VULC ¹ Ad filios Ammon. [Hæc dicit Dominus :
Numquid non filii sunt Israël,
aut hæres non est ei ?
cur igitur hæreditate possedit Melchom Gad,
et populus ejus in urbibus ejus habitavit ?

WLC ¹ לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־ יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־ גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃

VULC ² Ideo ecce dies veniunt, dicit Dominus,
et auditum faciam super Rabbath filiorum Ammon fremitum prælii,
et erit in tumultum dissipata,
filiæque ejus igni succendentur,
et possidebit Israël possessores suos, ait Dominus.

WLC ² לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־ יְהוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּי אֶל־ רַבַּ֨ת בְּנֵי־ עַמּ֜וֹן תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ יֹרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ³ Ulula, Hesebon, quoniam vastata est Hai ;
clamate, filiæ Rabbath :
accingite vos ciliciis,
plangite et circuite per sepes,
quoniam Melchom in transmigrationem ducetur,
sacerdotes ejus et principes ejus simul.

WLC ³ הֵילִ֨ילִי חֶשְׁבּ֜וֹן כִּ֣י שֻׁדְּדָה־ עַ֗י צְעַקְנָה֮ בְּנ֣וֹת רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשׁוֹטַ֖טְנָה בַּגְּדֵר֑וֹת כִּ֤י מַלְכָּם֙ בַּגּוֹלָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃

VULC ⁴ Quid gloriaris in vallibus ?
defluxit vallis tua, filia delicata,
quæ confidebas in thesauris tuis,
et dicebas : Quis veniet ad me ?

WLC ⁴ מַה־ תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃

VULC ⁵ Ecce ego inducam super te terrorem,
ait Dominus Deus exercituum,
ab omnibus qui sunt in circuitu tuo :
et dispergemini singuli a conspectu vestro,
nec erit qui congreget fugientes.

WLC ⁵ הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־ אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכָּל־ סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃

VULC ⁶ Et post hæc reverti faciam
captivos filiorum Ammon, ait Dominus.]

WLC ⁶ וְאַחֲרֵי־ כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־ שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־ עַמּ֖וֹן נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁷ Ad Idumæam. [Hæc dicit Dominus exercituum :
Numquid non ultra est sapientia in Theman ?
periit consilium a filiis ;
inutilis facta est sapientia eorum.

WLC ⁷ לֶאֱד֗וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד חָכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חָכְמָתָֽם׃

VULC ⁸ Fugite, et terga vertite ;
descendite in voraginem, habitatores Dedan :
quoniam perditionem Esau adduxi super eum,
tempus visitationis ejus.

WLC ⁸ נֻ֤סוּ הָפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃

VULC ⁹ Si vindemiatores venissent super te,
non reliquissent racemum :
si fures in nocte rapuissent quod sufficeret sibi.

WLC ⁹ אִם־ בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עֽוֹלֵל֑וֹת אִם־ גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃

VULC ¹⁰ Ego vero discooperui Esau :
revelavi abscondita ejus,
et celari non poterit :
vastatum est semen ejus,
et fratres ejus, et vicini ejus, et non erit.

WLC ¹⁰ כִּֽי־ אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־ עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֙יתִי֙ אֶת־ מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃

VULC ¹¹ Relinque pupillos tuos : ego faciam eos vivere :
et viduæ tuæ in me sperabunt.

WLC ¹¹ עָזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃

VULC ¹² Quia hæc dicit Dominus :
Ecce quibus non erat judicium ut biberent calicem,
bibentes bibent :
et tu, quasi innocens relinqueris ?
non eris innocens, sed bibens bibes.

WLC ¹² כִּי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־ אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתּ֤וֹת הַכּוֹס֙ שָׁת֣וֹ יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃

VULC ¹³ Quia per memetipsum juravi, dicit Dominus,
quod in solitudinem, et in opprobrium,
et in desertum, et in maledictionem erit Bosra,
et omnes civitates ejus erunt in solitudines sempiternas.

WLC ¹³ כִּ֣י בִ֤י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה כִּֽי־ לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה בָצְרָ֑ה וְכָל־ עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה לְחָרְב֥וֹת עוֹלָֽם׃

VULC ¹⁴ Auditum audivi a Domino,
et legatus ad gentes missus est :
Congregamini, et venite contra eam,
et consurgamus in prælium.

WLC ¹⁴ שְׁמוּעָ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגּוֹיִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃

VULC ¹⁵ Ecce enim parvulum dedi te in gentibus,
contemptibilem inter homines.

WLC ¹⁵ כִּֽי־ הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃

VULC ¹⁶ Arrogantia tua decepit te,
et superbia cordis tui,
qui habitas in cavernis petræ,
et apprehendere niteris altitudinem collis :
cum exaltaveris quasi aquila nidum tuum,
inde detraham te, dicit Dominus.

WLC ¹⁶ תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְר֣וֹם גִּבְעָ֑ה כִּֽי־ תַגְבִּ֤יהַ כַּנֶּ֙שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אֽוֹרִידְךָ֖ נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁷ Et erit Idumæa deserta :
omnis qui transibit per eam stupebit,
et sibilabit super omnes plagas ejus.

WLC ¹⁷ וְהָיְתָ֥ה אֱד֖וֹם לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־ כָּל־ מַכּוֹתֶֽהָ׃

VULC ¹⁸ Sicut subversa est Sodoma et Gomorrha,
et vicinæ ejus, ait Dominus :
non habitabit ibi vir,
et non incolet eam filius hominis.

WLC ¹⁸ כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־ יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־ יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־ אָדָֽם׃

VULC ¹⁹ Ecce quasi leo ascendet
de superbia Jordanis ad pulchritudinem robustam,
quia subito currere faciam eum ad illam.
Et quis erit electus, quem præponam ei ?
quis enim similis mei ?
et quis sustinebit me ?
et quis est iste pastor, qui resistat vultui meo ?

WLC ¹⁹ הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־ נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־ אַרְגִּ֤יעָה אֲרִיצֶ֨נּוּ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמ֙וֹנִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּי וּמִי־ זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃

VULC ²⁰ Propterea audite consilium Domini quod iniit de Edom,
et cogitationes ejus quas cogitavit de habitatoribus Theman :
si non dejecerint eos parvuli gregis,
nisi dissipaverint cum eis habitaculum eorum.

WLC ²⁰ לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־ אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־ יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־ לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־ לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃

VULC ²¹ A voce ruinæ eorum commota est terra ;
clamor in mari Rubro auditus est vocis ejus.

WLC ²¹ מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃

VULC ²² Ecce quasi aquila ascendet,
et avolabit, et expandet alas suas super Bosran :
et erit cor fortium Idumææ in die illa
quasi cor mulieris parturientis.]

WLC ²² הִנֵּ֤ה כַנֶּ֙שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־ בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃

VULC ²³ Ad Damascum. [Confusa est Emath et Arphad,
quia auditum pessimum audierunt :
turbati sunt in mari ;
præ sollicitudine quiescere non potuit.

WLC ²³ לְדַמֶּ֗שֶׂק בּ֤וֹשָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּי־ שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל׃

VULC ²⁴ Dissoluta est Damascus,
versa est in fugam :
tremor apprehendit eam,
angustia et dolores tenuerunt eam quasi parturientem.

WLC ²⁴ רָפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט ׀ הֶחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיּוֹלֵדָֽה׃

VULC ²⁵ Quomodo dereliquerunt civitatem laudabilem,
urbem lætitiæ ?

WLC ²⁵ אֵ֥יךְ לֹֽא־ עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר קִרְיַ֖ת מְשׂוֹשִֽׂי׃

VULC ²⁶ Ideo cadent juvenes ejus in plateis ejus,
et omnes viri prælii conticescent in die illa,
ait Dominus exercituum.

WLC ²⁶ לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֙מּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

VULC ²⁷ Et succendam ignem in muro Damasci,
et devorabit mœnia Benadad.]

WLC ²⁷ וְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־ הֲדָֽד׃

VULC ²⁸ Ad Cedar, et ad regna Asor, quæ percussit Nabuchodonosor rex Babylonis. [Hæc dicit Dominus :
Surgite, et ascendite ad Cedar,
et vastate filios orientis.

WLC ²⁸ לְקֵדָ֣ר ׀ וּֽלְמַמְלְכ֣וֹת חָצ֗וֹר אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה ק֚וּמוּ עֲל֣וּ אֶל־ קֵדָ֔ר וְשָׁדְד֖וּ אֶת־ בְּנֵי־ קֶֽדֶם׃

VULC ²⁹ Tabernacula eorum, et greges eorum capient :
pelles eorum, et omnia vasa eorum,
et camelos eorum tollent sibi,
et vocabunt super eos formidinem in circuitu.

WLC ²⁹ אָהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעוֹתֵיהֶ֧ם וְכָל־ כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃

VULC ³⁰ Fugite, abite vehementer, in voraginibus sedete,
qui habitatis Asor, ait Dominus :
iniit enim contra vos Nabuchodonosor rex Babylonis consilium,
et cogitavit adversum vos cogitationes.

WLC ³⁰ נֻסוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹשְׁבֵ֥י חָצ֖וֹר נְאֻם־ יְהוָ֑ה כִּֽי־ יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־ בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב מַחֲשָׁבָֽה׃

VULC ³¹ Consurgite, et ascendite ad gentem quietam,
et habitantem confidenter, ait Dominus :
non ostia, nec vectes eis : soli habitant.

WLC ³¹ ק֣וּמוּ עֲל֗וּ אֶל־ גּ֥וֹי שְׁלֵ֛יו יוֹשֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־ יְהוָ֑ה לֹא־ דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־ בְרִ֛יחַ ל֖וֹ בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃

VULC ³² Et erunt cameli eorum in direptionem,
et multitudo jumentorum in prædam :
et dispergam eos in omnem ventum,
qui sunt attonsi in comam,
et ex omni confinio eorum adducam interitum super eos, ait Dominus.

WLC ³² וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכָל־ ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכָּל־ עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־ אֵידָ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ³³ Et erit Asor in habitaculum draconum,
deserta usque in æternum :
non manebit ibi vir,
nec incolet eam filius hominis.]

WLC ³³ וְהָיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־ עוֹלָ֑ם לֹֽא־ יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־ יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־ אָדָֽם׃

VULC ³⁴ Quod facum est verbum Domini ad Jeremiam prophetam adversus Ælam, in principio regni Sedeciæ regis Juda, dicens :

WLC ³⁴ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־ יְהוָ֛ה אֶל־ יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־ עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃

VULC ³⁵ [Hæc dicit Dominus exercituum :
Ecce ego confringam arcum Ælam,
et summam fortitudinem eorum :

WLC ³⁵ כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־ קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבוּרָתָֽם׃

VULC ³⁶ et inducam super Ælam quatuor ventos a quatuor plagis cæli,
et ventilabo eos in omnes ventos istos,
et non erit gens ad quam non perveniant profugi Ælam.

WLC ³⁶ וְהֵבֵאתִ֨י אֶל־ עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּח֗וֹת מֵֽאַרְבַּע֙ קְצ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָרֻח֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְלֹֽא־ יִהְיֶ֣ה הַגּ֔וֹי אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ יָב֥וֹא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י

VULC ³⁷ Et pavere faciam Ælam coram inimicis suis,
et in conspectu quærentium animam eorum :
et adducam super eos malum,
iram furoris mei, dicit Dominus,
et mittam post eos gladium donec consumam eos.

WLC ³⁷ וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־ עֵ֠ילָם לִפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י ׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם ׀ רָעָ֛ה אֶת־ חֲר֥וֹן אַפִּ֖י נְאֻם־ יְהוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־ הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃

VULC ³⁸ Et ponam solium meum in Ælam,
et perdam inde reges et principes, ait Dominus.

WLC ³⁸ וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ³⁹ In novissimis autem diebus
reverti faciam captivos Ælam, dicit Dominus.]

WLC ³⁹ וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים אֶת־ עֵילָ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃