VULC ¹ [Tædet animam meam vitæ meæ ;
dimittam adversum me eloquium meum :
loquar in amaritudine animæ meæ.

WLC ¹ נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י אֲ֝דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃

VULC ² Dicam Deo : Noli me condemnare ;
indica mihi cur me ita judices.

WLC ² אֹמַ֣ר אֶל־ אֱ֭לוֹהַּ אַל־ תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־ תְּרִיבֵֽנִי׃

VULC ³ Numquid bonum tibi videtur, si calumnieris me,
et opprimas me opus manuum tuarum,
et consilium impiorum adjuves ?

WLC ³ הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־ תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־ תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־ עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃

VULC ⁴ Numquid oculi carnei tibi sunt ?
aut sicut videt homo, et tu videbis ?

WLC ⁴ הַעֵינֵ֣י בָשָׂ֣ר לָ֑ךְ אִם־ כִּרְא֖וֹת אֱנ֣וֹשׁ תִּרְאֶֽה׃

VULC ⁵ Numquid sicut dies hominis dies tui,
et anni tui sicut humana sunt tempora,

WLC ⁵ הֲכִימֵ֣י אֱנ֣וֹשׁ יָמֶ֑יךָ אִם־ שְׁ֝נוֹתֶ֗יךָ כִּ֣ימֵי גָֽבֶר׃

VULC ⁶ ut quæras iniquitatem meam,
et peccatum meum scruteris,

WLC ⁶ כִּֽי־ תְבַקֵּ֥שׁ לַעֲוֺנִ֑י וּ֭לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ׃

VULC ⁷ et scias quia nihil impium fecerim,
cum sit nemo qui de manu tua possit eruere ?

WLC ⁷ עַֽל־ דַּ֭עְתְּךָ כִּי־ לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל׃

VULC ⁸ Manus tuæ fecerunt me,
et plasmaverunt me totum in circuitu :
et sic repente præcipitas me ?

WLC ⁸ יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃

VULC ⁹ Memento, quæso, quod sicut lutum feceris me,
et in pulverem reduces me.

WLC ⁹ זְכָר־ נָ֭א כִּי־ כַחֹ֣מֶר עֲשִׂיתָ֑נִי וְֽאֶל־ עָפָ֥ר תְּשִׁיבֵֽנִי׃

VULC ¹⁰ Nonne sicut lac mulsisti me,
et sicut caseum me coagulasti ?

WLC ¹⁰ הֲלֹ֣א כֶ֭חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֝כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי׃

VULC ¹¹ Pelle et carnibus vestisti me ;
ossibus et nervis compegisti me.

WLC ¹¹ ע֣וֹר וּ֭בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּֽבַעֲצָמ֥וֹת וְ֝גִידִ֗ים תְּסֹכְכֵֽנִי׃

VULC ¹² Vitam et misericordiam tribuisti mihi,
et visitatio tua custodivit spiritum meum.

WLC ¹² חַיִּ֣ים וָ֭חֶסֶד עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י וּ֝פְקֻדָּתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי׃

VULC ¹³ Licet hæc celes in corde tuo,
tamen scio quia universorum memineris.

WLC ¹³ וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־ זֹ֥את עִמָּֽךְ׃

VULC ¹⁴ Si peccavi, et ad horam pepercisti mihi,
cur ab iniquitate mea mundum me esse non pateris ?

WLC ¹⁴ אִם־ חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּ֝מֵעֲוֺנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי׃

VULC ¹⁵ Et si impius fuero, væ mihi est ;
et si justus, non levabo caput,
saturatus afflictione et miseria.

WLC ¹⁵ אִם־ רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֭צָדַקְתִּי לֹא־ אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי׃

VULC ¹⁶ Et propter superbiam quasi leænam capies me,
reversusque mirabiliter me crucias.

WLC ¹⁶ וְ֭יִגְאֶה כַּשַּׁ֣חַל תְּצוּדֵ֑נִי וְ֝תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־ בִֽי׃

VULC ¹⁷ Instauras testes tuos contra me,
et multiplicas iram tuam adversum me,
et pœnæ militant in me.

WLC ¹⁷ תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ ׀ נֶגְדִּ֗י וְתֶ֣רֶב כַּֽ֭עַשְׂךָ עִמָּדִ֑י חֲלִיפ֖וֹת וְצָבָ֣א עִמִּֽי׃

VULC ¹⁸ Quare de vulva eduxisti me ?
qui utinam consumptus essem, ne oculus me videret.

WLC ¹⁸ וְלָ֣מָּה מֵ֭רֶחֶם הֹצֵאתָ֑נִי אֶ֝גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹא־ תִרְאֵֽנִי׃

VULC ¹⁹ Fuissem quasi non essem,
de utero translatus ad tumulum.

WLC ¹⁹ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־ הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל׃

VULC ²⁰ Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi ?
dimitte ergo me, ut plangam paululum dolorem meum,

WLC ²⁰ הֲלֹא־ מְעַ֣ט יָמַ֣י מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט׃

VULC ²¹ antequam vadam, et non revertar,
ad terram tenebrosam, et opertam mortis caligine :

WLC ²¹ בְּטֶ֣רֶם אֵ֭לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב אֶל־ אֶ֖רֶץ חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת׃

VULC ²² terram miseriæ et tenebrarum,
ubi umbra mortis et nullus ordo,
sed sempiternus horror inhabitat.]

WLC ²² אֶ֤רֶץ עֵיפָ֨תָה ׀ כְּמ֥וֹ אֹ֗פֶל צַ֭לְמָוֶת וְלֹ֥א סְדָרִ֗ים וַתֹּ֥פַע כְּמוֹ־ אֹֽפֶל׃