VULC ¹ Respondens autem Job, dixit :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Audite, quæso, sermones meos,
et agite pœnitentiam.

WLC ² שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וּתְהִי־ זֹ֝֗את תַּנְח֥וּמֹֽתֵיכֶֽם׃

VULC ³ Sustinete me, et ego loquar :
et post mea, si videbitur, verba, ridete.

WLC ³ שָׂ֭אוּנִי וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְאַחַ֖ר דַּבְּרִ֣י תַלְעִֽיג׃

VULC ⁴ Numquid contra hominem disputatio mea est,
ut merito non debeam contristari ?

WLC ⁴ הֶ֭אָנֹכִי לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י וְאִם־ מַ֝דּ֗וּעַ לֹא־ תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃

VULC ⁵ Attendite me et obstupescite,
et superponite digitum ori vestro.

WLC ⁵ פְּנוּ־ אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־ פֶּֽה׃

VULC ⁶ Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco,
et concutit carnem meam tremor.

WLC ⁶ וְאִם־ זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃

VULC ⁷ Quare ergo impii vivunt,
sublevati sunt, confortatique divitiis ?

WLC ⁷ מַדּ֣וּעַ רְשָׁעִ֣ים יִחְי֑וּ עָ֝תְק֗וּ גַּם־ גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃

VULC ⁸ Semen eorum permanet coram eis :
propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum.

WLC ⁸ זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

VULC ⁹ Domus eorum securæ sunt et pacatæ,
et non est virga Dei super illos.

WLC ⁹ בָּתֵּיהֶ֣ם שָׁל֣וֹם מִפָּ֑חַד וְלֹ֤א שֵׁ֖בֶט אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁰ Bos eorum concepit, et non abortivit :
vacca peperit, et non est privata fœtu suo.

WLC ¹⁰ שׁוֹר֣וֹ עִ֭בַּר וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃

VULC ¹¹ Egrediuntur quasi greges parvuli eorum,
et infantes eorum exsultant lusibus.

WLC ¹¹ יְשַׁלְּח֣וּ כַ֭צֹּאן עֲוִילֵיהֶ֑ם וְ֝יַלְדֵיהֶ֗ם יְרַקֵּדֽוּן׃

VULC ¹² Tenent tympanum et citharam,
et gaudent ad sonitum organi.

WLC ¹² יִ֭שְׂאוּ כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃

VULC ¹³ Ducunt in bonis dies suos,
et in puncto ad inferna descendunt.

WLC ¹³ בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃

VULC ¹⁴ Qui dixerunt Deo : Recede a nobis,
et scientiam viarum tuarum nolumus.

WLC ¹⁴ וַיֹּאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃

VULC ¹⁵ Quis est Omnipotens, ut serviamus ei ?
et quid nobis prodest si oraverimus illum ?

WLC ¹⁵ מַה־ שַׁדַּ֥י כִּֽי־ נַֽעַבְדֶ֑נּוּ וּמַה־ נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־ בּֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua,
consilium impiorum longe sit a me.

WLC ¹⁶ הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃

VULC ¹⁷ Quoties lucerna impiorum extinguetur,
et superveniet eis inundatio,
et dolores dividet furoris sui ?

WLC ¹⁷ כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־ רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימוֹ אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפּֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Erunt sicut paleæ ante faciem venti,
et sicut favilla quam turbo dispergit.

WLC ¹⁸ יִהְי֗וּ כְּתֶ֥בֶן לִפְנֵי־ ר֑וּחַ וּ֝כְמֹ֗ץ גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃

VULC ¹⁹ Deus servabit filiis illius dolorem patris,
et cum reddiderit, tunc sciet.

WLC ¹⁹ אֱל֗וֹהַּ יִצְפֹּן־ לְבָנָ֥יו אוֹנ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם אֵלָ֣יו וְיֵדָֽע׃

VULC ²⁰ Videbunt oculi ejus interfectionem suam,
et de furore Omnipotentis bibet.

WLC ²⁰ יִרְא֣וּ כִּיד֑וֹ וּמֵחֲמַ֖ת שַׁדַּ֣י יִשְׁתֶּֽה׃

VULC ²¹ Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se,
et si numerus mensium ejus dimidietur ?

WLC ²¹ כִּ֤י מַה־ חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃

VULC ²² Numquid Deus docebit quispiam scientiam,
qui excelsos judicat ?

WLC ²² הַלְאֵ֥ל יְלַמֶּד־ דָּ֑עַת וְ֝ה֗וּא רָמִ֥ים יִשְׁפּֽוֹט׃

VULC ²³ Iste moritur robustus et sanus,
dives et felix :

WLC ²³ זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃

VULC ²⁴ viscera ejus plena sunt adipe,
et medullis ossa illius irrigantur :

WLC ²⁴ עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃

VULC ²⁵ alius vero moritur in amaritudine animæ
absque ullis opibus :

WLC ²⁵ וְזֶ֗ה יָ֭מוּת בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה וְלֹֽא־ אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃

VULC ²⁶ et tamen simul in pulvere dormient,
et vermes operient eos.

WLC ²⁶ יַ֭חַד עַל־ עָפָ֣ר יִשְׁכָּ֑בוּ וְ֝רִמָּ֗ה תְּכַסֶּ֥ה עֲלֵיהֶֽם׃

VULC ²⁷ Certe novi cogitationes vestras,
et sententias contra me iniquas.

WLC ²⁷ הֵ֣ן יָ֭דַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶ֑ם וּ֝מְזִמּ֗וֹת עָלַ֥י תַּחְמֹֽסוּ׃

VULC ²⁸ Dicitis enim : Ubi est domus principis ?
et ubi tabernacula impiorum ?

WLC ²⁸ כִּ֤י תֹֽאמְר֗וּ אַיֵּ֥ה בֵית־ נָדִ֑יב וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל ׀ מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים׃

VULC ²⁹ Interrogate quemlibet de viatoribus,
et hæc eadem illum intelligere cognoscetis :

WLC ²⁹ הֲלֹ֣א שְׁ֭אֶלְתֶּם ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃

VULC ³⁰ quia in diem perditionis servatur malus,
et ad diem furoris ducetur.

WLC ³⁰ כִּ֤י לְי֣וֹם אֵ֭יד יֵחָ֣שֶׂךְ רָ֑ע לְי֖וֹם עֲבָר֣וֹת יוּבָֽלוּ׃

VULC ³¹ Quis arguet coram eo viam ejus ?
et quæ fecit, quis reddet illi ?

WLC ³¹ מִֽי־ יַגִּ֣יד עַל־ פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וְהֽוּא־ עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־ לֽוֹ׃

VULC ³² Ipse ad sepulchra ducetur,
et in congerie mortuorum vigilabit.

WLC ³² וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־ גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃

VULC ³³ Dulcis fuit glareis Cocyti,
et post se omnem hominem trahet,
et ante se innumerabiles.

WLC ³³ מָֽתְקוּ־ ל֗וֹ רִגְבֵ֫י נָ֥חַל וְ֭אַחֲרָיו כָּל־ אָדָ֣ם יִמְשׁ֑וֹךְ וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃

VULC ³⁴ Quomodo igitur consolamini me frustra,
cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati ?]

WLC ³⁴ וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשֽׁוּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־ מָֽעַל׃