Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Job 16

Jb 16 (Vulgate)

1 Respondens autem Job, dixit :
2 [Audivi frequenter talia : consolatores onerosi omnes vos estis.
3 Numquid habebunt finem verba ventosa ? aut aliquid tibi molestum est, si loquaris ?
4 Poteram et ego similia vestri loqui, atque utinam esset anima vestra pro anima mea :
5 consolarer et ego vos sermonibus, et moverem caput meum super vos ;
6 roborarem vos ore meo, et moverem labia mea, quasi parcens vobis.
7 Sed quid agam ? Si locutus fuero, non quiescet dolor meus, et si tacuero, non recedet a me.
8 Nunc autem oppressit me dolor meus, et in nihilum redacti sunt omnes artus mei.
9 Rugæ meæ testimonium dicunt contra me, et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam, contradicens mihi.
10 Collegit furorem suum in me, et comminans mihi, infremuit contra me dentibus suis : hostis meus terribilibus oculis me intuitus est.
11 Aperuerunt super me ora sua, et exprobrantes percusserunt maxillam meam : satiati sunt pœnis meis.
12 Conclusit me Deus apud iniquum, et manibus impiorum me tradidit.
13 Ego ille quondam opulentus, repente contritus sum : tenuit cervicem meam, confregit me, et posuit me sibi quasi in signum.
14 Circumdedit me lanceis suis ; convulneravit lumbos meos : non pepercit, et effudit in terra viscera mea.
15 Concidit me vulnere super vulnus : irruit in me quasi gigas.
16 Saccum consui super cutem meam, et operui cinere carnem meam.
17 Facies mea intumuit a fletu, et palpebræ meæ caligaverunt.
18 Hæc passus sum absque iniquitate manus meæ, cum haberem mundas ad Deum preces.
19 Terra, ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus :
20 ecce enim in cælo testis meus, et conscius meus in excelsis.
21 Verbosi amici mei : ad Deum stillat oculus meus :
22 atque utinam sic judicaretur vir cum Deo, quomodo judicatur filius hominis cum collega suo.
23 Ecce enim breves anni transeunt, et semitam per quam non revertar ambulo.]

Jb 16 (Codex W. Leningrad)

1 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
2 שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃
3 הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־ יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה׃
4 גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־ יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃
5 אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־ פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃
6 אִֽם־ אֲ֭דַבְּרָה לֹא־ יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־ מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃
7 אַךְ־ עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־ עֲדָתִֽי׃
8 וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃
9 אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י ׀ יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃
10 פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י ׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃
11 יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־ יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃
12 שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃
13 יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי׃
14 יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־ פְּנֵי־ פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃
15 שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃
16 פָּנַ֣י מִנִּי־ בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃
17 עַ֭ל לֹא־ חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃
18 אֶ֭רֶץ אַל־ תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־ יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃
19 גַּם־ עַ֭תָּה הִנֵּה־ בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים׃
20 מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־ אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃
21 וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־ אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־ אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃
22 כִּֽי־ שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־ אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées