁸ וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־ כָּל־ עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ⁹ Date florem Moab, quia florens egredietur :
et civitates ejus desertæ erunt, et inhabitabiles.

WLC ⁹ תְּנוּ־ צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃

VULC ¹⁰ Maledictus qui facit opus Domini fraudulenter,
et maledictus qui prohibet gladium suum a sanguine.

WLC ¹⁰ אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃

VULC ¹¹ Fertilis fuit Moab ab adolescentia sua,
et requievit in fæcibus suis :
nec transfusus est de vase in vas,
et in transmigrationem non abiit :
idcirco permansit gustus ejus in eo,
et odor ejus non est immutatus.

WLC ¹¹ שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־ שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־ הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־ כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־ כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃

VULC ¹² Propterea ecce dies veniunt, dicit Dominus,
et mittam ei ordinatores et stratores laguncularum :
et sternent eum, et vasa ejus exhaurient,
et lagunculas eorum collident.

WLC ¹² לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־ יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃

VULC ¹³ Et confundetur Moab a Chamos
sicut confusa est domus Israël a Bethel,
in qua habebat fiduciam.

WLC ¹³ וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּאֲשֶׁר־ בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃

VULC ¹⁴ Quomodo dicitis : Fortes sumus,
et viri robusti ad præliandum ?

WLC ¹⁴ אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־ חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃

VULC ¹⁵ Vastata est Moab, et civitates illius succiderunt,
et electi juvenes ejus descenderunt in occisionem, ait Rex :
Dominus exercituum nomen ejus.

WLC ¹⁵ שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־ הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Prope est interitus Moab ut veniat,
et malum ejus velociter accurret nimis.

WLC ¹⁶ קָר֥וֹב אֵיד־ מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃

VULC ¹⁷ Consolamini eum, omnes qui estis in circuitu ejus :
et universi qui scitis nomen ejus, dicite :
Quomodo confracta est virga fortis,
baculus gloriosus ?

WLC ¹⁷ נֻ֤דוּ לוֹ֙ כָּל־ סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־ עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃

VULC ¹⁸ Descende de gloria, et sede in siti,
habitatio filiæ Dibon,
quoniam vastator Moab ascendit ad te :
dissipavit munitiones tuas.

WLC ¹⁸ רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־ דִּיב֑וֹן כִּֽי־ שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃

VULC ¹⁹ In via sta, et prospice,
habitatio Aroër :
interroga fugientem,
et ei qui evasit dic : Quid accidit ?

WLC ¹⁹ אֶל־ דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־ נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־ נִּֽהְיָֽתָה׃

VULC ²⁰ Confusus est Moab, quoniam victus est.
Ululate, et clamate :
annuntiate in Arnon,
quoniam vastata est Moab,

WLC ²⁰ הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּֽי־ חַ֖תָּה הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃

VULC ²¹ et judicium venit ad terram campestrem,
super Helon, et super Jasa,
et super Mephaath,

WLC ²¹ וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־ אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־ חֹל֥וֹן וְאֶל־ יַ֖הְצָה וְעַל־

VULC ²² et super Dibon,
et super Nabo, et super domum Deblathaim,

WLC ²² וְעַל־ דִּיב֣וֹן וְעַל־ נְב֔וֹ וְעַל־ בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃

VULC ²³ et super Cariathaim, et super Bethgamul,
et super Bethmaon,

WLC ²³ וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־ בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־ בֵּ֥ית מְעֽוֹן׃

VULC ²⁴ et super Carioth,
et super Bosra, et super omnes civitates terræ Moab,
quæ longe et quæ prope sunt.

WLC ²⁴ וְעַל־ קְרִיּ֖וֹת וְעַל־ בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־ עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת׃

VULC ²⁵ Abscissum est cornu Moab,
et brachium ejus contritum est, ait Dominus.

WLC ²⁵ נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ²⁶ Inebriate eum, quoniam contra Dominum erectus est :
et allidet manum Moab in vomitu suo,
et erit in derisum etiam ipse.

WLC ²⁶ הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־ יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־ הֽוּא׃

VULC ²⁷ Fuit enim in derisum tibi Israël :
quasi inter fures reperisses eum :
propter verba ergo tua quæ adversum illum locutus es,
captivus duceris.

WLC ²⁷ וְאִ֣ם ׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־ בְּגַנָּבִ֖ים כִּֽי־ מִדֵּ֧י דְבָרֶ֥יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד׃

VULC ²⁸ Relinquite civitates, et habitate in petra, habitatores Moab :
et estote quasi columba nidificans in summo ore foraminis.

WLC ²⁸ עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־ פָֽחַת׃

VULC ²⁹ Audivimus superbiam Moab : superbus est valde :
sublimitatem ejus, et arrogantiam,
et superbiam, et altitudinem cordis ejus.

WLC ²⁹ שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־ מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ׃

VULC ³⁰ Ego scio, ait Dominus, jactantiam ejus,
et quod non sit juxta eam virtus ejus,
nec juxta quod poterat conata sit facere.

WLC ³⁰ אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־ כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־ כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃

VULC ³¹ Ideo super Moab ejulabo,
et ad Moab universam clamabo,
ad viros muri fictilis lamentantes :

WLC ³¹ עַל־ כֵּן֙ עַל־ מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־ אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־ חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃

VULC ³² de planctu Jazer plorabo tibi, vinea Sabama.
Propagines tuæ transierunt mare ;
usque ad mare Jazer pervenerunt :
super messem tuam et vindemiam tuam prædo irruit.

WLC ³² מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־ לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־ קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־ בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃

VULC ³³ Ablata est lætitia et exsultatio
de Carmelo et de terra Moab,
et vinum de torcularibus sustuli :
nequaquam calcator uvæ solitum celeuma cantabit.

WLC ³³ וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־ יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃

VULC ³⁴ De clamore Hesebon usque Eleale et Jasa, dederunt vocem suam ;
a Segor usque ad Oronaim, vitula conternante :
aquæ quoque Nemrim pessimæ erunt.

WLC ³⁴ מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־ אֶלְעָלֵ֗ה עַד־ יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־ חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־ מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ׃

VULC ³⁵ Et auferam de Moab, ait Dominus,
offerentem in excelsis,
et sacrificantem diis ejus.

WLC ³⁵ וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־ יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃

VULC ³⁶ Propterea cor meum ad Moab quasi tibiæ resonabit,
et cor meum ad viros muri fictilis dabit sonitum tibiarum :
quia plus fecit quam potuit,
idcirco perierunt.

WLC ³⁶ עַל־ כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־ אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־ חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־ כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃

VULC ³⁷ Omne enim caput calvitium,
et omnis barba rasa erit :
in cunctis manibus colligatio,
et super omne dorsum cilicium :

WLC ³⁷ כִּ֤י כָל־ רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־ זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־ יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־ מָתְנַ֖יִם שָֽׂק׃

VULC ³⁸ super omnia tecta Moab, et in plateis ejus,
omnis planctus :
quoniam contrivi Moab
sicut vas inutile, ait Dominus.

WLC ³⁸ עַ֣ל כָּל־ גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־ שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־ מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־ חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ³⁹ Quomodo victa est, et ululaverunt ?
quomodo dejecit cervicem Moab, et confusus est ?
eritque Moab in derisum, et in exemplum omnibus in circuitu suo.

WLC ³⁹ אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־ עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־ סְבִיבָֽיו׃

VULC ⁴⁰ Hæc dicit Dominus :
Ecce quasi aquila volabit,
et extendet alas suas ad Moab.

WLC ⁴⁰ כִּי־ כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־ מוֹאָֽב׃

VULC ⁴¹ Capta est Carioth, et munitiones comprehensæ sunt :
et erit cor fortium Moab in die illa
sicut cor mulieris parturientis,

WLC ⁴¹ נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃

VULC ⁴² et cessabit Moab esse populus,
quoniam contra Dominum gloriatus est.

WLC ⁴² וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־ יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃

VULC ⁴³ Pavor, et fovea,
et laqueus super te,
o habitator Moab, dicit Dominus.

WLC ⁴³ פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁴ Qui fugerit a facie pavoris cadet in foveam,
et qui conscenderit de fovea capietur laqueo :
adducam enim super Moab annum visitationis eorum, ait Dominus.

WLC ⁴⁴ מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־ הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־ אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־ מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁵ In umbra Hesebon steterunt de laqueo fugientes,
quia ignis egressus est de Hesebon,
et flamma de medio Seon :
et devorabit partem Moab,
et verticem filiorum tumultus.

WLC ⁴⁵ בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־ אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃

VULC ⁴⁶ Væ tibi, Moab :
periisti, popule Chamos,
quia comprehensi sunt filii tui
et filiæ tuæ in captivitatem.

WLC ⁴⁶ אוֹי־ לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־ כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־ לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃

VULC ⁴⁷ Et convertam captivitatem Moab in novissimis diebus, ait Dominus.] Hucusque judicia Moab.

WLC ⁴⁷ וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־ מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־ יְהוָ֑ה עַד־ הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב׃