VULC ¹ [Audi igitur, Job, eloquia mea,
et omnes sermones meos ausculta.

WLC ¹ וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־ נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑י וְֽכָל־ דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃

VULC ² Ecce aperui os meum :
loquatur lingua mea in faucibus meis.

WLC ² הִנֵּה־ נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃

VULC ³ Simplici corde meo sermones mei,
et sententiam puram labia mea loquentur.

WLC ³ יֹֽשֶׁר־ לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃

VULC ⁴ Spiritus Dei fecit me,
et spiraculum Omnipotentis vivificavit me.

WLC ⁴ רֽוּחַ־ אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃

VULC ⁵ Si potes, responde mihi,
et adversus faciem meam consiste.

WLC ⁵ אִם־ תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃

VULC ⁶ Ecce, et me sicut et te fecit Deus,
et de eodem luto ego quoque formatus sum.

WLC ⁶ הֵן־ אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־ אָֽנִי׃

VULC ⁷ Verumtamen miraculum meum non te terreat,
et eloquentia mea non sit tibi gravis.

WLC ⁷ הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־ יִכְבָּֽד׃

VULC ⁸ Dixisti ergo in auribus meis,
et vocem verborum tuorum audivi :

WLC ⁸ אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃

VULC ⁹ Mundus sum ego, et absque delicto :
immaculatus, et non est iniquitas in me.

WLC ⁹ זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃

VULC ¹⁰ Quia querelas in me reperit,
ideo arbitratus est me inimicum sibi.

WLC ¹⁰ הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃

VULC ¹¹ Posuit in nervo pedes meos ;
custodivit omnes semitas meas.

WLC ¹¹ יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־ אָרְחֹתָֽי׃

VULC ¹² Hoc est ergo in quo non es justificatus :
respondebo tibi, quia major sit Deus homine.

WLC ¹² הֶן־ זֹ֣את לֹא־ צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־ יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃

VULC ¹³ Adversus eum contendis,
quod non ad omnia verba responderit tibi ?

WLC ¹³ מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־ דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־ יַעֲנֶֽה׃

VULC ¹⁴ Semel loquitur Deus,
et secundo idipsum non repetit.

WLC ¹⁴ כִּֽי־ בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־ אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃

VULC ¹⁵ Per somnium, in visione nocturna,
quando irruit sopor super homines,
et dormiunt in lectulo,

WLC ¹⁵ בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־ אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃

VULC ¹⁶ tunc aperit aures virorum,
et erudiens eos instruit disciplina,

WLC ¹⁶ אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃

VULC ¹⁷ ut avertat hominem ab his quæ facit,
et liberet eum de superbia,

WLC ¹⁷ לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃

VULC ¹⁸ eruens animam ejus a corruptione,
et vitam illius ut non transeat in gladium.

WLC ¹⁸ יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־ שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃

VULC ¹⁹ Increpat quoque per dolorem in lectulo,
et omnia ossa ejus marcescere facit.

WLC ¹⁹ וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־ מִשְׁכָּב֑וֹ עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃

VULC ²⁰ Abominabilis ei fit in vita sua panis,
et animæ illius cibus ante desiderabilis.

WLC ²⁰ וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃

VULC ²¹ Tabescet caro ejus,
et ossa, quæ tecta fuerant, nudabuntur.

WLC ²¹ יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי עַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃

VULC ²² Appropinquavit corruptioni anima ejus,
et vita illius mortiferis.

WLC ²² וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃

VULC ²³ Si fuerit pro eo angelus loquens,
unus de millibus, ut annuntiet hominis æquitatem,

WLC ²³ אִם־ יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־ אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֽוֹ׃

VULC ²⁴ miserebitur ejus, et dicet :
Libera eum, ut non descendat in corruptionem :
inveni in quo ei propitier.

WLC ²⁴ וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃

VULC ²⁵ Consumpta est caro ejus a suppliciis :
revertatur ad dies adolescentiæ suæ.

WLC ²⁵ רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃

VULC ²⁶ Deprecabitur Deum, et placabilis ei erit :
et videbit faciem ejus in jubilo,
et reddet homini justitiam suam.

WLC ²⁶ יֶעְתַּ֤ר אֶל־ אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃

VULC ²⁷ Respiciet homines, et dicet : Peccavi,
et vere deliqui, et ut eram dignus, non recepi.

WLC ²⁷ יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־ אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־ שָׁ֥וָה לִֽי׃

VULC ²⁸ Liberavit animam suam, ne pergeret in interitum,
sed vivens lucem videret.

WLC ²⁸ פָּדָ֣ה מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃

VULC ²⁹ Ecce hæc omnia operatur Deus
tribus vicibus per singulos,

WLC ²⁹ הֶן־ כָּל־ אֵ֭לֶּה יִפְעַל־ אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־ גָּֽבֶר׃

VULC ³⁰ ut revocet animas eorum a corruptione,
et illuminet luce viventium.

WLC ³⁰ לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־ שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַֽחַיִּים׃

VULC ³¹ Attende, Job, et audi me :
et tace, dum ego loquor.

WLC ³¹ הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־ לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃

VULC ³² Si autem habes quod loquaris, responde mihi :
loquere, volo enim te apparere justum.

WLC ³² אִם־ יֵשׁ־ מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־ חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃

VULC ³³ Quod si non habes, audi me :
tace, et docebo te sapientiam.]

WLC ³³ אִם־ אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־ לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃