VULC ¹ Pronuntians itaque Eliu, etiam hæc locutus est :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Audite, sapientes, verba mea :
et eruditi, auscultate me.

WLC ² שִׁמְע֣וּ חֲכָמִ֣ים מִלָּ֑י וְ֝יֹדְעִ֗ים הַאֲזִ֥ינוּ לִֽי׃

VULC ³ Auris enim verba probat,
et guttur escas gustu dijudicat.

WLC ³ כִּי־ אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל׃

VULC ⁴ Judicium eligamus nobis,
et inter nos videamus quid sit melius.

WLC ⁴ מִשְׁפָּ֥ט נִבְחֲרָה־ לָּ֑נוּ נֵדְעָ֖ה בֵינֵ֣ינוּ מַה־ טּֽוֹב׃

VULC ⁵ Quia dixit Job : Justus sum,
et Deus subvertit judicium meum.

WLC ⁵ כִּֽי־ אָ֭מַר אִיּ֣וֹב צָדַ֑קְתִּי וְ֝אֵ֗ל הֵסִ֥יר מִשְׁפָּטִֽי׃

VULC ⁶ In judicando enim me mendacium est :
violenta sagitta mea absque ullo peccato.

WLC ⁶ עַל־ מִשְׁפָּטִ֥י אֲכַזֵּ֑ב אָנ֖וּשׁ חִצִּ֣י בְלִי־ פָֽשַׁע׃

VULC ⁷ Quis est vir ut est Job,
qui bibit subsannationem quasi aquam :

WLC ⁷ מִי־ גֶ֥בֶר כְּאִיּ֑וֹב יִֽשְׁתֶּה־ לַּ֥עַג כַּמָּֽיִם׃

VULC ⁸ qui graditur cum operantibus iniquitatem,
et ambulat cum viris impiis ?

WLC ⁸ וְאָרַ֣ח לְ֭חֶבְרָה עִם־ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וְ֝לָלֶ֗כֶת עִם־ אַנְשֵׁי־ רֶֽשַׁע׃

VULC ⁹ Dixit enim : Non placebit vir Deo,
etiam si cucurrerit cum eo.

WLC ⁹ כִּֽי־ אָ֭מַר לֹ֣א יִסְכָּן־ גָּ֑בֶר בִּ֝רְצֹת֗וֹ עִם־ אֱלֹהִֽים׃

VULC ¹⁰ Ideo, viri cordati, audite me :
absit a Deo impietas,
et ab Omnipotente iniquitas.

WLC ¹⁰ לָכֵ֤ן ׀ אַ֥נֲשֵׁ֥י לֵבָ֗ב שִׁמְע֫וּ לִ֥י חָלִ֖לָה לָאֵ֥ל מֵרֶ֗שַׁע וְשַׁדַּ֥י מֵעָֽוֶל׃

VULC ¹¹ Opus enim hominis reddet ei,
et juxta vias singulorum restituet eis.

WLC ¹¹ כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּם־ ל֑וֹ וּֽכְאֹ֥רַח אִ֝֗ישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ׃

VULC ¹² Vere enim Deus non condemnabit frustra,
nec Omnipotens subvertet judicium.

WLC ¹² אַף־ אָמְנָ֗ם אֵ֥ל לֹֽא־ יַרְשִׁ֑יעַ וְ֝שַׁדַּ֗י לֹֽא־ יְעַוֵּ֥ת מִשְׁפָּֽט׃

VULC ¹³ Quem constituit alium super terram ?
aut quem posuit super orbem quem fabricatus est ?

WLC ¹³ מִֽי־ פָקַ֣ד עָלָ֣יו אָ֑רְצָה וּמִ֥י שָׂ֝֗ם תֵּבֵ֥ל כֻּלָּֽהּ׃

VULC ¹⁴ Si direxerit ad eum cor suum,
spiritum illius et flatum ad se trahet.

WLC ¹⁴ אִם־ יָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶאֱסֹֽף׃

VULC ¹⁵ Deficiet omnis caro simul,
et homo in cinerem revertetur.

WLC ¹⁵ יִגְוַ֣ע כָּל־ בָּשָׂ֣ר יָ֑חַד וְ֝אָדָ֗ם עַל־ עָפָ֥ר יָשֽׁוּב׃

VULC ¹⁶ Si habes ergo intellectum, audi quod dicitur,
et ausculta vocem eloquii mei :

WLC ¹⁶ וְאִם־ בִּ֥ינָה שִׁמְעָה־ זֹּ֑את הַ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי׃

VULC ¹⁷ numquid qui non amat judicium sanari potest ?
et quomodo tu eum qui justus est in tantum condemnas ?

WLC ¹⁷ הַאַ֬ף שׂוֹנֵ֣א מִשְׁפָּ֣ט יַחֲב֑וֹשׁ וְאִם־ צַדִּ֖יק כַּבִּ֣יר תַּרְשִֽׁיעַ׃

VULC ¹⁸ Qui dicit regi : Apostata ;
qui vocat duces impios ;

WLC ¹⁸ הַאֲמֹ֣ר לְמֶ֣לֶךְ בְּלִיָּ֑עַל רָ֝שָׁ֗ע אֶל־ נְדִיבִֽים׃

VULC ¹⁹ qui non accipit personas principum,
nec cognovit tyrannum cum disceptaret contra pauperem :
opus enim manuum ejus sunt universi.

WLC ¹⁹ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ נָשָׂ֨א ׀ פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים וְלֹ֣א נִכַּר־ שׁ֭וֹעַ לִפְנֵי־ דָ֑ל כִּֽי־ מַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם׃

VULC ²⁰ Subito morientur, et in media nocte turbabuntur populi :
et pertransibunt, et auferent violentum absque manu.

WLC ²⁰ רֶ֤גַע ׀ יָמֻתוּ֮ וַחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד׃

VULC ²¹ Oculi enim ejus super vias hominum,
et omnes gressus eorum considerat.

WLC ²¹ כִּי־ עֵ֭ינָיו עַל־ דַּרְכֵי־ אִ֑ישׁ וְֽכָל־ צְעָדָ֥יו יִרְאֶֽה׃

VULC ²² Non sunt tenebræ, et non est umbra mortis,
ut abscondantur ibi qui operantur iniquitatem,

WLC ²² אֵֽין־ חֹ֭שֶׁךְ וְאֵ֣ין צַלְמָ֑וֶת לְהִסָּ֥תֶר שָׁ֝֗ם פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

VULC ²³ neque enim ultra in hominis potestate est,
ut veniat ad Deum in judicium.

WLC ²³ כִּ֤י לֹ֣א עַל־ אִ֭ישׁ יָשִׂ֣ים ע֑וֹד לַהֲלֹ֥ךְ אֶל־ אֵ֝֗ל בַּמִּשְׁפָּֽט׃

VULC ²⁴ Conteret multos, et innumerabiles,
et stare faciet alios pro eis.

WLC ²⁴ יָרֹ֣עַ כַּבִּירִ֣ים לֹא־ חֵ֑קֶר וַיַּעֲמֵ֖ד אֲחֵרִ֣ים תַּחְתָּֽם׃

VULC ²⁵ Novit enim opera eorum,
et idcirco inducet noctem, et conterentur.

WLC ²⁵ לָכֵ֗ן יַ֭כִּיר מַעְבָּֽדֵיהֶ֑ם וְהָ֥פַךְ לַ֝֗יְלָה וְיִדַּכָּֽאוּ׃

VULC ²⁶ Quasi impios percussit eos
in loco videntium :

WLC ²⁶ תַּֽחַת־ רְשָׁעִ֥ים סְפָקָ֗ם בִּמְק֥וֹם רֹאִֽים׃

VULC ²⁷ qui quasi de industria recesserunt ab eo,
et omnes vias ejus intelligere noluerunt :

WLC ²⁷ אֲשֶׁ֣ר עַל־ כֵּ֭ן סָ֣רוּ מֵֽאַחֲרָ֑יו וְכָל־ דְּ֝רָכָ֗יו לֹ֣א הִשְׂכִּֽילוּ׃

VULC ²⁸ ut pervenire facerent ad eum clamorem egeni,
et audiret vocem pauperum.

WLC ²⁸ לְהָבִ֣יא עָ֭לָיו צַֽעֲקַת־ דָּ֑ל וְצַעֲקַ֖ת עֲנִיִּ֣ים יִשְׁמָֽע׃

VULC ²⁹ Ipso enim concedente pacem, quis est qui condemnet ?
ex quo absconderit vultum, quis est qui contempletur eum,
et super gentes, et super omnes homines ?

WLC ²⁹ וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט ׀ וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ וְעַל־ גּ֖וֹי וְעַל־ אָדָ֣ם יָֽחַד׃

VULC ³⁰ Qui regnare facit hominem hypocritam
propter peccata populi.

WLC ³⁰ מִ֭מְּלֹךְ אָדָ֥ם חָנֵ֗ף מִמֹּ֥קְשֵׁי עָֽם׃

VULC ³¹ Quia ergo ego locutus sum ad Deum,
te quoque non prohibebo.

WLC ³¹ כִּֽי־ אֶל־ אֵ֭ל הֶאָמַ֥ר נָשָׂ֗אתִי לֹ֣א אֶחְבֹּֽל׃

VULC ³² Si erravi, tu doce me ;
si iniquitatem locutus sum, ultra non addam.

WLC ³² בִּלְעֲדֵ֣י אֶ֭חֱזֶה אַתָּ֣ה הֹרֵ֑נִי אִֽם־ עָ֥וֶל פָּ֝עַ֗לְתִּי לֹ֣א אֹסִֽיף׃

VULC ³³ Numquid a te Deus expetit eam, quia displicuit tibi ?
tu enim cœpisti loqui, et non ego :
quod si quid nosti melius, loquere.

WLC ³³ הַֽמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי־ מָאַ֗סְתָּ כִּי־ אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא־ אָ֑נִי וּֽמַה־ יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃

VULC ³⁴ Viri intelligentes loquantur mihi,
et vir sapiens audiat me.

WLC ³⁴ אַנְשֵׁ֣י לֵ֭בָב יֹ֣אמְרוּ לִ֑י וְגֶ֥בֶר חָ֝כָ֗ם שֹׁמֵ֥עַֽ לִֽי׃

VULC ³⁵ Job autem stulte locutus est,
et verba illius non sonant disciplinam.

WLC ³⁵ אִ֭יּוֹב לֹא־ בְדַ֣עַת יְדַבֵּ֑ר וּ֝דְבָרָ֗יו לֹ֣א בְהַשְׂכֵּֽיל׃

VULC ³⁶ Pater mi, probetur Job usque ad finem :
ne desinas ab homine iniquitatis :

WLC ³⁶ אָבִ֗י יִבָּחֵ֣ן אִיּ֣וֹב עַד־ נֶ֑צַח עַל־ תְּ֝שֻׁבֹ֗ת בְּאַנְשֵׁי־ אָֽוֶן׃

VULC ³⁷ quia addit super peccata sua blasphemiam,
inter nos interim constringatur :
et tunc ad judicium provocet sermonibus suis Deum.]

WLC ³⁷ כִּ֥י יֹ֘סִ֤יף עַֽל־ חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע בֵּינֵ֣ינוּ יִסְפּ֑וֹק וְיֶ֖רֶב אֲמָרָ֣יו לָאֵֽל׃