VULC ¹ [Hæc dicit Dominus :
Ecce ego suscitabo super Babylonem et super habitatores ejus,
qui cor suum levaverunt contra me,
quasi ventum pestilentem :

WLC ¹ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־ בָּבֶ֔ל וְאֶל־ יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃

VULC ² et mittam in Babylonem ventilatores,
et ventilabunt eam et demolientur terram ejus,
quoniam venerunt super eam undique in die afflictionis ejus.

WLC ² וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־ אַרְצָ֑הּ כִּֽי־ הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

VULC ³ Non tendat qui tendit arcum suum,
et non ascendat loricatus :
nolite parcere juvenibus ejus ;
interficite omnem militiam ejus.

WLC ³ אֶֽל־ יִדְרֹ֤ךְ הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶל־ יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־ תַּחְמְלוּ֙ אֶל־ בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כָּל־ צְבָאָֽהּ׃

VULC ⁴ Et cadent interfecti in terra Chaldæorum,
et vulnerati in regionibus ejus.

WLC ⁴ וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃

VULC ⁵ Quoniam non fuit viduatus Israël et Juda
a Deo suo, Domino exercituum,
terra autem eorum repleta est delicto
a Sancto Israël.

WLC ⁵ כִּ֠י לֹֽא־ אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵֽאֱלֹהָ֔יו מֵֽיְהוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ Fugite de medio Babylonis,
et salvet unusquisque animam suam :
nolite tacere super iniquitatem ejus,
quoniam tempus ultionis est a Domino :
vicissitudinem ipse retribuet ei.

WLC ⁶ נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־ תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַֽיהוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃

VULC ⁷ Calix aureus Babylon in manu Domini,
inebrians omnem terram :
de vino ejus biberunt gentes,
et ideo commotæ sunt.

WLC ⁷ כּוֹס־ זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־ יְהוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כָּל־ הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־ כֵּ֖ן יִתְהֹלְל֥וּ גוֹיִֽם׃

VULC ⁸ Subito cecidit Babylon, et contrita est.
Ululate super eam :
tollite resinam ad dolorem ejus,
si forte sanetur.

WLC ⁸ פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃

VULC ⁹ Curavimus Babylonem, et non est sanata :
derelinquamus eam, et eamus unusquisque in terram suam :
quoniam pervenit usque ad cælos judicium ejus,
et elevatum est usque ad nubes.

WLC ⁹ אֶת־ בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־ נָגַ֤ע אֶל־ הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־ שְׁחָקִֽים׃

VULC ¹⁰ Protulit Dominus justitias nostras :
venite, et narremus in Sion opus Domini Dei nostri.

WLC ¹⁰ הוֹצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־ צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־ מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

VULC ¹¹ Acuite sagittas, implete pharetras :
suscitavit Dominus spiritum regum Medorum :
et contra Babylonem mens ejus est ut perdat eam,
quoniam ultio Domini est,
ultio templi sui.

WLC ¹¹ הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־ עַל־ בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־ נִקְמַ֤ת יְהוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃

VULC ¹² Super muros Babylonis levate signum,
augete custodiam, levate custodes,
præparate insidias :
quia cogitavit Dominus,
et fecit quæcumque locutus est contra habitatores Babylonis.

WLC ¹² אֶל־ חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־ נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־ זָמַ֣ם יְהוָ֔ה גַּם־ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֖ר אֶל־ יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃

VULC ¹³ Quæ habitas super aquas multas,
locuples in thesauris :
venit finis tuus, pedalis præcisionis tuæ.

WLC ¹³ עַל־ מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃

VULC ¹⁴ Juravit Dominus exercituum per animam suam :
Quoniam replebo te hominibus quasi brucho,
et super te celeuma cantabitur.

WLC ¹⁴ נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־ מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃

VULC ¹⁵ Qui fecit terram in fortitudine sua,
præparavit orbem in sapientia sua,
et prudentia sua extendit cælos.

WLC ¹⁵ עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃

VULC ¹⁶ Dante eo vocem, multiplicantur aquæ in cælo :
qui levat nubes ab extremo terræ,
fulgura in pluviam fecit,
et produxit ventum de thesauris suis.

WLC ¹⁶ לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־ אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥צֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃

VULC ¹⁷ Stultus factus est omnis homo a scientia ;
confusus est omnis conflator in sculptili :
quia mendax est conflatio eorum,
nec est spiritus in eis.

WLC ¹⁷ נִבְעַ֤ר כָּל־ אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־ צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ ר֥וּחַ בָּֽם׃

VULC ¹⁸ Vana sunt opera, et risu digna :
in tempore visitationis suæ peribunt.

WLC ¹⁸ הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃

VULC ¹⁹ Non sicut hæc, pars Jacob,
quia qui fecit omnia ipse est :
et Israël sceptrum hæreditatis ejus :
Dominus exercituum nomen ejus.

WLC ¹⁹ לֹֽא־ כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־ יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

VULC ²⁰ Collidis tu mihi vasa belli :
et ego collidam in te gentes,
et disperdam in te regna :

WLC ²⁰ מַפֵּץ־ אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃

VULC ²¹ et collidam in te equum et equitem ejus :
et collidam in te currum et ascensorem ejus :

WLC ²¹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹֽכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֽוֹ׃

VULC ²² et collidam in te virum et mulierem :
et collidam in te senem et puerum :
et collidam in te juvenem et virginem :

WLC ²² וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃

VULC ²³ et collidam in te pastorem et gregem ejus :
et collidam in te agricolam et jugales ejus :
et collidam in te duces et magistratus :

WLC ²³ וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים׃

VULC ²⁴ et reddam Babyloni, et cunctis habitatoribus Chaldææ,
omne malum suum quod fecerunt in Sion,
in oculis vestris, ait Dominus.

WLC ²⁴ וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל ׀ יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כָּל־ רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־ עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵֽינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ²⁵ Ecce ego ad te, mons pestifer, ait Dominus,
qui corrumpis universam terram :
et extendam manum meam super te,
et evolvam te de petris,
et dabo te in montem combustionis :

WLC ²⁵ הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־ כָּל־ הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־ יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֙יךָ֙ מִן־ הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃

VULC ²⁶ et non tollent de te lapidem in angulum,
et lapidem in fundamenta :
sed perditus in æternum eris, ait Dominus.

WLC ²⁶ וְלֹֽא־ יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמֽוֹסָד֑וֹת כִּֽי־ שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶ֖ה נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ²⁷ Levate signum in terra,
clangite buccina in gentibus,
sanctificate super eam gentes,
annuntiate contra illam regibus Ararat, Menni, et Ascenez :
numerate contra eam Taphsar,
adducite equum quasi bruchum aculeatum.

WLC ²⁷ שְׂאוּ־ נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃

VULC ²⁸ Sanctificate contra eam gentes,
reges Mediæ, duces ejus, et universos magistratus ejus,
cunctamque terram potestatis ejus.

WLC ²⁸ קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־ פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־ כָּל־ סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כָּל־ אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃

VULC ²⁹ Et commovebitur terra et conturbabitur,
quia evigilabit contra Babylonem cogitatio Domini,
ut ponat terram Babylonis desertam et inhabitabilem.

WLC ²⁹ וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־ בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־ אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

VULC ³⁰ Cessaverunt fortes Babylonis a prælio ;
habitaverunt in præsidiis :
devoratum est robur eorum,
et facti sunt quasi mulieres :
incensa sunt tabernacula ejus,
contriti sunt vectes ejus.

WLC ³⁰ חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃

VULC ³¹ Currens obviam currenti veniet,
et nuntius obvius nuntianti,
ut annuntiet regi Babylonis
quia capta est civitas ejus a summo usque ad summum.

WLC ³¹ רָ֤ץ לִקְרַאת־ רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־ נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃

VULC ³² Et vada præoccupata sunt,
et paludes incensæ sunt igni,
et viri bellatores conturbati sunt.

WLC ³² וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־ הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃

VULC ³³ Quia hæc dicit Dominus exercituum, Deus Israël :
Filia Babylonis quasi area,
tempus trituræ ejus :
adhuc modicum, et veniet tempus messionis ejus.

WLC ³³ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־ בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־ הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃

VULC ³⁴ Comedit me, devoravit me Nabuchodonosor rex Babylonis :
reddidit me quasi vas inane,
absorbuit me quasi draco,
replevit ventrem suum teneritudine mea, et ejecit me.

WLC ³⁴ נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ כְּלִ֣י רִ֔יק כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵֽעֲדָנָ֑י

VULC ³⁵ Iniquitas adversum me
et caro mea super Babylonem,
dicit habitatio Sion :
et sanguis meus super habitatores Chaldææ, dicit Jerusalem.

WLC ³⁵ חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־ בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־ יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ³⁶ Propterea hæc dicit Dominus :
Ecce ego judicabo causam tuam,
et ulciscar ultionem tuam :
et desertum faciam mare ejus,
et siccabo venam ejus.

WLC ³⁶ לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי־ רָב֙ אֶת־ רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־ נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַחֲרַבְתִּי֙ אֶת־ יַמָּ֔הּ וְהֹבַשְׁתִּ֖י אֶת־ מְקוֹרָֽהּ׃

VULC ³⁷ Et erit Babylon in tumulos,
habitatio draconum, stupor et sibilus,
eo quod non sit habitator.

WLC ³⁷ וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל ׀ לְגַלִּ֧ים ׀ מְעוֹן־ תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

VULC ³⁸ Simul ut leones rugient ;
excutient comas veluti catuli leonum.

WLC ³⁸ יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃

VULC ³⁹ In calore eorum ponam potus eorum,
et inebriabo eos ut sopiantur,
et dormiant somnum sempiternum,
et non consurgant, dicit Dominus.

WLC ³⁹ בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־ מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־ עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁰ Deducam eos quasi agnos ad victimam,
et quasi arietes cum hædis.

WLC ⁴⁰ אֽוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־ עַתּוּדִֽים׃

VULC ⁴¹ Quomodo capta est Sesach,
et comprehensa est inclyta universæ terræ !
quomodo facta est in stuporem Babylon inter gentes !

WLC ⁴¹ אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כָּל־ הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃

VULC ⁴² Ascendit super Babylonem mare :
multitudine fluctuum ejus operta est.

WLC ⁴² עָלָ֥ה עַל־ בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃

VULC ⁴³ Factæ sunt civitates ejus in stuporem,
terra inhabitabilis et deserta,
terra in qua nullus habitet,
nec transeat per eam filius hominis.

WLC ⁴³ הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־ יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כָּל־ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־ יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־ אָדָֽם׃

VULC ⁴⁴ Et visitabo super Bel in Babylone,
et ejiciam quod absorbuerat de ore ejus :
et non confluent ad eum ultra gentes,
siquidem et murus Babylonis corruet.

WLC ⁴⁴ וּפָקַדְתִּ֨י עַל־ בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־ בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹֽא־ יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־ חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃

VULC ⁴⁵ Egredimini de medio ejus, populus meus,
ut salvet unusquisque animam suam ab ira furoris Domini,

WLC ⁴⁵ צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־ נַפְשׁ֑וֹ מֵחֲר֖וֹן אַף־ יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁶ et ne forte mollescat cor vestrum,
et timeatis auditum qui audietur in terra :
et veniet in anno auditio,
et post hunc annum auditio,
et iniquitas in terra,
et dominator super dominatorem.

WLC ⁴⁶ וּפֶן־ יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־ מֹשֵֽׁל׃

VULC ⁴⁷ Propterea ecce dies veniunt,
et visitabo super sculptilia Babylonis,
et omnis terra ejus confundetur,
et universi interfecti ejus cadent in medio ejus.

WLC ⁴⁷ לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָקַדְתִּי֙ עַל־ פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־ אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכָל־ חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃

VULC ⁴⁸ Et laudabunt super Babylonem cæli et terra,
et omnia quæ in eis sunt :
quia ab aquilone venient ei prædones, ait Dominus.

WLC ⁴⁸ וְרִנְּנ֤וּ עַל־ בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבוֹא־ לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁴⁹ Et quomodo fecit Babylon,
ut caderent occisi in Israël,
sic de Babylone
cadent occisi in universa terra.

WLC ⁴⁹ גַּם־ בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־ לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְלֵ֥י כָל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁵⁰ Qui fugistis gladium, venite,
nolite stare :
recordamini procul Domini,
et Jerusalem ascendat super cor vestrum.

WLC ⁵⁰ פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־ תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵֽרָחוֹק֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תַּעֲלֶ֥ה עַל־ לְבַבְכֶֽם׃

VULC ⁵¹ Confusi sumus, quoniam audivimus opprobrium :
operuit ignominia facies nostras,
quia venerunt alieni super sanctificationem domus Domini.

WLC ⁵¹ בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־ שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־ מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

VULC ⁵² Propterea ecce dies veniunt, ait Dominus,
et visitabo super sculptilia ejus,
et in omni terra ejus mugiet vulneratus.

WLC ⁵² לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־ יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־ פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכָל־ אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃

VULC ⁵³ Si ascenderit Babylon in cælum,
et firmaverit in excelso robur suum,
a me venient vastatores ejus, ait Dominus.

WLC ⁵³ כִּֽי־ תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ⁵⁴ Vox clamoris de Babylone,
et contritio magna de terra Chaldæorum :

WLC ⁵⁴ ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃

VULC ⁵⁵ quoniam vastavit Dominus Babylonem,
et perdidit ex ea vocem magnam :
et sonabunt fluctus eorum quasi aquæ multæ ;
dedit sonitum vox eorum :

WLC ⁵⁵ כִּֽי־ שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־ בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃

VULC ⁵⁶ quia venit super eam, id est super Babylonem, prædo,
et apprehensi sunt fortes ejus,
et emarcuit arcus eorum,
quia fortis ultor Dominus reddens retribuet.

WLC ⁵⁶ כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־ בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

VULC ⁵⁷ Et inebriabo principes ejus, et sapientes ejus,
et duces ejus, et magistratus ejus, et fortes ejus :
et dormient somnum sempiternum,
et non expergiscentur, ait Rex
(Dominus exercituum nomen ejus).

WLC ⁵⁷ וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־ עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־ הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

VULC ⁵⁸ Hæc dicit Dominus exercituum :
Murus Babylonis ille latissimus suffossione suffodietur,
et portæ ejus excelsæ igni comburentur,
et labores populorum ad nihilum,
et gentium in ignem erunt, et disperibunt.]

WLC ⁵⁸ כֹּֽה־ אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מוֹת בָּבֶ֤ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־ רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־ אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃

VULC ⁵⁹ Verbum quod præcepit Jeremias propheta Saraiæ filio Neriæ filii Maasiæ, cum pergeret cum Sedecia rege in Babylonem, in anno quarto regni ejus : Saraias autem erat princeps prophetiæ.

WLC ⁵⁹ הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־ צִוָּ֣ה ׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־ שְׂרָיָ֣ה בֶן־ נֵרִיָּה֮ בֶּן־ מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־ צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמָלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃

VULC ⁶⁰ Et scripsit Jeremias omne malum quod venturum erat super Babylonem, in libro uno : omnia verba hæc quæ scripta sunt contra Babylonem.

WLC ⁶⁰ וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כָּל־ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־ תָּב֥וֹא אֶל־ בָּבֶ֖ל אֶל־ סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־ בָּבֶֽל׃

VULC ⁶¹ Et dixit Jeremias ad Saraiam : Cum veneris in Babylonem, et videris, et legeris omnia verba hæc,

WLC ⁶¹ וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־ שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

VULC ⁶² dices : Domine, tu locutus es contra locum istum, ut disperderes eum, ne sit qui in eo habitet, ab homine usque ad pecus, et ut sit perpetua solitudo.

WLC ⁶² וְאָמַרְתָּ֗ יְהוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־ הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֤י הֱיֽוֹת־ בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־ בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־ שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶֽה׃

VULC ⁶³ Cumque compleveris legere librum istum, ligabis ad eum lapidem, et projicies illum in medium Euphraten,

WLC ⁶³ וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־ תּ֥וֹךְ פְּרָֽת׃

VULC ⁶⁴ et dices : Sic submergetur Babylon, et non consurget a facie afflictionis quam ego adduco super eam, et dissolvetur. Hucusque verba Jeremiæ.

WLC ⁶⁴ וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־ תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־ הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃