VULC ¹ Respondens autem Sophar Naamathites, dixit :

WLC ¹ וַ֭יַּעַן צֹפַ֥ר הַֽנַּעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Numquid qui multa loquitur, non et audiet ?
aut vir verbosus justificabitur ?

WLC ² הֲרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֵעָנֶ֑ה וְאִם־ אִ֖ישׁ שְׂפָתַ֣יִם יִצְדָּֽק׃

VULC ³ Tibi soli tacebunt homines ?
et cum ceteros irriseris, a nullo confutaberis ?

WLC ³ בַּ֭דֶּיךָ מְתִ֣ים יַחֲרִ֑ישׁו וַ֝תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם׃

VULC ⁴ Dixisti enim : Purus est sermo meus,
et mundus sum in conspectu tuo.

WLC ⁴ וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃

VULC ⁵ Atque utinam Deus loqueretur tecum,
et aperiret labia sua tibi,

WLC ⁵ וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־ יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ׃

VULC ⁶ ut ostenderet tibi secreta sapientiæ,
et quod multiplex esset lex ejus :
et intelligeres quod multo minora exigaris ab eo
quam meretur iniquitas tua !

WLC ⁶ וְיַגֶּד־ לְךָ֨ ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֮ כִּֽי־ כִפְלַ֪יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־ יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃

VULC ⁷ Forsitan vestigia Dei comprehendes,
et usque ad perfectum Omnipotentem reperies ?

WLC ⁷ הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַ תִּמְצָ֑א אִ֤ם עַד־ תַּכְלִ֖ית שַׁדַּ֣י תִּמְצָֽא׃

VULC ⁸ Excelsior cælo est, et quid facies ?
profundior inferno, et unde cognosces ?

WLC ⁸ גָּבְהֵ֣י שָׁ֭מַיִם מַה־ תִּפְעָ֑ל עֲמֻקָּ֥ה מִ֝שְּׁא֗וֹל מַה־ תֵּדָֽע׃

VULC ⁹ Longior terra mensura ejus,
et latior mari.

WLC ⁹ אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־ יָֽם׃

VULC ¹⁰ Si subverterit omnia, vel in unum coarctaverit,
quis contradicet ei ?

WLC ¹⁰ אִם־ יַחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר וְ֝יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ׃

VULC ¹¹ Ipse enim novit hominum vanitatem ;
et videns iniquitatem, nonne considerat ?

WLC ¹¹ כִּי־ ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־ שָׁ֑וְא וַיַּרְא־ אָ֝֗וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃

VULC ¹² Vir vanus in superbiam erigitur,
et tamquam pullum onagri se liberum natum putat.

WLC ¹² וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃

VULC ¹³ Tu autem firmasti cor tuum,
et expandisti ad eum manus tuas.

WLC ¹³ אִם־ אַ֭תָּ֗ה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽךָ׃

VULC ¹⁴ Si iniquitatem quæ est in manu tua abstuleris a te,
et non manserit in tabernaculo tuo injustitia,

WLC ¹⁴ אִם־ אָ֣וֶן בְּ֭יָדְךָ הַרְחִיקֵ֑הוּ וְאַל־ תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ עַוְלָֽה׃

VULC ¹⁵ tunc levare poteris faciem tuam absque macula ;
et eris stabilis, et non timebis.

WLC ¹⁵ כִּי־ אָ֤ז ׀ תִּשָּׂ֣א פָנֶ֣יךָ מִמּ֑וּם וְהָיִ֥יתָ מֻ֝צָ֗ק וְלֹ֣א תִירָֽא׃

VULC ¹⁶ Miseriæ quoque oblivisceris,
et quasi aquarum quæ præterierunt recordaberis.

WLC ¹⁶ כִּי־ אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח כְּמַ֖יִם עָבְר֣וּ תִזְכֹּֽר׃

VULC ¹⁷ Et quasi meridianus fulgor consurget tibi ad vesperam ;
et cum te consumptum putaveris, orieris ut lucifer.

WLC ¹⁷ וּֽ֭מִצָּהֳרַיִם יָק֣וּם חָ֑לֶד תָּ֝עֻ֗פָה כַּבֹּ֥קֶר תִּהְיֶֽה׃

VULC ¹⁸ Et habebis fiduciam, proposita tibi spe :
et defossus securus dormies.

WLC ¹⁸ וּֽ֭בָטַחְתָּ כִּי־ יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְ֝חָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב׃

VULC ¹⁹ Requiesces, et non erit qui te exterreat ;
et deprecabuntur faciem tuam plurimi.

WLC ¹⁹ וְֽ֭רָבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים׃

VULC ²⁰ Oculi autem impiorum deficient,
et effugium peribit ab eis :
et spes illorum abominatio animæ.]

WLC ²⁰ וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּח־ נָֽפֶשׁ׃