VULC ¹ Respondens autem Job, dixit :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Ergo vos estis soli homines,
et vobiscum morietur sapientia ?

WLC ² אָ֭מְנָם כִּ֣י אַתֶּם־ עָ֑ם וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חָכְמָֽה׃

VULC ³ Et mihi est cor sicut et vobis, nec inferior vestri sum ;
quis enim hæc quæ nostis ignorat ?

WLC ³ גַּם־ לִ֤י לֵבָ֨ב ׀ כְּֽמוֹכֶ֗ם לֹא־ נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם וְאֶת־ מִי־ אֵ֥ין כְּמוֹ־ אֵֽלֶּה׃

VULC ⁴ Qui deridetur ab amico suo, sicut ego,
invocabit Deum, et exaudiet eum :
deridetur enim justi simplicitas.

WLC ⁴ שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ ׀ אֶֽהְיֶ֗ה קֹרֵ֣א לֶ֭אֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ שְׂ֝ח֗וֹק צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃

VULC ⁵ Lampas contempta apud cogitationes divitum
parata ad tempus statutum.

WLC ⁵ לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃

VULC ⁶ Abundant tabernacula prædonum,
et audacter provocant Deum,
cum ipse dederit omnia in manus eorum.

WLC ⁶ יִשְׁלָ֤יוּ אֹֽהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃

VULC ⁷ Nimirum interroga jumenta, et docebunt te ;
et volatilia cæli, et indicabunt tibi.

WLC ⁷ וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־ נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־ לָֽךְ׃

VULC ⁸ Loquere terræ, et respondebit tibi,
et narrabunt pisces maris.

WLC ⁸ א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃

VULC ⁹ Quis ignorat quod omnia hæc manus Domini fecerit ?

WLC ⁹ מִ֭י לֹא־ יָדַ֣ע בְּכָל־ אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־ יְ֝הוָה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃

VULC ¹⁰ In cujus manu anima omnis viventis,
et spiritus universæ carnis hominis.

WLC ¹⁰ אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כָּל־ חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כָּל־ בְּשַׂר־ אִֽישׁ׃

VULC ¹¹ Nonne auris verba dijudicat ?
et fauces comedentis, saporem ?

WLC ¹¹ הֲלֹא־ אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־ לֽוֹ׃

VULC ¹² In antiquis est sapientia,
et in multo tempore prudentia.

WLC ¹² בִּֽישִׁישִׁ֥ים חָכְמָ֑ה וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃

VULC ¹³ Apud ipsum est sapientia et fortitudo ;
ipse habet consilium et intelligentiam.

WLC ¹³ עִ֭מּוֹ חָכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה ל֝֗וֹ עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃

VULC ¹⁴ Si destruxerit, nemo est qui ædificet ;
si incluserit hominem, nullus est qui aperiat.

WLC ¹⁴ הֵ֣ן יַ֭הֲרוֹס וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה יִסְגֹּ֥ר עַל־ אִ֝֗ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃

VULC ¹⁵ Si continuerit aquas, omnia siccabuntur ;
et si emiserit eas, subvertent terram.

WLC ¹⁵ הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ וִֽ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ אָֽרֶץ׃

VULC ¹⁶ Apud ipsum est fortitudo et sapientia ;
ipse novit et decipientem, et eum qui decipitur.

WLC ¹⁶ עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתֽוּשִׁיָּ֑ה ל֝֗וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃

VULC ¹⁷ Adducit consiliarios in stultum finem,
et judices in stuporem.

WLC ¹⁷ מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃

VULC ¹⁸ Balteum regum dissolvit,
et præcingit fune renes eorum.

WLC ¹⁸ מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁹ Ducit sacerdotes inglorios,
et optimates supplantat :

WLC ¹⁹ מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְאֵֽתָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃

VULC ²⁰ commutans labium veracium,
et doctrinam senum auferens.

WLC ²⁰ מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃

VULC ²¹ Effundit despectionem super principes,
eos qui oppressi fuerant relevans.

WLC ²¹ שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־ נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃

VULC ²² Qui revelat profunda de tenebris,
et producit in lucem umbram mortis.

WLC ²² מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־ חֹ֑שֶׁךְ וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃

VULC ²³ Qui multiplicat gentes, et perdit eas,
et subversas in integrum restituit.

WLC ²³ מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃

VULC ²⁴ Qui immutat cor principum populi terræ,
et decipit eos ut frustra incedant per invium :

WLC ²⁴ מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־ הָאָ֑רֶץ וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־ דָֽרֶךְ׃

VULC ²⁵ palpabunt quasi in tenebris, et non in luce,
et errare eos faciet quasi ebrios.]

WLC ²⁵ יְמַֽשְׁשׁוּ־ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־ א֑וֹר וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃