VULC ¹ Addens quoque Eliu, hæc locutus est :

WLC ¹ וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Sustine me paululum, et indicabo tibi :
adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.

WLC ² כַּתַּר־ לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃

VULC ³ Repetam scientiam meam a principio,
et operatorem meum probabo justum.

WLC ³ אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־ צֶֽדֶק׃

VULC ⁴ Vere enim absque mendacio sermones mei,
et perfecta scientia probabitur tibi.

WLC ⁴ כִּֽי־ אָ֭מְנָם לֹא־ שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃

VULC ⁵ Deus potentes non abjicit,
cum et ipse sit potens :

WLC ⁵ הֶן־ אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃

VULC ⁶ sed non salvat impios,
et judicium pauperibus tribuit.

WLC ⁶ לֹא־ יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃

VULC ⁷ Non auferet a justo oculos suos :
et reges in solio collocat in perpetuum,
et illi eriguntur.

WLC ⁷ לֹֽא־ יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־ מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

VULC ⁸ Et si fuerint in catenis,
et vinciantur funibus paupertatis,

WLC ⁸ וְאִם־ אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־ עֹֽנִי׃

VULC ⁹ indicabit eis opera eorum,
et scelera eorum, quia violenti fuerunt.

WLC ⁹ וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃

VULC ¹⁰ Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat :
et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.

WLC ¹⁰ וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־ יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃

VULC ¹¹ Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono,
et annos suos in gloria :

WLC ¹¹ אִֽם־ יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃

VULC ¹² si autem non audierint,
transibunt per gladium,
et consumentur in stultitia.

WLC ¹² וְאִם־ לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־ דָֽעַת׃

VULC ¹³ Simulatores et callidi provocant iram Dei,
neque clamabunt cum vincti fuerint.

WLC ¹³ וְֽחַנְפֵי־ לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃

VULC ¹⁴ Morietur in tempestate anima eorum,
et vita eorum inter effeminatos.

WLC ¹⁴ תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

VULC ¹⁵ Eripiet de angustia sua pauperem,
et revelabit in tribulatione aurem ejus.

WLC ¹⁵ יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃

VULC ¹⁶ Igitur salvabit te de ore angusto latissime,
et non habente fundamentum subter se :
requies autem mensæ tuæ erit plena pinguedine.

WLC ¹⁶ וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־ צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־ מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃

VULC ¹⁷ Causa tua quasi impii judicata est :
causam judiciumque recipies.

WLC ¹⁷ וְדִין־ רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃

VULC ¹⁸ Non te ergo superet ira ut aliquem opprimas :
nec multitudo donorum inclinet te.

WLC ¹⁸ כִּֽי־ חֵ֭מָה פֶּן־ יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־ כֹּ֝֗פֶר אַל־ יַטֶּֽךָּ׃

VULC ¹⁹ Depone magnitudinem tuam absque tribulatione,
et omnes robustos fortitudine.

WLC ¹⁹ הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־ כֹֽחַ׃

VULC ²⁰ Ne protrahas noctem,
ut ascendant populi pro eis.

WLC ²⁰ אַל־ תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃

VULC ²¹ Cave ne declines ad iniquitatem :
hanc enim cœpisti sequi post miseriam.

WLC ²¹ הִ֭שָּׁמֶר אַל־ תֵּ֣פֶן אֶל־ אָ֑וֶן כִּֽי־ עַל־ זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃

VULC ²² Ecce Deus excelsus in fortitudine sua,
et nullus ei similis in legislatoribus.

WLC ²² הֶן־ אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃

VULC ²³ Quis poterit scrutari vias ejus ?
aut quis potest ei dicere : Operatus es iniquitatem ?

WLC ²³ מִֽי־ פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־ אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃

VULC ²⁴ Memento quod ignores opus ejus,
de quo cecinerunt viri.

WLC ²⁴ זְ֭כֹר כִּֽי־ תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃

VULC ²⁵ Omnes homines vident eum :
unusquisque intuetur procul.

WLC ²⁵ כָּל־ אָדָ֥ם חָֽזוּ־ ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃

VULC ²⁶ Ecce Deus magnus vincens scientiam nostram :
numerus annorum ejus inæstimabilis.

WLC ²⁶ הֶן־ אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־ חֵֽקֶר׃

VULC ²⁷ Qui aufert stillas pluviæ,
et effundit imbres ad instar gurgitum,

WLC ²⁷ כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־ מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃

VULC ²⁸ qui de nubibus fluunt
quæ prætexunt cuncta desuper.

WLC ²⁸ אֲשֶֽׁר־ יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃

VULC ²⁹ Si voluerit extendere nubes quasi tentorium suum,

WLC ²⁹ אַ֣ף אִם־ יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־ עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃

VULC ³⁰ et fulgurare lumine suo desuper,
cardines quoque maris operiet.

WLC ³⁰ הֵן־ פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃

VULC ³¹ Per hæc enim judicat populos,
et dat escas multis mortalibus.

WLC ³¹ כִּי־ בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־ אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃

VULC ³² In manibus abscondit lucem,
et præcepit ei ut rursus adveniat.

WLC ³² עַל־ כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־ א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃

VULC ³³ Annuntiat de ea amico suo, quod possessio ejus sit,
et ad eam possit ascendere.]

WLC ³³ יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־ עוֹלֶֽה׃