VULC ¹ [Pepigi fœdus cum oculis meis,
ut ne cogitarem quidem de virgine.

WLC ¹ בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־ בְּתוּלָֽה׃

VULC ² Quam enim partem haberet in me Deus desuper,
et hæreditatem Omnipotens de excelsis ?

WLC ² וּמֶ֤ה ׀ חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃

VULC ³ Numquid non perditio est iniquo,
et alienatio operantibus injustitiam ?

WLC ³ הֲלֹא־ אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

VULC ⁴ Nonne ipse considerat vias meas,
et cunctos gressus meos dinumerat ?

WLC ⁴ הֲלֹא־ ה֭וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכָל־ צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃

VULC ⁵ Si ambulavi in vanitate,
et festinavit in dolo pes meus,

WLC ⁵ אִם־ הָלַ֥כְתִּי עִם־ שָׁ֑וְא וַתַּ֖חַשׁ עַל־ מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי׃

VULC ⁶ appendat me in statera justa,
et sciat Deus simplicitatem meam.

WLC ⁶ יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹאזְנֵי־ צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃

VULC ⁷ Si declinavit gressus meus de via,
et si secutum est oculos meos cor meum,
et si manibus meis adhæsit macula,

WLC ⁷ אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ מִנִּ֪י הַ֫דָּ֥רֶךְ וְאַחַ֣ר עֵ֭ינַי הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י וּ֝בְכַפַּ֗י דָּ֣בַק מֻאֽוּם׃

VULC ⁸ seram, et alius comedat,
et progenies mea eradicetur.

WLC ⁸ אֶ֭זְרְעָה וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל וְֽצֶאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ׃

VULC ⁹ Si deceptum est cor meum super muliere,
et si ad ostium amici mei insidiatus sum,

WLC ⁹ אִם־ נִפְתָּ֣ה לִ֭בִּי עַל־ אִשָּׁ֑ה וְעַל־ פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃

VULC ¹⁰ scortum alterius sit uxor mea,
et super illam incurventur alii.

WLC ¹⁰ תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃

VULC ¹¹ Hoc enim nefas est,
et iniquitas maxima.

WLC ¹¹ כִּי־ זִמָּ֑ה עָוֺ֥ן פְּלִילִֽים׃

VULC ¹² Ignis est usque ad perditionem devorans,
et omnia eradicans genimina.

WLC ¹² כִּ֤י אֵ֣שׁ הִ֭יא עַד־ אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל וּֽבְכָל־ תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ׃

VULC ¹³ Si contempsi subire judicium cum servo meo et ancilla mea,
cum disceptarent adversum me :

WLC ¹³ אִם־ אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט עַ֭בְדִּי וַאֲמָתִ֑י בְּ֝רִבָ֗ם עִמָּדִֽי׃

VULC ¹⁴ quid enim faciam cum surrexerit ad judicandum Deus ?
et cum quæsierit, quid respondebo illi ?

WLC ¹⁴ וּמָ֣ה אֶֽ֭עֱשֶׂה כִּֽי־ יָק֣וּם אֵ֑ל וְכִֽי־ יִ֝פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃

VULC ¹⁵ Numquid non in utero fecit me, qui et illum operatus est,
et formavit me in vulva unus ?

WLC ¹⁵ הֲ‍ֽ֝לֹא־ בַ֭בֶּטֶן עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ וַ֝יְכֻנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד׃

VULC ¹⁶ Si negavi quod volebant pauperibus,
et oculos viduæ expectare feci ;

WLC ¹⁶ אִם־ אֶ֭מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃

VULC ¹⁷ si comedi buccellam meam solus,
et non comedit pupillus ex ea

WLC ¹⁷ וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹא־ אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃

VULC ¹⁸ (quia ab infantia mea crevit mecum miseratio,
et de utero matris meæ egressa est mecum) ;

WLC ¹⁸ כִּ֣י מִ֭נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃

VULC ¹⁹ si despexi pereuntem, eo quod non habuerit indumentum,
et absque operimento pauperem ;

WLC ¹⁹ אִם־ אֶרְאֶ֣ה א֭וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃

VULC ²⁰ si non benedixerunt mihi latera ejus,
et de velleribus ovium mearum calefactus est ;

WLC ²⁰ אִם־ לֹ֣א בֵרֲכ֣וּנִי וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂי יִתְחַמָּֽם׃

VULC ²¹ si levavi super pupillum manum meam,
etiam cum viderem me in porta superiorem :

WLC ²¹ אִם־ הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־ יָת֣וֹם יָדִ֑י כִּֽי־ אֶרְאֶ֥ה בַ֝שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי׃

VULC ²² humerus meus a junctura sua cadat,
et brachium meum cum suis ossibus confringatur.

WLC ²² כְּ֭תֵפִי מִשִּׁכְמָ֣ה תִפּ֑וֹל וְ֝אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥ה תִשָּׁבֵֽר׃

VULC ²³ Semper enim quasi tumentes super me fluctus timui Deum,
et pondus ejus ferre non potui.

WLC ²³ כִּ֤י פַ֣חַד אֵ֭לַי אֵ֣יד אֵ֑ל וּ֝מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃

VULC ²⁴ Si putavi aurum robur meum,
et obrizo dixi : Fiducia mea ;

WLC ²⁴ אִם־ שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃

VULC ²⁵ si lætatus sum super multis divitiis meis,
et quia plurima reperit manus mea ;

WLC ²⁵ אִם־ אֶ֭שְׂמַח כִּי־ רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־ כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃

VULC ²⁶ si vidi solem cum fulgeret,
et lunam incedentem clare,

WLC ²⁶ אִם־ אֶרְאֶ֣ה א֖וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃

VULC ²⁷ et lætatum est in abscondito cor meum,
et osculatus sum manum meam ore meo :

WLC ²⁷ וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃

VULC ²⁸ quæ est iniquitas maxima,
et negatio contra Deum altissimum.

WLC ²⁸ גַּם־ ה֭וּא עָוֺ֣ן פְּלִילִ֑י כִּֽי־ כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל׃

VULC ²⁹ Si gavisus sum ad ruinam ejus qui me oderat,
et exsultavi quod invenisset eum malum :

WLC ²⁹ אִם־ אֶ֭שְׂמַח בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י וְ֝הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּֽי־ מְצָ֥אוֹ רָֽע׃

VULC ³⁰ non enim dedi ad peccandum guttur meum,
ut expeterem maledicens animam ejus.

WLC ³⁰ וְלֹא־ נָתַ֣תִּי לַחֲטֹ֣א חִכִּ֑י לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ³¹ Si non dixerunt viri tabernaculi mei :
Quis det de carnibus ejus, ut saturemur ?

WLC ³¹ אִם־ לֹ֣א אָ֭מְרוּ מְתֵ֣י אָהֳלִ֑י מִֽי־ יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃

VULC ³² foris non mansit peregrinus :
ostium meum viatori patuit.

WLC ³² בַּ֭חוּץ לֹא־ יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃

VULC ³³ Si abscondi quasi homo peccatum meum,
et celavi in sinu meo iniquitatem meam ;

WLC ³³ אִם־ כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺֽנִי׃

VULC ³⁴ si expavi ad multitudinem nimiam,
et despectio propinquorum terruit me :
et non magis tacui, nec egressus sum ostium.

WLC ³⁴ כִּ֤י אֶֽעֱר֨וֹץ ׀ הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה וּבוּז־ מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָ֝אֶדֹּ֗ם לֹא־ אֵ֥צֵא פָֽתַח׃

VULC ³⁵ Quis mihi tribuat auditorem,
ut desiderium meum audiat Omnipotens,
et librum scribat ipse qui judicat,

WLC ³⁵ מִ֤י יִתֶּן־ לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־ תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃

VULC ³⁶ ut in humero meo portem illum,
et circumdem illum quasi coronam mihi ?

WLC ³⁶ אִם־ לֹ֣א עַל־ שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶֽעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃

VULC ³⁷ Per singulos gradus meos pronuntiabo illum,
et quasi principi offeram eum.

WLC ³⁷ מִסְפַּ֣ר צְ֭עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־ נָ֝גִ֗יד אֲקָרֲבֶֽנּוּ׃

VULC ³⁸ Si adversum me terra mea clamat,
et cum ipsa sulci ejus deflent :

WLC ³⁸ אִם־ עָ֭לַי אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק וְ֝יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן׃

VULC ³⁹ si fructus ejus comedi absque pecunia,
et animam agricolarum ejus afflixi :

WLC ³⁹ אִם־ כֹּ֭חָהּ אָכַ֣לְתִּי בְלִי־ כָ֑סֶף וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי׃

VULC ⁴⁰ pro frumento oriatur mihi tribulus,
et pro hordeo spina.] Finita sunt verba Job.

WLC ⁴⁰ תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־ שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃