VULC ¹ Vir erat in terra Hus, nomine Job : et erat vir ille simplex, et rectus, ac timens Deum, et recedens a malo.

WLC ¹ אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃

VULC ² Natique sunt ei septem filii, et tres filiæ.

WLC ² וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת׃

VULC ³ Et fuit possessio ejus septem millia ovium, et tria millia camelorum, quingenta quoque juga boum, et quingentæ asinæ, ac familia multa nimis : eratque vir ille magnus inter omnes orientales.

WLC ³ וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־ צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד־ בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל־ בְּנֵי־ קֶֽדֶם׃

VULC ⁴ Et ibant filii ejus, et faciebant convivium per domos, unusquisque in die suo. Et mittentes vocabant tres sorores suas, ut comederent et biberent cum eis.

WLC ⁴ וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם׃

VULC ⁵ Cumque in orbem transissent dies convivii, mittebat ad eos Job, et sanctificabat illos : consurgensque diluculo, offerebat holocausta pro singulis. Dicebat enim : Ne forte peccaverint filii mei, et benedixerint Deo in cordibus suis. Sic faciebat Job cunctis diebus.

WLC ⁵ וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל־ הַיָּמִֽים׃

VULC ⁶ Quadam autem die, cum venissent filii Dei ut assisterent coram Domino, affuit inter eos etiam Satan.

WLC ⁶ וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־ יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־ הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃

VULC ⁷ Cui dixit Dominus : Unde venis ? Qui respondens, ait : Circuivi terram, et perambulavi eam.

WLC ⁷ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־ הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־ יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃

VULC ⁸ Dixitque Dominus ad eum : Numquid considerasti servum meum Job, quod non sit ei similis in terra, homo simplex et rectus, ac timens Deum, et recedens a malo ?

WLC ⁸ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־ עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃

VULC ⁹ Cui respondens Satan, ait : Numquid Job frustra timet Deum ?

WLC ⁹ וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃

VULC ¹⁰ nonne tu vallasti eum, ac domum ejus, universamque substantiam per circuitum ; operibus manuum ejus benedixisti, et possessio ejus crevit in terra ?

WLC ¹⁰ הֲלֹֽא־ שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־ בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־ אֲשֶׁר־ ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃

VULC ¹¹ sed extende paululum manum tuam et tange cuncta quæ possidet, nisi in faciem benedixerit tibi.

WLC ¹¹ וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־ נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל־ אֲשֶׁר־ ל֑וֹ אִם־ לֹ֥א עַל־ פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ׃

VULC ¹² Dixit ergo Dominus ad Satan : Ecce universa quæ habet in manu tua sunt : tantum in eum ne extendas manum tuam. Egressusque est Satan a facie Domini.

WLC ¹² וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כָל־ אֲשֶׁר־ לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־ תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Cum autem quadam die filii et filiæ ejus comederent et biberent vinum in domo fratris sui primogeniti,

WLC ¹³ וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃

VULC ¹⁴ nuntius venit ad Job, qui diceret : Boves arabant, et asinæ pascebantur juxta eos :

WLC ¹⁴ וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־ אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־ יְדֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁵ et irruerunt Sabæi, tuleruntque omnia, et pueros percusserunt gladio : et evasi ego solus, ut nuntiarem tibi.

WLC ¹⁵ וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־ הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־ חָ֑רֶב וָֽאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־ אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃

VULC ¹⁶ Cumque adhuc ille loqueretur, venit alter, et dixit : Ignis Dei cecidit e cælo, et tactas oves puerosque consumpsit : et effugi ego solus, ut nuntiarem tibi.

WLC ¹⁶ ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־ אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃

VULC ¹⁷ Sed et illo adhuc loquente, venit alius, et dixit : Chaldæi fecerunt tres turmas, et invaserunt camelos, et tulerunt eos, necnon et pueros percusserunt gladio : et ego fugi solus, ut nuntiarem tibi.

WLC ¹⁷ ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל־ הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־ הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־ חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־ אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃

VULC ¹⁸ Adhuc loquebatur ille, et ecce alius intravit, et dixit : Filiis tuis et filiabus vescentibus et bibentibus vinum in domo fratris sui primogeniti,

WLC ¹⁸ עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃

VULC ¹⁹ repente ventus vehemens irruit a regione deserti, et concussit quatuor angulos domus : quæ corruens oppressit liberos tuos, et mortui sunt : et effugi ego solus, ut nuntiarem tibi.

WLC ¹⁹ וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה ׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־ הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־ אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃

VULC ²⁰ Tunc surrexit Job, et scidit vestimenta sua : et tonso capite corruens in terram, adoravit,

WLC ²⁰ וַיָּ֤קָם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־ מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גָז אֶת־ רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃

VULC ²¹ et dixit : Nudus egressus sum de utero matris meæ, et nudus revertar illuc. Dominus dedit, Dominus abstulit ; sicut Domino placuit, ita factum est. Sit nomen Domini benedictum.

WLC ²¹ וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ׃

VULC ²² In omnibus his non peccavit Job labiis suis, neque stultum quid contra Deum locutus est.

WLC ²² בְּכָל־ זֹ֖את לֹא־ חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־ נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃