VULC ¹ [Spiritus meus attenuabitur ;
dies mei breviabuntur :
et solum mihi superest sepulchrum.

WLC ¹ רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃

VULC ² Non peccavi,
et in amaritudinibus moratur oculus meus.

WLC ² אִם־ לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃

VULC ³ Libera me, Domine, et pone me juxta te,
et cujusvis manus pugnet contra me.

WLC ³ שִֽׂימָה־ נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃

VULC ⁴ Cor eorum longe fecisti a disciplina :
propterea non exaltabuntur.

WLC ⁴ כִּֽי־ לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־ כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃

VULC ⁵ Prædam pollicetur sociis,
et oculi filiorum ejus deficient.

WLC ⁵ לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃

VULC ⁶ Posuit me quasi in proverbium vulgi,
et exemplum sum coram eis.

WLC ⁶ וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃

VULC ⁷ Caligavit ab indignatione oculus meus,
et membra mea quasi in nihilum redacta sunt.

WLC ⁷ וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃

VULC ⁸ Stupebunt justi super hoc,
et innocens contra hypocritam suscitabitur.

WLC ⁸ יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־ זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־ חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃

VULC ⁹ Et tenebit justus viam suam,
et mundis manibus addet fortitudinem.

WLC ⁹ וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־ יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃

VULC ¹⁰ Igitur omnes vos convertimini, et venite,
et non inveniam in vobis ullum sapientem.

WLC ¹⁰ וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־ אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃

VULC ¹¹ Dies mei transierunt ;
cogitationes meæ dissipatæ sunt,
torquentes cor meum.

WLC ¹¹ יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃

VULC ¹² Noctem verterunt in diem,
et rursum post tenebras spero lucem.

WLC ¹² לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־ חֹֽשֶׁךְ׃

VULC ¹³ Si sustinuero, infernus domus mea est,
et in tenebris stravi lectulum meum.

WLC ¹³ אִם־ אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃

VULC ¹⁴ Putredini dixi : Pater meus es ;
Mater mea, et soror mea, vermibus.

WLC ¹⁴ לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃

VULC ¹⁵ Ubi est ergo nunc præstolatio mea ?
et patientiam meam quis considerat ?

WLC ¹⁵ וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃

VULC ¹⁶ In profundissimum infernum descendent omnia mea :
putasne saltem ibi erit requies mihi ?]

WLC ¹⁶ בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־ יַ֖חַד עַל־ עָפָ֣ר נָֽחַת׃