VULC ¹ Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit :

WLC ¹ וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Si cœperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies ;
sed conceptum sermonem tenere quis poterit ?

WLC ² הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃

VULC ³ Ecce docuisti multos,
et manus lassas roborasti ;

WLC ³ הִ֭נֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק׃

VULC ⁴ vacillantes confirmaverunt sermones tui,
et genua trementia confortasti.

WLC ⁴ כּ֭וֹשֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְע֣וֹת תְּאַמֵּֽץ׃

VULC ⁵ Nunc autem venit super te plaga, et defecisti ;
tetigit te, et conturbatus es.

WLC ⁵ כִּ֤י עַתָּ֨ה ׀ תָּב֣וֹא אֵלֶ֣יךָ וַתֵּ֑לֶא תִּגַּ֥ע עָ֝דֶ֗יךָ וַתִּבָּהֵֽל׃

VULC ⁶ Ubi est timor tuus, fortitudo tua,
patientia tua, et perfectio viarum tuarum ?

WLC ⁶ הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃

VULC ⁷ Recordare, obsecro te, quis umquam innocens periit ?
aut quando recti deleti sunt ?

WLC ⁷ זְכָר־ נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד וְ֝אֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ׃

VULC ⁸ Quin potius vidi eos qui operantur iniquitatem,
et seminant dolores, et metunt eos,

WLC ⁸ כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ׃

VULC ⁹ flante Deo perisse,
et spiritu iræ ejus esse consumptos.

WLC ⁹ מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַ יֹאבֵ֑דוּ וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃

VULC ¹⁰ Rugitus leonis, et vox leænæ,
et dentes catulorum leonum contriti sunt.

WLC ¹⁰ שַׁאֲגַ֣ת אַ֭רְיֵה וְק֣וֹל שָׁ֑חַל וְשִׁנֵּ֖י כְפִירִ֣ים נִתָּֽעוּ׃

VULC ¹¹ Tigris periit, eo quod non haberet prædam,
et catuli leonis dissipati sunt.

WLC ¹¹ לַ֭יִשׁ אֹבֵ֣ד מִבְּלִי־ טָ֑רֶף וּבְנֵ֥י לָ֝בִ֗יא יִתְפָּרָֽדוּ׃

VULC ¹² Porro ad me dictum est verbum absconditum,
et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri ejus.

WLC ¹² וְ֭אֵלַי דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב וַתִּקַּ֥ח אָ֝זְנִ֗י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְהֽוּ׃

VULC ¹³ In horrore visionis nocturnæ,
quando solet sopor occupare homines,

WLC ¹³ בִּ֭שְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנ֣וֹת לָ֑יְלָה בִּנְפֹ֥ל תַּ֝רְדֵּמָ֗ה עַל־ אֲנָשִֽׁים׃

VULC ¹⁴ pavor tenuit me, et tremor,
et omnia ossa mea perterrita sunt ;

WLC ¹⁴ פַּ֣חַד קְ֭רָאַנִי וּרְעָדָ֑ה וְרֹ֖ב עַצְמוֹתַ֣י הִפְחִֽיד׃

VULC ¹⁵ et cum spiritus, me præsente, transiret,
inhorruerunt pili carnis meæ.

WLC ¹⁵ וְ֭רוּחַ עַל־ פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף תְּ֝סַמֵּ֗ר שַֽׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי׃

VULC ¹⁶ Stetit quidam, cujus non agnoscebam vultum,
imago coram oculis meis,
et vocem quasi auræ lenis audivi.

WLC ¹⁶ יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־ אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃

VULC ¹⁷ Numquid homo, Dei comparatione, justificabitur ?
aut factore suo purior erit vir ?

WLC ¹⁷ הַֽ֭אֱנוֹשׁ מֵאֱל֣וֹהַ יִצְדָּ֑ק אִ֥ם מֵ֝עֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־ גָּֽבֶר׃

VULC ¹⁸ Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles,
et in angelis suis reperit pravitatem ;

WLC ¹⁸ הֵ֣ן בַּ֭עֲבָדָיו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וּ֝בְמַלְאָכָ֗יו יָשִׂ֥ים תָּהֳלָֽה׃

VULC ¹⁹ quanto magis hi qui habitant domos luteas,
qui terrenum habent fundamentum,
consumentur velut a tinea ?

WLC ¹⁹ אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־ חֹ֗מֶר אֲשֶׁר־ בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־ עָֽשׁ׃

VULC ²⁰ De mane usque ad vesperam succidentur ;
et quia nullus intelligit, in æternum peribunt.

WLC ²⁰ מִבֹּ֣קֶר לָעֶ֣רֶב יֻכַּ֑תּוּ מִבְּלִ֥י מֵ֝שִׂ֗ים לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ׃

VULC ²¹ Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis ;
morientur, et non in sapientia.]

WLC ²¹ הֲלֹא־ נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה׃