VULC ¹ [Super hoc expavit cor meum,
et emotum est de loco suo.

WLC ¹ אַף־ לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃

VULC ² Audite auditionem in terrore vocis ejus,
et sonum de ore illius procedentem.

WLC ² שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃

VULC ³ Subter omnes cælos ipse considerat,
et lumen illius super terminos terræ.

WLC ³ תַּֽחַת־ כָּל־ הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־ כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Post eum rugiet sonitus ;
tonabit voce magnitudinis suæ :
et non investigabitur, cum audita fuerit vox ejus.

WLC ⁴ אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־ יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃

VULC ⁵ Tonabit Deus in voce sua mirabiliter,
qui facit magna et inscrutabilia ;

WLC ⁵ יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃

VULC ⁶ qui præcipit nivi ut descendat in terram,
et hiemis pluviis, et imbri fortitudinis suæ ;

WLC ⁶ כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃

VULC ⁷ qui in manu omnium hominum signat,
ut noverint singuli opera sua.

WLC ⁷ בְּיַד־ כָּל־ אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־ אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃

VULC ⁸ Ingredietur bestia latibulum,
et in antro suo morabitur.

WLC ⁸ וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־ אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃

VULC ⁹ Ab interioribus egredietur tempestas,
et ab Arcturo frigus.

WLC ⁹ מִן־ הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃

VULC ¹⁰ Flante Deo, concrescit gelu,
et rursum latissimæ funduntur aquæ.

WLC ¹⁰ מִנִּשְׁמַת־ אֵ֥ל יִתֶּן־ קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃

VULC ¹¹ Frumentum desiderat nubes,
et nubes spargunt lumen suum.

WLC ¹¹ אַף־ בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃

VULC ¹² Quæ lustrant per circuitum,
quocumque eas voluntas gubernantis duxerit,
ad omne quod præceperit illis super faciem orbis terrarum :

WLC ¹² וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־ פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃

VULC ¹³ sive in una tribu, sive in terra sua,
sive in quocumque loco misericordiæ suæ
eas jusserit inveniri.

WLC ¹³ אִם־ לְשֵׁ֥בֶט אִם־ לְאַרְצ֑וֹ אִם־ לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃

VULC ¹⁴ Ausculta hæc, Job :
sta, et considera mirabilia Dei.

WLC ¹⁴ הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃

VULC ¹⁵ Numquid scis quando præceperit Deus pluviis,
ut ostenderent lucem nubium ejus ?

WLC ¹⁵ הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־ אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Numquid nosti semitas nubium magnas,
et perfectas scientias ?

WLC ¹⁶ הֲ֭תֵדַע עַל־ מִפְלְשֵׂי־ עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃

VULC ¹⁷ Nonne vestimenta tua calida sunt,
cum perflata fuerit terra austro ?

WLC ¹⁷ אֲשֶׁר־ בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃

VULC ¹⁸ Tu forsitan cum eo fabricatus es cælos,
qui solidissimi quasi ære fusi sunt.

WLC ¹⁸ תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃

VULC ¹⁹ Ostende nobis quid dicamus illi :
nos quippe involvimur tenebris.

WLC ¹⁹ ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־ נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־ נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־ חֹֽשֶׁךְ׃

VULC ²⁰ Quis narrabit ei quæ loquor ?
etiam si locutus fuerit homo, devorabitur.

WLC ²⁰ הַֽיְסֻפַּר־ ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־ אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃

VULC ²¹ At nunc non vident lucem :
subito aër cogetur in nubes,
et ventus transiens fugabit eas.

WLC ²¹ וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃

VULC ²² Ab aquilone aurum venit,
et ad Deum formidolosa laudatio.

WLC ²² מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־ אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃

VULC ²³ Digne eum invenire non possumus :
magnus fortitudine, et judicio, et justitia :
et enarrari non potest.

WLC ²³ שַׁדַּ֣י לֹֽא־ מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־ כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־ צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃

VULC ²⁴ Ideo timebunt eum viri,
et non audebunt contemplari omnes qui sibi videntur esse sapientes.]

WLC ²⁴ לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־ יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־ חַכְמֵי־ לֵֽב׃

VULC ¹ Respondens autem Dominus Job de turbine, dixit :

WLC ¹ וַיַּֽעַן־ יְהוָ֣ה אֶת־ אִ֭יּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Quis est iste involvens sententias
sermonibus imperitis ?

WLC ² מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־ דָֽעַת׃

VULC ³ Accinge sicut vir lumbos tuos :
interrogabo te, et responde mihi.

WLC ³ אֱזָר־ נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

VULC ⁴ Ubi eras quando ponebam fundamenta terræ ?
indica mihi, si habes intelligentiam.

WLC ⁴ אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־ אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־ יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃

VULC ⁵ Quis posuit mensuras ejus, si nosti ?
vel quis tetendit super eam lineam ?

WLC ⁵ מִי־ שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־ נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃

VULC ⁶ Super quo bases illius solidatæ sunt ?
aut quis demisit lapidem angularem ejus,

WLC ⁶ עַל־ מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הָטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִֽי־ יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃

VULC ⁷ cum me laudarent simul astra matutina,
et jubilarent omnes filii Dei ?

WLC ⁷ בְּרָן־ יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ כָּל־ בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁸ Quis conclusit ostiis mare,
quando erumpebat quasi de vulva procedens ;

WLC ⁸ וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃

VULC ⁹ cum ponerem nubem vestimentum ejus,
et caligine illud quasi pannis infantiæ obvolverem ?

WLC ⁹ בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Circumdedi illud terminis meis,
et posui vectem et ostia,

WLC ¹⁰ וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃

VULC ¹¹ et dixi : Usque huc venies, et non procedes amplius,
et hic confringes tumentes fluctus tuos.

WLC ¹¹ וָאֹמַ֗ר עַד־ פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹ֥א־ יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃

VULC ¹² Numquid post ortum tuum præcepisti diluculo,
et ostendisti auroræ locum suum ?

WLC ¹² הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר מְקֹמֽוֹ׃

VULC ¹³ Et tenuisti concutiens extrema terræ,
et excussisti impios ex ea ?

WLC ¹³ לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁים מִמֶּֽנָּה׃

VULC ¹⁴ Restituetur ut lutum signaculum,
et stabit sicut vestimentum :

WLC ¹⁴ תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃

VULC ¹⁵ auferetur ab impiis lux sua,
et brachium excelsum confringetur.

WLC ¹⁵ וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁים אוֹרָ֑ם וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃

VULC ¹⁶ Numquid ingressus es profunda maris,
et in novissimis abyssi deambulasti ?

WLC ¹⁶ הֲ֭בָאתָ עַד־ נִבְכֵי־ יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃

VULC ¹⁷ Numquid apertæ sunt tibi portæ mortis,
et ostia tenebrosa vidisti ?

WLC ¹⁷ הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־ מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃

VULC ¹⁸ Numquid considerasti latitudinem terræ ?
indica mihi, si nosti, omnia :

WLC ¹⁸ הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־ רַחֲבֵי־ אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־ יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃

VULC ¹⁹ in qua via lux habitet,
et tenebrarum quis locus sit :

WLC ¹⁹ אֵי־ זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־ א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־ זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃

VULC ²⁰ ut ducas unumquodque ad terminos suos,
et intelligas semitas domus ejus.

WLC ²⁰ כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־ גְּבוּל֑וֹ וְכִֽי־ תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃

VULC ²¹ Sciebas tunc quod nasciturus esses,
et numerum dierum tuorum noveras ?

WLC ²¹ יָ֭דַעְתָּ כִּי־ אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃

VULC ²² Numquid ingressus es thesauros nivis,
aut thesauros grandinis aspexisti,

WLC ²² הֲ֭בָאתָ אֶל־ אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃

VULC ²³ quæ præparavi in tempus hostis,
in diem pugnæ et belli ?

WLC ²³ אֲשֶׁר־ חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־ צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃

VULC ²⁴ Per quam viam spargitur lux,
dividitur æstus super terram ?

WLC ²⁴ אֵי־ זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ²⁵ Quis dedit vehementissimo imbri cursum,
et viam sonantis tonitrui,

WLC ²⁵ מִֽי־ פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃

VULC ²⁶ ut plueret super terram absque homine in deserto,
ubi nullus mortalium commoratur ;

WLC ²⁶ לְ֭הַמְטִיר עַל־ אֶ֣רֶץ לֹא־ אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־ אָדָ֥ם בּֽוֹ׃

VULC ²⁷ ut impleret inviam et desolatam,
et produceret herbas virentes ?

WLC ²⁷ לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃

VULC ²⁸ Quis est pluviæ pater ?
vel quis genuit stillas roris ?

WLC ²⁸ הֲיֵשׁ־ לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־ טָֽל׃

VULC ²⁹ De cujus utero egressa est glacies ?
et gelu de cælo quis genuit ?

WLC ²⁹ מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃

VULC ³⁰ In similitudinem lapidis aquæ durantur,
et superficies abyssi constringitur.

WLC ³⁰ כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃

VULC ³¹ Numquid conjungere valebis micantes stellas Pleiadas,
aut gyrum Arcturi poteris dissipare ?

WLC ³¹ הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־ מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃

VULC ³² Numquid producis luciferum in tempore suo,
et vesperum super filios terræ consurgere facis ?

WLC ³² הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־ בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃

VULC ³³ Numquid nosti ordinem cæli,
et pones rationem ejus in terra ?

WLC ³³ הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־ תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃

VULC ³⁴ Numquid elevabis in nebula vocem tuam,
et impetus aquarum operiet te ?

WLC ³⁴ הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ וְֽשִׁפְעַת־ מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃

VULC ³⁵ Numquid mittes fulgura, et ibunt,
et revertentia dicent tibi : Adsumus ?

WLC ³⁵ הַֽתְשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃

VULC ³⁶ Quis posuit in visceribus hominis sapientiam ?
vel quis dedit gallo intelligentiam ?

WLC ³⁶ מִי־ שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חָכְמָ֑ה א֤וֹ מִֽי־ נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃

VULC ³⁷ Quis enarrabit cælorum rationem ?
et concentum cæli quis dormire faciet ?

WLC ³⁷ מִֽי־ יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחָכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃

VULC ³⁸ Quando fundebatur pulvis in terra,
et glebæ compingebantur ?

WLC ³⁸ בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃

VULC ³⁹ Numquid capies leænæ prædam,
et animam catulorum ejus implebis,

WLC ³⁹ הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃

VULC ⁴⁰ quando cubant in antris,
et in specubus insidiantur ?

WLC ⁴⁰ כִּי־ יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־ אָֽרֶב׃

VULC ⁴¹ Quis præparat corvo escam suam,
quando pulli ejus clamant ad Deum,
vagantes, eo quod non habeant cibos ?]

WLC ⁴¹ מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־ אֶל־ אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־ אֹֽכֶל׃

VULC ¹ [Numquid nosti tempus partus ibicum in petris,
vel parturientes cervas observasti ?

WLC ¹ הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־ סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃

VULC ² Dinumerasti menses conceptus earum,
et scisti tempus partus earum ?

WLC ² תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַ֗עְתָּ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃

VULC ³ Incurvantur ad fœtum, et pariunt,
et rugitus emittunt.

WLC ³ תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃

VULC ⁴ Separantur filii earum, et pergunt ad pastum :
egrediuntur, et non revertuntur ad eas.

WLC ⁴ יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־ שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃

VULC ⁵ Quis dimisit onagrum liberum,
et vincula ejus quis solvit ?

WLC ⁵ מִֽי־ שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃

VULC ⁶ cui dedi in solitudine domum,
et tabernacula ejus in terra salsuginis.

WLC ⁶ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃

VULC ⁷ Contemnit multitudinem civitatis :
clamorem exactoris non audit.

WLC ⁷ יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃

VULC ⁸ Circumspicit montes pascuæ suæ,
et virentia quæque perquirit.

WLC ⁸ יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־ יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃

VULC ⁹ Numquid volet rhinoceros servire tibi,
aut morabitur ad præsepe tuum ?

WLC ⁹ הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־ יָ֝לִ֗ין עַל־ אֲבוּסֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ Numquid alligabis rhinocerota ad arandum loro tuo,
aut confringet glebas vallium post te ?

WLC ¹⁰ הֲ‍ֽתִקְשָׁר־ רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־ יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃

VULC ¹¹ Numquid fiduciam habebis in magna fortitudine ejus,
et derelinques ei labores tuos ?

WLC ¹¹ הֲֽתִבְטַח־ בּ֭וֹ כִּי־ רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃

VULC ¹² Numquid credes illi quod sementem reddat tibi,
et aream tuam congreget ?

WLC ¹² הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּי־ זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃

VULC ¹³ Penna struthionis similis est
pennis herodii et accipitris.

WLC ¹³ כְּנַף־ רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־ אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃

VULC ¹⁴ Quando derelinquit ova sua in terra,
tu forsitan in pulvere calefacies ea ?

WLC ¹⁴ כִּֽי־ תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־ עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃

VULC ¹⁵ Obliviscitur quod pes conculcet ea,
aut bestia agri conterat.

WLC ¹⁵ וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־ רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ׃

VULC ¹⁶ Duratur ad filios suos, quasi non sint sui :
frustra laboravit, nullo timore cogente.

WLC ¹⁶ הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־ לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־ פָֽחַד׃

VULC ¹⁷ Privavit enim eam Deus sapientia,
nec dedit illi intelligentiam.

WLC ¹⁷ כִּֽי־ הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־ חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃

VULC ¹⁸ Cum tempus fuerit, in altum alas erigit :
deridet equum et ascensorem ejus.

WLC ¹⁸ כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃

VULC ¹⁹ Numquid præbebis equo fortitudinem,
aut circumdabis collo ejus hinnitum ?

WLC ¹⁹ הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃

VULC ²⁰ Numquid suscitabis eum quasi locustas ?
gloria narium ejus terror.

WLC ²⁰ הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃

VULC ²¹ Terram ungula fodit ; exsultat audacter :
in occursum pergit armatis.

WLC ²¹ יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־ נָֽשֶׁק׃

VULC ²² Contemnit pavorem,
nec cedit gladio.

WLC ²² יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־ יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־ חָֽרֶב׃

VULC ²³ Super ipsum sonabit pharetra ;
vibrabit hasta et clypeus :

WLC ²³ עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃

VULC ²⁴ fervens et fremens sorbet terram,
nec reputat tubæ sonare clangorem.

WLC ²⁴ בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־ אָ֑רֶץ וְלֹֽא־ יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

VULC ²⁵ Ubi audierit buccinam, dicit : Vah !
procul odoratur bellum :
exhortationem ducum, et ululatum exercitus.

WLC ²⁵ בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה׃

VULC ²⁶ Numquid per sapientiam tuam plumescit accipiter,
expandens alas suas ad austrum ?

WLC ²⁶ הֲ‍ֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־ נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ לְתֵימָֽן׃

VULC ²⁷ Numquid ad præceptum tuum elevabitur aquila,
et in arduis ponet nidum suum ?

WLC ²⁷ אִם־ עַל־ פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃

VULC ²⁸ In petris manet,
et in præruptis silicibus commoratur,
atque inaccessis rupibus.

WLC ²⁸ סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־ שֶׁן־ סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃

VULC ²⁹ Inde contemplatur escam,
et de longe oculi ejus prospiciunt.

WLC ²⁹ מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־ אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃

VULC ³⁰ Pulli ejus lambent sanguinem :
et ubicumque cadaver fuerit, statim adest.]

WLC ³⁰ יְעַלְעוּ־ דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃

VULC ³¹ Et adjecit Dominus, et locutus est ad Job :

VULC ³² [Numquid qui contendit cum Deo, tam facile conquiescit ?
utique qui arguit Deum, debet respondere ei.]

VULC ³³ Respondens autem Job Domino, dixit :

VULC ³⁴ [Qui leviter locutus sum, respondere quid possum ?
manum meam ponam super os meum.

VULC ³⁵ Unum locutus sum, quod utinam non dixissem :
et alterum, quibus ultra non addam.]