VULC ¹³ Ipse enim solus est, et nemo avertere potest cogitationem ejus :
et anima ejus quodcumque voluit, hoc fecit.

WLC ¹³ וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃

VULC ¹⁴ Cum expleverit in me voluntatem suam,
et alia multa similia præsto sunt ei.

WLC ¹⁴ כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃

VULC ¹⁵ Et idcirco a facie ejus turbatus sum,
et considerans eum, timore sollicitor.

WLC ¹⁵ עַל־ כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁶ Deus mollivit cor meum,
et Omnipotens conturbavit me.

WLC ¹⁶ וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃

VULC ¹⁷ Non enim perii propter imminentes tenebras,
nec faciem meam operuit caligo.]

WLC ¹⁷ כִּֽי־ לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־ חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־ אֹֽפֶל׃